הצלחה בחיים

הצלחה בחיים הרב שלמה אבינר שאלה : מה עליי לעשות כדי להצליח בחיים?

תשובה : ראשית, יש להגדיר מהי הצלחה. אם אדם סבור שלהצליח בחיים פירושו להרוויח הרבה כסף, לזכות בכבוד או להתמסר להנאות ותאוות, הרי שהוא טועה. להצליח בחיים פירושו להיות עם ד'. אדם עשוי לתהות כיצד הוא יכול להיות עם ד' כאשר הוא אינו מרגיש במדרגה רוחנית גבוהה, אך זוהי בדיוק ההצלחה. ייתכן אדם עני ומסכן שהוא מוצלח בחיים, וייתכן אדם עשיר ורם מעלה שהוא כישלון חרוץ.

מסופר על הסולטן פייסל א-דין שפנה לרמב"ם בבקשה לסייע לבנו שהיה שרוי בדיכאון, ושאל אם יש בנמצא תרופה למצבו. השיב לו הרמב"ם שעליו ללמוד ולעשות מעשים טובים. קיים נוסח עממי לסיפור זה המכונה "חולצת האדם המאושר". על פי המשל, בא זקן אחד ואמר לסולטן שעל בנו ללבוש את חולצתו של אדם מאושר כדי להתרפא. המלך שלח כרכרות וסוסים עם שקי זהב לחפש אדם כזה ברחבי העולם. הוא פנה למלכים, למפקדי צבא, לעשירים ולשחקנים, וכולם הודו כי אינם מאושרים באמת. לבסוף פגש באדם חורש בשדה ושר לעצמו. כשנשאל אם הוא מאושר, השיב בחיוב. הנסיך ביקש לקנות את חולצתו, אך האיש השיב: "אין לי כסף לקנות חולצה, אין לי חולצה". לשאלה כיצד הוא מאושר ללא כל רכוש, ענה: "אני מאושר כי אני מפרנס אשתי וילדיי, ואני הולך בדרך הישר, לכן אני שר". זהו סוד האושר – ההליכה בדרך הישר והעשייה הטובה.

בימינו יוצאים לאור ספרים רבים תחת הכותרת "הדרך אל האושר", המציגים תמונות של אנשים הבוהים אל המרחב, אך המציאות היא שחלקים נרחבים מהמין האנושי שרויים בדיכאון. הפסיכולוגים חוזים כי בעוד שנים ספורות תהיה זו המחלה העיקרית בעולם, המכונה בלשון העם "דיכי". כבר כיום אנו רואים זאת אצל בני נוער בגילאי שתים-עשרה עד ארבע-עשרה, המנסים לברוח מהתחושה הזו באמצעות אלכוהול, סמים, הימורים, ספורט אתגרי או שקיעה בסמארטפון. כל אלו אינם מסלקים את הדיכאון אלא רק מעסיקים את האדם לזמן קצר, ולאחריו הוא חוזר למצבו הקודם. אדם השרוי במצב כזה לא הצליח בחייו.

הדרך אל האושר בספר תהילים

מי שמחפש את הדרך האמיתית אל האושר ימצא אותה בספר תהילים. הספר רצוף בביטויי אושר: "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים" (תהילים א א), "אשרי תמימי דרך" (שם קיט א), "אשרי יושבי ביתך" (שם קמה א), ועוד פעמים רבות "אשרי". דוד המלך, שכתב מילים אלו, לא זכה לחיים קלים כלל. משפחתו ידעה טרגדיות קשות: בנו אנס את בתו, בנו רצח את בנו, ובנו אבשלום מרד בו ונהרגו אנשים רבים. עוד מראשיתו נרדף דוד; כשנולד, זרקו אותו מביתו כי חשבו שהוא ממזר. אביו ישי, שהיה צדיק גמור, חשש שמא נישואיו אסורים בשל היותו מזרע רות המואביה, שכן נאמר בתורה: "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ד'" (דברים כג ד). באותה עת לא היה ברור לכל שההלכה היא "מואבי ולא מואבית", ובשל הספק נפרד ישי מאשתו.

ישי רצה להעמיד צאצאים בדרך המותרת, ולכן פנה לשפחתו ואמר לה שהוא משחרר אותה על תנאי: אם הוא מותר ביהודייה – השחרור חל והם מתחתנים, ואם הוא אסור ביהודייה – השחרור אינו חל והוא מותר בשפחה. השפחה הצדיקה גילתה זאת לאשתו של ישי, והן התחלפו ביניהן בלילה מבלי שישי יבחין בכך. כשאשתו הרתה, חשבו הבריות שזינתה ורצו להורגה, אך ישי מנע זאת. כשנולד דוד, חשבו שהוא ממזר ורצו להורגו, ושוב מנע זאת ישי אך הרחיקו מן הבית. דוד גדל כרועה צאן מחוץ לבית עם אנשים משולי החברה. אפילו כשבא שמואל הנביא למשוח מלך מבין בני ישי, שכח אביו להזכירו עד שנשאל אם אין לו בן אחר. גם לאחר מכן נרדף על ידי שאול המלך, וצרותיו היו רבות מספור.

למרות כל זאת, דוד המלך היה אדם מאושר, משום שעסק בעשיית הטוב. רק כאשר נכשל בעבירה, כגון בחטא בת שבע, סר ממנו האושר והוא תיאר את סבלו: "בדמעתי ערשי אמסה" (תהילים ו ז). הוא בכה כל הלילה והרטיב את מיטתו מרוב צער על חטאו. אך בסיכומו של דבר, חייו היו מלאי אושר פנימי. לכן, מי שחפץ לדעת כיצד להיות מאושר, עליו ללמוד ולהגות בספר תהילים.