קדושת כהנים (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]כהן בעל מום
ש: למה כהן בעל מום פסול לעבודה? כי לא נראה טוב? אבל התורה היא תורת אמת?
ת: כך בספר החינוך שאנשים מושפעים על ידי מראה חיצוני. התורה אמת, לא האנשים. וגם כי זה סימן לתופעה נשמתית. פרדס רימונים לרמ"ק.
לימוד רפואה לכהן
ש: האם מותר לכהן ללמוד רפואה וכיצד יעשה עם טומאת המת?
ת: יכול לסמוך על עצת הגר"ש גורן לבקש מחבר לקחת מפתח ולגעת במת, אז למפתח יש דין אבי אבות הטומאה, והכהן יתלה על צוארו, אז הוא ממילא במגע עם אבי אבות הטומאה, ואז כיון שזו שעת הדחק, יכול לסמוך על השיטה שבמצב הזה מותר לו להיטמא הלאה (רמ"א יו"ד שסט, א. ש"ך שם. קובץ "כל הכתוב לחיים").
[והגר"פ פיינשטיין אוסר. שו"ת אגרות משה יו"ד ג קנה. ואחד מתלמידיו שהיה כהן שאל פעם הגרי"ד סולוביצ'יק אם יש מקום לסמוך על קולת רב גדול ומפורסם מארץ ישראל שהמציא עצה מחודשת איך להתיר לכהן ללמוד רפואה, והג"ר סולוביצ'יק השיב לו, שבזיון התורה הוא להתיר דבר שכזה! מפניני הרב עמ' ר – רשם מ"צ.]כהן עוור צבעים
ש: האם כהן עוור צבעים נפסל לעבודה?
ת: לא. כי זה לא ניכר.
כהנים במערת המכפלה
ש: האם מותר לכהנים להיכנס למערת המכפלה?
ת: יש מתירים כי בית הכנסת הוא בקומה שניה וחדר בקומה ראשונה חוצץ. וכן יש אומרים שקברי צדיקים כמו האבות אינם טמאים. ויש אוסרים, וסוברים שאותו חדר אינו חוצץ, שקברי אבות כן מטמאים, וגם שיש חשש של בית קברות יהודי, גם אסור לנגוע בקירות וכן יש להתרחק ארבע אמות. ר' דוד כהן הנזיר עמד על המדרגה השביעית בחוץ, אך יש אומרים שבינתיים חלו שינויים וגם זה אסור. לסיכום, יש מתירים ויש אוסרים ויש מתירים בשעת צורך ויש מתירים לצורך גדול. והכי טוב לא להיכנס. עיין קום התהלך בארץ עמ' קצו. ומרן הרב קוק לא נכנס (שו"ת שאילת שלמה ג שכח).ש: אבל הערבים בכלל לא נתנו ליהודים להיכנס למערת המכפלה בזמן הרב קוק!?
ת: לא רק שמרן הרב לא נכנס לקברי צדיקים, אלא גם הכריע שלא להיכנס.
[והעיד רבנו הרב צבי יהודה על אביו מרן הרב קוק בספר לשלשה באלול (ח"א אות עו), בנסיעה לפיקוח בענייני הדת והיהדות בגליל, בהיותו בעיר הקודש צפת, לא הלך אל קברי הצדיקים משום קדושת כהונתו (וכן בס' אלה מסעי עמ' 121, 217).
וכן אחרי מלחמת ששת הימים, היה רבנו הרב צבי יהודה יוצא עם תלמידיו לסיור באזורים ששוחררו, וכשביקרו בקבר יוסף בשכם, התלמידים נכנסו פנימה, ורבנו הרב צבי יהודה נשאר בחוץ (ספר שיחות הרב צבי יהודה - ארץ ישראל שנערך ע"י הרב שלמה אבינר עמ' 142). וגם הג"ר מרדכי אליהו סיפר (דף שבועי קול צופיך גליון 279), "ואמרתי בזמנו לרה"ג צבי יהודה הכהן קוק ע"ה שכתוב בספר 'קונטרס היחיאלי' שמותר לכהנים להיכנס לקבר רחל. הוא שאל אותי מה אומרים שם. אמרתי לו שקוראים שם פסוקים של רחל אמנו. הוא נסע לשם, אבל לא נכנס, אלא עמד בדלת. כשחזר, שאלתי אותו: "מדוע לא נכנסת?". הוא ענה לי: "אבא שלי לא נכנס, גם אני לא נכנס"".
ובג' באלול, יום השנה של מרן הרב קוק, רבנו הרב צבי יהודה היה מבקר את קברו בהר הזיתים. אבל, כיון שהיה כהן, היה עומד מלמעלה ומסתכל מרחוק לעבר המקום (בדרך התורה הגואלת עמ' קסט-קע).
ובשו"ת שאילת שלמה (ג, שכט), נשאל הרב: האם מותר לכהנים להיכנס לקבר רחל ומערת המכפלה. והשיב: יש פוסקים שהתירו לכהנים להיטמא לקברי צדיקים, כי צדיקים במותם נקראים חיים, אך ההלכה המקובלת היא שאסור. יש שהתירו את קברי האבות במערת המכפלה, וכן קבר רחל אמנו, כי הם בנויים בצורה כזאת שאין טומאה, אך גם על זה ההלכה המקובלת היא שאסור. לכן, למעשה, אין לכהנים להיכנס לקברי צדיקים. אך אלו שנוהגים כן, אפשר ללמד עליהם זכות. בייחוד בקבר רחל ובמערת המכפלה – רשם מ"צ.]כבוד כהן
ש: מה לעשות כאשר מכבדים אותי ככהן?
ת: אין זה אישי, אלא לנשמה.
כהן בבית-חולים
ש: האם מותר לכהן להיכנס לבית-חולים כדי לבקר חולים?
ת: כן. יש חששות רחוקים והם נדחים מפני המצוה (שו"ת ציץ אליעזר טז לג. עי' שו"ת אגרות משה יו"ד א רמח. ב קסו. ועייין תורת היולדת עא-עב).
"וקידשתו"
ש: האם אפשר לשלב כוהן בתורנות בגלל "וקידשתו"?
ת: מותר כי זה תמורת מה שאחרים עושים בעבורו.
וויתור על כהונה
ש: האם זה נכון שכהן יכול לוותר על כהונתו ולהתחתן עם גרושה?
ת: ודאי לא. כמו שיהודי אינו יכול לוותר על יהדותו ואדם על אנושותו.
כהנים למירון
ש: האם מותר לכהנים להיכנס למתחם של קבר רבי שמעון בר יוחאי?
ת: מחלוקת. יש רבנים שאסרו כי כל המתחם הוא בית קברות עתיק, שהתגלה בשיפוצים, ואין על פי רוב חלל טפח בין המת לעפר שעליו, שזו טומאה רצוצה שהיא בוקעת ועולה. ויש התירו בטענה שאין כאן בית קברות עתיק, ומערות קבורה תוכננו כך שאין טומאה עוברת, ומציאות קברים בלי חלל טפח היא ספק, ואין חוששים לספק טומאה ברשות הרבים, והיא גם טומאה מדרבנן, ושאיסור לעלות הוא בזיון לרשב"י. אדמו"ר אחד כהן (האדמו"ר מתולדות אהרן) ביקר בקבר רשב"י במבנה עץ סגור שעל מכונית מדין אוהל זרוק. לבסוף הגיעו להסכמה שמותר לעלות לציון רשב"י בדרך המקובלת הנקראת "דרך בורמה" (ע' קום התהלך בארץ סי' לו).
קבר דוד
ש: האם מותר לכהנים להיכנס בקבר דוד המלך?
ת: לא דוד המלך קבור שם אבל כנראה שזה יהודי. עיר הקודש והמקדש להגרי"מ טיקוצינסקי ב עט. לכן אין לכהנים להיכנס.[ודיברתי בעניין עם הגר"א נבנצל:
ש: האם מותר לכהנים להיכנס בקבר דוד המלך?
ת: אסור.ש: דוד המלך קבור שם?
ת: לא ברור.ש: יהודי קבור שם?
ת: גם לא ברור שזה יהודי. עכ"פ כהן צריך להימנע להיכנס – רשם מ"צ.]אשת כהן
ש: מותר לאשת כהן שבהריון ללכת לקבר רחל ושאר קברי צדיקים, כי אולי יש לה בן?
ת: מותר גם אם ודאי יש לה בן (טהרת הכהנים כהלכתה עמ' כו).
פיאות לכהנים
ש: האם בבית המקדש היו לכהנים פיאות ארוכות?
ת: אסור לכהן להיות פרוע ראש, כלומר שערות ארוכות יותר משלושים יום. ולגבי הפאות, תלוי אם זה מסודר או פרא (וכן השיב הגרי"ש אלישיב. קב ונקי סי' תרצא. וענה הרב דב ליאור: "לא ראיתי בראשונים התייחסות לעניין זה, אך לכאורה נראה לי שאם הוא מגדל את הפאות לשם הידור מצוה, זה אינו נחשב פרע, מפני שעושה זאת לשם מצוה. בדומה לזה יש שאלה לגבי שער הנזיר, מדוע אינו מהווה חציצה לתפילין? אלא שבנזיר כתוב (במדבר ו, ה): 'קדש יהיה גדל פרע שער ראשו', דבר שנקרא קודש אינו מהווה חציצה. ייתכן שכך הדבר גם לגבי כהן גדול, שמכיוון שגידול פאות הוא לשם הידור מצוה, אינו נחשב פרע"). ש: האם מותר לכהן לגדל פיאות ארוכות ופראות היום, שמא פתאום ייבנה בית המקדש (עיין ראש השנה ל א)?
ת: אז יגזור אותן. סנהדרין כב ב. כהנים ביד ושם
ש: מותר לכהנים להכנס ביד ושם, כי יש שם אפר?
ת: אפר אינו מטמא (שו"ת במראה הבזק ה קב. ע' שו"ת חלקת יעקב יו"ד ריז).
כהן מחזיר גרושתו
ש: כהן שהתגרש ועתה הם מצטערים ורוצים לחזור, האם יש פתרון?
ת: לצערנו, אין.
כהן בלידה
ש: אני כהן. אשתי רוצה שאהיה איתה בתהליך הלידה. מותר?
ת: מותר לכהן להכנס לבית-חולים לצורך מצוה. החשש הוא מדרבנן ורחוק (עי' תורת היולדת עא-עב).
אשת כהן
ש: מותר לאשת כהן שבהריון ללכת לקבר רחל ושאר קברי צדיקים, כי אולי יש לה בן?
ת: מותר גם אם ודאי יש לה בן (טהרת הכהנים כהלכתה עמ' כו).
הלכות קדושים
ש: האם שכהנים ילמדו כבר עכשיו הלכות קודשים ומקדש?
ת: יש דברים קודמים (לנתיבות ישראל א כג).
דרך למעלה זיתים
ש: האם מותר לכהנים ללכת בדרך למעלה זיתים כי אומרים שיש קברים תחת הכביש?
ת: מותר, כי לא בטוח שיש קברים, וזה ספק טומאה ברשות הרבים, או בית הפרס בגלל קבר שנחרש ומותר כי מכוסה בכביש או מדרכה של בטון, וקל וחומר ברכב שדינו אוהל, ועיין שו"ת שאילת שלמה חלק א (ס' תכג. שו"ת ציץ אליעזר י מא במלואים. ולא כשו"ת מנחת יצחק י קכג. ארחות רבנו א שז).
כהן בעל מום
ש: למה כהן בעל מום פסול לעבודה? כי לא נראה טוב? אבל התורה היא תורת אמת?
ת: כך בספר החינוך שאנשים מושפעים על ידי מראה חיצוני. התורה אמת, לא האנשים. וגם כי זה סימן לתופעה נשמתית. פרדס רימונים לרמ"ק.
לימוד רפואה לכהן
ש: האם מותר לכהן ללמוד רפואה וכיצד יעשה עם טומאת המת?
ת: יכול לסמוך על עצת הגר"ש גורן לבקש מחבר לקחת מפתח ולגעת במת, אז למפתח יש דין אבי אבות הטומאה, והכהן יתלה על צוארו, אז הוא ממילא במגע עם אבי אבות הטומאה, ואז כיון שזו שעת הדחק, יכול לסמוך על השיטה שבמצב הזה מותר לו להיטמא הלאה (רמ"א יו"ד שסט, א. ש"ך שם. תורת הרפואה עמ' 262-242). [והגר"פ פיינשטיין אוסר. שו"ת אגרות משה יו"ד ג קנה. ואחד מתלמידיו שהיה כהן שאל פעם הגרי"ד סולוביצ'יק אם יש מקום לסמוך על קולת רב גדול ומפורסם מארץ ישראל שהמציא עצה מחודשת איך להתיר לכהן ללמוד רפואה, והג"ר סולוביצ'יק השיב לו, שבזיון התורה הוא להתיר דבר שכזה! מפניני הרב עמ' ר – רשם מ"צ.]
כהן עוור צבעים
ש: האם כהן עוור צבעים נפסל לעבודה?
ת: לא. כי זה לא ניכר.
כהנים במערת המכפלה
ש: האם מותר לכהנים להיכנס למערת המכפלה?
ת: יש מתירים כי בית הכנסת הוא בקומה שניה וחדר בקומה ראשונה חוצץ. וכן יש אומרים שקברי צדיקים כמו האבות אינם טמאים. ויש אוסרים, וסוברים שאותו חדר אינו חוצץ, שקברי אבות כן מטמאים, וגם שיש חשש של בית קברות יהודי, גם אסור לנגוע בקירות וכן יש להתרחק ארבע אמות. ר' דוד כהן הנזיר עמד על המדרגה השביעית בחוץ, אך יש אומרים שבינתיים חלו שינויים וגם זה אסור. לסיכום, יש מתירים ויש אוסרים ויש מתירים בשעת צורך ויש מתירים לצורך גדול. והכי טוב לא להיכנס. עיין קום התהלך בארץ עמ' קצו. ומרן הרב קוק לא נכנס (שו"ת שאילת שלמה ג שכח).
ש: אבל הערבים בכלל לא נתנו ליהודים להיכנס למערת המכפלה בזמן הרב קוק!?
ת: לא רק שמרן הרב לא נכנס לקברי צדיקים, אלא גם הכריע שלא להיכנס. [והעיד רבנו הרב צבי יהודה על אביו מרן הרב קוק בספר לשלשה באלול (ח"א אות עו), בנסיעה לפיקוח בענייני הדת והיהדות בגליל, בהיותו בעיר הקודש צפת, לא הלך אל קברי הצדיקים משום קדושת כהונתו (וכן בס' אלה מסעי עמ' 121, 217). וכן אחרי מלחמת ששת הימים, היה רבנו הרב צבי יהודה יוצא עם תלמידיו לסיור באזורים ששוחררו, וכשביקרו בקבר יוסף בשכם, התלמידים נכנסו פנימה, ורבנו הרב צבי יהודה נשאר בחוץ (ספר שיחות הרב צבי יהודה - ארץ ישראל שנערך ע"י הרב שלמה אבינר עמ' 142). וגם הג"ר מרדכי אליהו סיפר (דף שבועי קול צופיך גליון 279), "ואמרתי בזמנו לרה"ג צבי יהודה הכהן קוק ע"ה שכתוב בספר 'קונטרס היחיאלי' שמותר לכהנים להיכנס לקבר רחל. הוא שאל אותי מה אומרים שם. אמרתי לו שקוראים שם פסוקים של רחל אמנו. הוא נסע לשם, אבל לא נכנס, אלא עמד בדלת. כשחזר, שאלתי אותו: "מדוע לא נכנסת?". הוא ענה לי: "אבא שלי לא נכנס, גם אני לא נכנס"". ובג' באלול, יום השנה של מרן הרב קוק, רבנו הרב צבי יהודה היה מבקר את קברו בהר הזיתים. אבל, כיון שהיה כהן, היה עומד מלמעלה ומסתכל מרחוק לעבר המקום (בדרך התורה הגואלת עמ' קסט-קע). ובשו"ת שאילת שלמה (ג, שכט), נשאל הרב: האם מותר לכהנים להיכנס לקבר רחל ומערת המכפלה. והשיב: יש פוסקים שהתירו לכהנים להיטמא לקברי צדיקים, כי צדיקים במותם נקראים חיים, אך ההלכה המקובלת היא שאסור. יש שהתירו את קברי האבות במערת המכפלה, וכן קבר רחל אמנו, כי הם בנויים בצורה כזאת שאין טומאה, אך גם על זה ההלכה המקובלת היא שאסור. לכן, למעשה, אין לכהנים להיכנס לקברי צדיקים. אך אלו שנוהגים כן, אפשר ללמד עליהם זכות. בייחוד בקבר רחל ובמערת המכפלה – רשם מ"צ.]
כבוד כהן
ש: מה לעשות כאשר מכבדים אותי ככהן?
ת: אין זה אישי, אלא לנשמה.
כהן בבית-חולים
ש: האם מותר לכהן להיכנס לבית-חולים כדי לבקר חולים?
ת: כן. יש חששות רחוקים והם נדחים מפני המצוה (שו"ת ציץ אליעזר טז לג. עי' שו"ת אגרות משה יו"ד א רמח. ב קסו. ועייין תורת היולדת עא-עב).
"וקידשתו"
ש: האם אפשר לשלב כוהן בתורנות בגלל "וקידשתו"?
ת: מותר כי זה תמורת מה שאחרים עושים בעבורו.
וויתור על כהונה
ש: האם זה נכון שכהן יכול לוותר על כהונתו ולהתחתן עם גרושה?
ת: ודאי לא. כמו שיהודי אינו יכול לוותר על יהדותו ואדם על אנושותו.
כהנים למירון
ש: האם מותר לכהנים להיכנס למתחם של קבר רבי שמעון בר יוחאי?
ת: מחלוקת. יש רבנים שאסרו כי כל המתחם הוא בית קברות עתיק, שהתגלה בשיפוצים, ואין על פי רוב חלל טפח בין המת לעפר שעליו, שזו טומאה רצוצה שהיא בוקעת ועולה. ויש התירו בטענה שאין כאן בית קברות עתיק, ומערות קבורה תוכננו כך שאין טומאה עוברת, ומציאות קברים בלי חלל טפח היא ספק, ואין חוששים לספק טומאה ברשות הרבים, והיא גם טומאה מדרבנן, ושאיסור לעלות הוא בזיון לרשב"י. אדמו"ר אחד כהן (האדמו"ר מתולדות אהרן) ביקר בקבר רשב"י במבנה עץ סגור שעל מכונית מדין אוהל זרוק. לבסוף הגיעו להסכמה שמותר לעלות לציון רשב"י בדרך המקובלת הנקראת "דרך בורמה" (ע' קום התהלך בארץ סי' לו).
קבר דוד
ש: האם מותר לכהנים להיכנס בקבר דוד המלך?
ת: לא דוד המלך קבור שם אבל כנראה שזה יהודי. עיר הקודש והמקדש להגרי"מ טיקוצינסקי ב עט. לכן אין לכהנים להיכנס. [ודיברתי בעניין עם הגר"א נבנצל:
ש: האם מותר לכהנים להיכנס בקבר דוד המלך?
ת: אסור.
ש: דוד המלך קבור שם?
ת: לא ברור.
ש: יהודי קבור שם?
ת: גם לא ברור שזה יהודי. עכ"פ כהן צריך להימנע להיכנס – רשם מ"צ.]
אשת כהן
ש: מותר לאשת כהן שבהריון ללכת לקבר רחל ושאר קברי צדיקים, כי אולי יש לה בן?
ת: מותר גם אם ודאי יש לה בן (טהרת הכהנים כהלכתה עמ' כו).
פיאות לכהנים
ש: האם בבית המקדש היו לכהנים פיאות ארוכות?
ת: אסור לכהן להיות פרוע ראש, כלומר שערות ארוכות יותר משלושים יום. ולגבי הפאות, תלוי אם זה מסודר או פרא (וכן השיב הגרי"ש אלישיב. קב ונקי סי' תרצא. וענה הרב דב ליאור: "לא ראיתי בראשונים התייחסות לעניין זה, אך לכאורה נראה לי שאם הוא מגדל את הפאות לשם הידור מצוה, זה אינו נחשב פרע, מפני שעושה זאת לשם מצוה. בדומה לזה יש שאלה לגבי שער הנזיר, מדוע אינו מהווה חציצה לתפילין? אלא שבנזיר כתוב (במדבר ו, ה): 'קדש יהיה גדל פרע שער ראשו', דבר שנקרא קודש אינו מהווה חציצה. ייתכן שכך הדבר גם לגבי כהן גדול, שמכיוון שגידול פאות הוא לשם הידור מצוה, אינו נחשב פרע").
ש: האם מותר לכהן לגדל פיאות ארוכות ופראות היום, שמא פתאום ייבנה בית המקדש (עיין ראש השנה ל א)?
ת: אז יגזור אותן. סנהדרין כב ב.
כהנים ביד ושם
ש: מותר לכהנים להכנס ביד ושם, כי יש שם אפר?
ת: אפר אינו מטמא (שו"ת במראה הבזק ה קב. ע' שו"ת חלקת יעקב יו"ד ריז).
כהן מחזיר גרושתו
ש: כהן שהתגרש ועתה הם מצטערים ורוצים לחזור, האם יש פתרון?
ת: לצערנו, אין.
כהן בלידה
ש: אני כהן. אשתי רוצה שאהיה איתה בתהליך הלידה. מותר?
ת: מותר לכהן להכנס לבית-חולים לצורך מצוה. החשש הוא מדרבנן ורחוק (עי' תורת היולדת עא-עב).
אשת כהן
ש: מותר לאשת כהן שבהריון ללכת לקבר רחל ושאר קברי צדיקים, כי אולי יש לה בן?
ת: מותר גם אם ודאי יש לה בן (טהרת הכהנים כהלכתה עמ' כו).
הלכות קדושים
ש: האם שכהנים ילמדו כבר עכשיו הלכות קודשים ומקדש?
ת: יש דברים קודמים (לנתיבות ישראל א כג).
דרך למעלה זיתים
ש: האם מותר לכהנים ללכת בדרך למעלה זיתים כי אומרים שיש קברים תחת הכביש?
ת: מותר, כי לא בטוח שיש קברים, וזה ספק טומאה ברשות הרבים, או בית הפרס בגלל קבר שנחרש ומותר כי מכוסה בכביש או מדרכה של בטון, וקל וחומר ברכב שדינו אוהל, ועיין שו"ת שאילת שלמה חלק א (ס' תכג. שו"ת ציץ אליעזר י מא במלואים. ולא כשו"ת מנחת יצחק י קכג. ארחות רבנו א שז).
מום בכוהנים
ש: למה כוהן בעל מום גופני פסול לעבודה?
ת: לפי ספר החינוך, כי האנשים מתרשמים מהחיצוניות. לפי פרדס רימונים, כי זה סימן של אי התאמה פנימית נשמתית לעבודה.
תרומת כלית כוהן
ש: האם כוהן יכול לתרום כליה? האם זה מום לעבודת הכהונה?
ת: יכול לתרום. אינו מום כיוון שאינו ניכר.
[והג"ר גמליאל רבינוביץ, מח"ס גם אני אודך ופרדס יוסף החדש, הוסיף לנו: בספרי "גם אני אודך" תשובות הגר"ש לוי שליט"א (סימן קיח) מובא בזה הלשון: איתא בתוספתא במסכת בכורות (ד, י'): "היה בו מום מבפנים אינו מום, שנאמר עור ופסח, מה עור ופסח המיוחדין מום שבגלוי ואין חוזר".
ופסק הרמב"ם בהלכות ביאת המקדש (ו, ז) וז"ל: "אין פוסל באדם אלא מומין שבגלוי, אבל מומין שבחלל הגוף כגון שניטל כולייתו של אדם או טחול שלו או שניקבו מעיו, אף על פי שנעשה טרפה עבודתו כשירה, שנאמר שבר רגל או שבר יד מה אלו בגלוי אף כל בגלוי".
לאור האמור מום שבפנים אינו מום שפוסל כהן מעבודת המקדש ולישא את כפיו. ולכן מותר לענ"ד לכהן לתרום כליה כדי להציל חיי אחרים].
כוהנים במנהרות הכרמל
ש: האם מותר לכוהנים לנסוע במנהרות הכרמל?
ת: יש אוסרים מחשש קברים בכניסה הדרומית. ויש מתירים, כי זה חשש רחוק, ואולי אלה קברים של גויים, ויש מחיצה.
הריגת בלעם ע"י פנחס הכהן
ש: מובא בגמרא סנהדרין (קו, ב) שפנחס הרג את בלעם. אלא לכאורה פנחס כבר היה כהן, ואיך נטמא להרגו?
ת: פיקוח נפש. היה בשעת מלחמה. אגב, גם כהן יצא למלחמה, כי הרי יש דיון על אשת יפת תואר לכהן. ואף כהן גדול יצא, כי הרי יש הלכה שאם נשא אלמנה אינו חוזר (משנה סוטה ח, ג).
[כתב הגר"ח קניבסקי בספרו טעמא דקרא (עמ' קה) שפנחס לא הרג אותו כי כהן היה, אלא כוונת הגמרא היא שלפי שהיה שר צבא נקרא על שמו, וזו כוונת רש"י שם. וכ"ה בזוה"ק בלק קצ"ד ב' דצלי' ברי' דדן הרגו ע"ש. אמנם בת"י אי' שפנחס הרגו בידו וצ"ע.
ויש עוד כמה תירוצים בסי' מרפסין איגרי (כאן):
אמנם בלעם נדקר בחרב על ידי פנחס, אבל מכל מקום לא נהרג מיד, אלא כשפירש פנחס והסיר את חרבו מגופו, יצאה נשמתו. באופן זה לא נטמא פנחס כלל (הרב חיים בש. הרב אסף אוריאל פחה – גם מביא תירוץ כתירוץ הרב, משום פיקוח נפש).
ואמר הרב גמליאל הכהן רבינוביץ: מבואר ברש"י (פסוק ו), כי בלעם פרח עם מלכי מדין באויר על ידי כשפים, והראה להם את הציץ שהשם חקוק בו, והם נופלים מן האויר על החללים. יתכן לומר, שגם הריגת בלעם בחרב היתה באופן זה, כלומר, על ידי הציץ הפיל פנחס את בלעם על החרב, וכך נהרג. נמצא לפי זה, כי אמנם בלעם נהרג על ידי חרב, אך לא שפנחס דקרו, אלא פנחס גרם לכך שיפול על החרב, לכן נחשב הדבר שפנחס הרגו].
מום בכוהנים
ש: למה כוהן בעל מום גופני פסול לעבודה?
ת: לפי ספר החינוך, כי האנשים מתרשמים מהחיצוניות. לפי פרדס רימונים, כי זה סימן של אי התאמה פנימית נשמתית לעבודה.
תרומת כלית כוהן
ש: האם כוהן יכול לתרום כליה? האם זה מום לעבודת הכהונה?
ת: יכול לתרום. אינו מום כיוון שאינו ניכר.
[והג"ר גמליאל רבינוביץ, מח"ס גם אני אודך ופרדס יוסף החדש, הוסיף לנו: בספרי "גם אני אודך" תשובות הגר"ש לוי שליט"א (סימן קיח) מובא בזה הלשון: איתא בתוספתא במסכת בכורות (ד, י'): "היה בו מום מבפנים אינו מום, שנאמר עור ופסח, מה עור ופסח המיוחדין מום שבגלוי ואין חוזר".
ופסק הרמב"ם בהלכות ביאת המקדש (ו, ז) וז"ל: "אין פוסל באדם אלא מומין שבגלוי, אבל מומין שבחלל הגוף כגון שניטל כולייתו של אדם או טחול שלו או שניקבו מעיו, אף על פי שנעשה טרפה עבודתו כשירה, שנאמר שבר רגל או שבר יד מה אלו בגלוי אף כל בגלוי".
לאור האמור מום שבפנים אינו מום שפוסל כהן מעבודת המקדש ולישא את כפיו. ולכן מותר לענ"ד לכהן לתרום כליה כדי להציל חיי אחרים].
כוהנים במנהרות הכרמל
ש: האם מותר לכוהנים לנסוע במנהרות הכרמל?
ת: יש אוסרים מחשש קברים בכניסה הדרומית. ויש מתירים, כי זה חשש רחוק, ואולי אלה קברים של גויים, ויש מחיצה.
הריגת בלעם ע"י פנחס הכהן
ש: מובא בגמרא סנהדרין (קו, ב) שפנחס הרג את בלעם. אלא לכאורה פנחס כבר היה כהן, ואיך נטמא להרגו?
ת: פיקוח נפש. היה בשעת מלחמה. אגב, גם כהן יצא למלחמה, כי הרי יש דיון על אשת יפת תואר לכהן. ואף כהן גדול יצא, כי הרי יש הלכה שאם נשא אלמנה אינו חוזר (משנה סוטה ח, ג).
[כתב הגר"ח קניבסקי בספרו טעמא דקרא (עמ' קה) שפנחס לא הרג אותו כי כהן היה, אלא כוונת הגמרא היא שלפי שהיה שר צבא נקרא על שמו, וזו כוונת רש"י שם. וכ"ה בזוה"ק בלק קצ"ד ב' דצלי' ברי' דדן הרגו ע"ש. אמנם בת"י אי' שפנחס הרגו בידו וצ"ע.
ויש עוד כמה תירוצים בסי' מרפסין איגרי (כאן):
אמנם בלעם נדקר בחרב על ידי פנחס, אבל מכל מקום לא נהרג מיד, אלא כשפירש פנחס והסיר את חרבו מגופו, יצאה נשמתו. באופן זה לא נטמא פנחס כלל (הרב חיים בש. הרב אסף אוריאל פחה – גם מביא תירוץ כתירוץ הרב, משום פיקוח נפש).
ואמר הרב גמליאל הכהן רבינוביץ: מבואר ברש"י (פסוק ו), כי בלעם פרח עם מלכי מדין באויר על ידי כשפים, והראה להם את הציץ שהשם חקוק בו, והם נופלים מן האויר על החללים. יתכן לומר, שגם הריגת בלעם בחרב היתה באופן זה, כלומר, על ידי הציץ הפיל פנחס את בלעם על החרב, וכך נהרג. נמצא לפי זה, כי אמנם בלעם נהרג על ידי חרב, אך לא שפנחס דקרו, אלא פנחס גרם לכך שיפול על החרב, לכן נחשב הדבר שפנחס הרגו].