שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

לימוד ליל שבועות

ש: האם חייבים ללמוד כל ליל שבועות?

ת: לא. אך זה מנהג טוב. מי שאין לו כח, ישתדל ללמוד עד חצות (מג"א או"ח תצד).

ש: מה עדיף, ללמוד כל הלילה גם אם יירדם בתפילת שחרית או לוותר?

ת: לוותר. כי תפילת שחרית בלי להירדם היא דין גמור, ולימוד בלילה הוא מעלה.

ש: מה עדיף, בלילה או ביום, אם ביום ילמד יותר?

ת: ביום, כי תוספת לימוד הוא דין גמור, ולימוד דווקא באותו לילה הוא מעלה. [ואמר הגר"ח קניבסקי שמנהג ללמוד בלילה ועדיף הלימוד בלילה אפילו שיצא שילמד פחות זמן ביום הבא. פסקי שמועות פא-פב. אמנם אחד מנכדיו שאל פעם את הגרי"ש אלישיב מדוע לא נוהג ככל בית ישראל להיות ניעור כל הלילה בליל שבועות, וקם כהרגלו בשעה 2 אחרי חצות. הגרי"ש אלישיב הסביר לו שעשה חשבון שבשינוי שעות השינה המעטות שלו לא ירויח זמן של לימוד תורה, ועוד יחסרו לו 15 דקות! בשביל לימוד דקות יקרות אלו, הכריע כי עדיף שילך לשון בתחילת הלילה כהרגלו. השקדן ב 240. והנה הגרי"ז סולוביצ'יק מבריסק היה תמה על כך שמדקדקים להיות ערים בליל חג השבועות שהוא מנהג, ואילו בליל פסח שמדינא צריך לישב ולספר ביציאת מצרים כל הלילה עד שתחטפנו שינה, אין נזהרים האנשים בכך. ובבית בריסק לא היו מקפידים על המנהג להיות ניעור בכל הלילה בשבועות, דמאי שנא משאר לילות. וגם אינו עדיפי מללמוד ביום. עובדות והנהגות לבית בריסק ב עט. ומליצה אצל חסידי גור: תיקון ליל שבועות שלנו הוא קריאת שמע על המיטה... - רשם מ"צ.]

ש: שמעתי שאסור לשוחח שיחת חולין בלילה של שבועות?

ת: אין זה איסור, אבל דבר טוב, ולהתאמץ כמה שאפשר (כה"ח תצד יא).

ש: האם חייבים ללמוד סדר התיקון של ליל שבועות?

ת: לא חייבים. אין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ (ע"ז יט א. ואמר הגר"ח קניבסקי: דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד. פסקי שמועות פא).

ש: האם גם נשים צריכות ללמוד כל הלילה?

ת: לא חייבות, אבל ודאי זה דבר טוב.

ש: מי ששותה בזמן הלימוד צריך לברך כל פעם?

ת: אם יש היסח הדעת (שו"ת יביע אומר ו או"ח כז. הליכות שלמה שעד).

נטילת ידיים בעלות השחר

ש: האם חייבים ליטול ידיים עם עלות השחר?

ת: לא, כל זמן שהוא ער. הליכות שלמה עמ' ער.

מאכלי חלב

ש: האם יש חובה לאכול מאכלי חלב?

ת: מנהג. ותימנים לא נהגו (שו"ע המקוצר עב).

ש: האם צריך סעודה חלבית שלמה?

ת: די במאכל אחד. ואפשר אחרי ניקוי פה, ידיים ושולחן, לאכול ארוחה בשרית (אור לציון ג קצו). [והסטייפלר נהג לאכול סעודה חלבית רק בלילה (אורחות רבינו א צח) – רשם מ"צ].

טבילה בליל שבועות

ש: האם חייבים לטבול ליל שבועות?

ת: זה מנהג טוב. שער הכוונות (עח א). אך לא חייבים. וגם לשפיכת ט' קבים יש ערך, כלומר מקלחת חזקה כ-3 דקות (שו"ת מנחת יצחק ד כא. ט לד. חזון עובדיה ימים נוראים נז-סא. ילקוט יוסף מועדים פב. ועי' שו"ת דברי יציב או"ח יג. שו"ת שבט הלוי ח כד. שו"ת רבבות אפרים א ס. פסקי תשובות שכו הערה 14. ועיין מה שאמר הגר"ח קניבסקי בשם החזו"א שמקלחת לא מהני לט' קבין דהוי כג' כלים וצריך קב בפעם אחת. מעשה איש ז לב. וכן הגרי"ש אלישיב אמר שמקלחת לא נחשב לט' קבין, כיון שאינו נותן המים על ידי כלי. וישמע משה ב כט. וכן כתב הג"ר מנשה קליין שאין היתר לט' קבין ע"י מקלחת משום שצריך כח גברא ואין להקל בדבר כדי שלא יתרגל בזה.  והוסיף שדיבר עם הג"ר לוי יצחק גרינולד, אב"ד ור"מ דישיבת ערוגת הבושם ובעל שו"ת מגדלות מרחקים, והסכים עימו להלכה. שו"ת משנה הלכות יח סו).

הדלקת נרות

ש: נשים שמדליקות ואחר כך מברכות, מה הדין בערב יום טוב?

ת: לרוב הפוסקים מברכות קודם (הקדמת הסמ"ע לשו"ע בשם אשתו הרבנית בילה. מ"ב ס"ק כז. שו"ת יחוה דעת א כז. הג"ר מרדכי אליהו בדרכי הלכה עה ח. שש"כ מד ז. דלא כמג"א רסג ס"ק יב ושו"ע הרב שם ח).

ש: האם להדליק לפני כניסת החג או לאחריו?

ת: עדיף מבעוד יום (הקדמת הסמ"ע לשו"ע בשם אשתו הרבנית בילה. שו"ת יחוה דעת א כח. חזו"ע יו"ט שו. הג"ר מרדכי אליהו בדרכי הלכה עה ח. שש"כ מד ב הערה ג-ד).

ש: האם מותר להדביק את הנר ביום טוב עצמו?

ת: לא (שו"ת שאילת שלמה א רלה).

ש: האם לברך שהחיינו?

ת: די בשהחיינו שבקידוש, ויש שמברכות גם על הדלקת הנרות (חזון עובדיה יו"ט שו).

ערבית מוקדמת בשבועות

ש: האם כדי שלא יצא מאוחר, מותר להקדים ערבית, או לא מפני שצריך "תמימות"?

ת: אשכנזים לא, ספרדים מקילים (מ"ב תקיד א. שו"ת יחוה דעת ו ל).

עשרות הדברות

ש: האם חייבים לעמוד בעשרת הדברות?

ת: אשכנזים נהגו לעמוד וכן חלק מהספרדים. רוב הספרדים יושבים. [כתב הג"ר עובדיה יוסף בשו"ת יחוה דעת חלק (א, כט) ע"פ הרמב"ם בתשובה (הוצאת פריימן, ירושלים תרצ"ד, סי' מ"ו) שכתוב בגמרא ברכות (יב, א) שבקשו חז"ל לקבוע אמירת פרשת עשרת הדברות בבתי הכנסת בכל יום ויום, ולמה לא קבעוה, מפני תרעומת המינים. ופירש רש"י: כדי שלא יאמרו המינים לעמי הארץ שאין שאר התורה אמת, ושההוכחה לכך, שהרי אין קוראים בכל יום אלא עשרת הדברות שאמר הקב"ה ושמענו מפיו בסיני. ע"כ אין לעמוד בקריאת עשרת הדברות. ואמר שהמתירים לא ראו את תשובות הרמב"ם ולו ראו היו אוסרים. וכ"כ דעתו של הגרי"ש אלישיב שאין לעמוד בקריאת עשרת הדברות בכלל (מבקשי תורה גליון נב עמ' סו ושיעורי מרן הגרי"ש אלישיב על מס' ברכות עמ' צב). וכן מסופר בס' וישמע משה (ח"ב עמ' סו), והוסיף הגרי"ש אלישיב דבר חידוש: שטוב שהוא ישאר לישב, אפילו במקום שכל הציבור עומדים, וכל זה כדי שלא לזלזל בשאר הפרשיות שבתורה. והתלמידים שנכחו במקום נסתפקו באיזה לשון לפרסם דין זה בשמו של הג"ר אלישיב, אן לכתוב 'ראוי' שלא לעמוד, או לכתוב 'אסור' לעמוד, ואמר הג" אלישיב: לכתוב 'אסור' לעמוד. והוסיף: שמי שרוצה לעמוד בקריאת עשרת הדברות, או שיעמוד מראש קריאת התורה, או עכ"פ כבר יעמוד בתחילת קריאה זו שיש בה עשרת הדברות, אבל לשבת בתחילת הקריאה, ולעמוד רק בקריאת עשרת הדברות עצמם אסור. וכתב הג"ר חיים דוד הלוי בשו"ת עשה לך רב (ו, כא) שאף אלו שלא ראו את תשובות הרמב"ם כבר ידעו את ראיותיו. ופסק שעדיף לשבת לקריאת עשרת הדברות אבל קשה לבטל מנהג קדום ונפוץ. וכתב בס' ועלהו לא יבול (ח"א עמ' ק) שהג"ר שלמה זלמן אוירבך ישב במקומו בקריאת עשרת הדברות כשלא עלה לתורה לאותה עלייה. ומובא שם (עמ' קא) שאחר כך בשביעי של פסח, עמד הגרש"ז בקריאת שירת הים ונשאל עך כך שעמד בקריאת שירת הים ואילו בקריאת עשרת הדברות הוא לא עמד? וענה: "בודאי שאין חיוב לעמוד. זה עניין של הרגשה. ביום זה עברו ישראל את הים ואמרו שירת הים". אמנם כתב הג"ר משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (או"ח ד, כב) שמותר לעמוד משום כמה סיבות: א. עומדים לזכור מעמד הקדוש והנורא זמן מתן תורתינו בהר סיני. א. גם עומדים בזמנים אחרים כמו בקריאת שירת הים ובסוף כל ספר. א. אולי יש חשש תרעומת כשאומרים עשרת הדברות כל יום בקריאת שמע ולא לעמוד לקרואתם כמה פעמים בשנה. א. יש לעמוד לכל העליה ולא רק בעשרת הדברות וע"כ אין חשש (וכ"כ בשו"ת תשובות והנהגות א, קמד). וכן התיר הדבר בשו"ת ישכיל עבדי (ב, א) וכתב שכבר נהגו לכבוד התורה לקום אשרי העם שככה לו כי כל מעשיהם לשם שמים ואין הקב"ה מביא תקלה ע"י צדיקים כמושנאמר "ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר". ומסופר באורחות רבנו (ח"א עמ' קכ) שהגרי"י ה"סטייפלר" היה עומד לעשרת הדברות אבל לא עומד באז ישיר בקה"ת בפרשת בשלח. והגרי"ד סולוביצ'יק לימד זכות על שני המנהגים שיש עומדים כשקוראים את עשרת הדברות בטעם עליון שהוא זכר למעמד הר סיני – ולא לתת עדיפות לחלק של התורה – ויש יושבים בקריאה בטעם תחתון. ונראה שבזה הרמב"ם או השתשמו רק בטעם תחתון או מדובר רק על הקריאות עם טעם תחתון כהנוהגים בפרשת יתרו ופרשת ואתחנן – רשם מ"צ.]There is also a mystical teaching which encourages the name to be pronounced "Yisachar" at all times. This is based on the idea that Yisaschar represents the Torah.[7] As is well known, the Torah consists of two parts – the Written Torah and the Oral Torah. Each "Sin" in Yisaschar's name represents one of these facets of the Torah. Therefore, it is taught that the first "Sin", representing the Written Torah be read out loud, while the second "Sin", representing the Oral Torah, remain silent

ש: מה לעשות אם אני נמצא בבית-כנסת עם מנהג שונה ממנהגי?

ת: עשה כמו כולם (הליכות שלמה שעג. הגרי"ש אלישיב באשרי איש תמ. חזו"ע יו"ט שיד. ועיין במס' דרך ארץ זוטא פרק ה: לא יהא אדם עומד בין היושבים או יושב בין העומדים).

מגילת רות

ש: האם חייבים לקרוא מגילת רות מתוך קלף?

ת: לא. ויש אשכנזים שנוהגים כן, עם ברכה, עפ"י הגר"א (מעשה רב קעה. עיין הגריש"א באשרי האיש תמ). [והגרי"ש אלישיב תמה ע"ז שמברכים שהחיינו על קריאת המגילתת, שהרי אין קריאת המגילות חובת יחיד אלא מנהג וחובת ציבור, ומ"מ אמר שאין בידינו לבטל המנהג שהנהיג הגר"א. והגר"ח קניבסקי מישב שאף אם הוי חובת ציבור וכחובת קריאת התורה, מ"מ מנהג זה הוא דוקא בקריאת ה' מגילות, וקריאת מגילות אלו אין נוהגות אלא מזמן לזמן נמצא שמנהג של מצוה זו הוא בגדר חובה הבא מזמן לזמן, ולא דמי לכל מפטיר ששם עכ"פ קורא בתורה שבכתב שנוהג תמיד ואינה באה מזמן לזמן. הלכות חג בחג – שבועות פ"ח הערה 79 – רשם מ"צ.]

ש: מה השעה הכי מוקדמת שאפשר לקרוא מגילת רות אם למדו כל הלילה ומפחדים להירדם?

ת: עלות השחר (הליכות שלמה שעט. הגריש"א באשרי האיש תמ).

אין הלכות במגילת רות

ש: ראיתי שהקשו שכתוב במדרש רבה (רות רבה ב יד), שמגילת רות אין בה לא טומאה וטהרה, לא איסור והיתר, ולמה נכתבה ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים, וקשה הרי בגמרא יבמות (מז ב) לומדים מכאן שאין מדקדקים עם הגר, ובגמרא כתובות (ז א) לומדים את ברכת חתנים מכאן, והלכות יבום וגאולת שדה אחוזה וכו'? א"כ מה הפשט שאין צורך במגילה, הרי הלכות חשובות לומדים מכאן?

ת: יתכן שהחסד הוא העיקר ולומדים הלכות אגב.

[והגר"א נבנצל כתב לי: "אולי הי' אפשר לכתוב אותן הלכות במקום אחר".

והג"ר פינחס אברהם מייערס, אב"ד האג ובעל שו"ת דברי פנחס, כתב לי: "אינני יודע התשובה הנכונה, ואולי הדברים לא סותרים כי לימוד לחוד והלכות פסוקות לחוד, אבל אין הכי נמי".

והרב מרדכי אלמקייס, מח"ס שו"ת ויכתוב מרדכי, כתב לי: "אפשר שרוצה לומר שעיקר כתיבתה היתה כדי ללמד ענין גדול זה של נתינת שכר טוב לגומלי חסדים ובדרך אגב הוכנסו בה לימודי הלכות שהגמרא לומדת".

והשיב הגר"ח קניבסקי, דלא בשביל זה נתחברה המגילה אלא כדי ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים, אולם לאחר שכבר נכתבה בודאי ילפינן ולמידין ממנה הרבה הלכות ודינים כמו שילפינן מכל התנ"ך (טעמא דקרא עמ' ש). וראיתי בשו"ת ידון משה (חט"ו עמ' יג) שהשיב הגר"ח קניבסקי: "רמזים לומדים מכל דבר" – מ"צ].

הר סיני בשבועות

ש: האם יש ענין להיות בהר סיני בשבועות?

ת: לא. א. אין לזה שום מקור אצל רבותינו. ב. יש השערות רבות איפה הוא, אך אף אחד אינו יודע. ג. כל ההשערות האלה הן עתה בחו"ל ואסור לצאת לחו"ל. ד. אין קדושה להר סיני אלא לתורה שניתנה מסיני. ה. יש מפרשים שד' הסתיר מקומו של הר סיני כדי שלא נקיים לשם עלייה לרגל במקום ללמוד תורה. וכדומה, פעם נשאל הגרי"ש אלישיב על העניין של הנסיעה לקברו של רשב"י במירון בל"ג בעומר, והגיב מיד: רבי שמעון? הוא נמצא כאן! והחווה בידו על הגמרא. כאומר בשביל להגיע לרבי שמעון ביומא דהילולא לא צריך לנסוע לקברו. אדרבה יש ללמוד את תורתו ולא להתבטל (השקדן ב 109-18 – מ"צ). וכן בנדון דידן, מה שניתנה מסיני הוא בלימוד תורה ולא בהר סיני.

שפיכת מים בשבועות

ש: יש מקור למנהג הילדים לשפוך מים בשבועות על עוברים ושבים?

ת: כן. אבל אין לו מקור ברור, והוא מזיק. ויש לחדול (נטעי גבריאל - שבועות עמ' רז - מ"צ).

זריקת ביצים בשבועות

ש: מותר לזרוק ביצים על אנשים בשבועות?

ת: מנהג מטופש שמלכלך אנשים ומשחית ביצים, ואין לו מקור. גם לזריקת מים על אנשים אין מקור אמיתי.

התלהבות של תורה

ש: למה אחרי שלמדתי כל ליל שבועות בהתלהבות, למחרת שוב נפלתי למצבי הקודם?

ת: לא די בהתלהבות, אלא צריך לקבוע אותה בנפש על ידי מעשים, כמו שנאמר: ועשו סייג לתורה.

קידוש מבעוד יום בשבועות שחל במוצש"ק

ש: האם מותר לקבל שבועות שחל במוצש"ק מבעוד יום ולומר קדיש?

ת: לא. א. כי חסר תמימות. ב. כי קדושת שבת חמורה מקדושת יום טוב ואין לקצר שבת על חשבון יום טוב. שמירת שבת כהלכתה (ח"ב פ' מז הערת קיא – מ"צ).

רמקול ביום טוב

ש: הוזמנתי לתת הרצאה ליל שבועות. עתה נודע לי שישתמשו ברמקולים על פי היתר הלכתי. האם לבטל?

ת: כן, לבטל בלי מריבות.

ש: הוזמנתי לתת הרצאה ליל שבועות. עתה נודע לי שישתמשו ברמקולים על פי היתר הלכתי. האם לבטל?

ת: כן, לבטל בלי מריבות.