שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

עירוב עקב סערה

ש: בדקו את העירוב לפני שבת והוא נמצא כשר, האם יש חשש שהוא יפסל עקב סערה?

ת: תלוי אם העירוב חזק או לא. זו שאלה כבדה. יש לשאול את הרב המכשיר (האחראי) של העירוב.

המלצה לא לסמוך על עירוב

ש: אם אחד ממליץ לא לסמוך על העירוב כי אולי קרה משהו, אך אינו יודע באמת, כיצד יש לנהוג?

ת: יש לשאול את הרב המכשיר של העירוב.

רבנו הרב צבי יהודה ועירוב

ש: יש לרב מסורת אם רבנו הרב צבי יהודה השתמש בעירוב?

ת: מובא בספר כי שם ד' נקרא עליך מהרב שלמה גילת (עמ' סו), שרבנו נהג לא לטלטל בשבת אך הסכים שתלמיד יטלטל מפתח הבית.

כבוד התורה

ש: הרב בישובנו טעה והתיר את העירוב שהתקלקל בשבת. האם לומר לאנשים בבית כנסת שלי שלא יטלטלו?

ת: לא. שמעתי מהגרא"ד אוירבך מטבריה שפעם קרה מקרה כזה שהג"ר יעקב חי זריהן, הרב הספרדי של טבריה, התיר את העירוב. מוצש"ק הג"ר משה קליערס, הרב האשכנזי של טבריה, הזמינו להבדלה ואחר כך ללמוד מסכת עירובין ותוך כדי זה הוא הבין שטעה ושאלו אם בשביל זה הזמינו. כאשר אישר, שאלו שוב אם הכריז בבית כנסת שלו שאין לטלטל. השיב שלא, כי כבוד התורה הוא מדאורייתא ואיסור עירוב דרבנן. [המעשה הזה גם מובא בספרון מפי דודי - זכרונות מהג"ר משה קליערס לרב משה אהרן פרלמן (עמ' 9-8) עם שינויים קטנים, וז"ל: באחת השבתות באו והודיעו לו [הגר"מ קליערס] בבוקר כי העירוב תוקן שלא לפי הדין, ואחר שנוכח שהעירוב תוקן לפי הוראות הרב זריהן (שליט"א) [זצ"ל], אמר: העירוב כשר אך עתה לפני התפילה אין זמני פנוי להסביר לכם. למחר הלך לבית מדרש הספרדים ואמר לרב זריהן (שליט"א) [זצ"ל] היות ויש לו לברר ענין קשה הוא רוצה בעזרתו, ויחייך הרב לשמע זאת ויאמר: וכי עזרתי נחוצה לכבודו? ויענהו: כן, אני מרגיש בעצמי חולשה, כשהרב הציע לו להיכנס לביהמ"ד שליד ב"ד הצדק, דרש ממנו ללכת דוקא לבית כנסת יותר רחוק, כשהגיעו לשם הוציאו מסכת עירובין ויחל הענין בסדר מהגמרא לראשונים הרמב"ם והרא"ש ועוד עד שהרב זריהן התחיל לצווח: הלא טעיתי בהוריי לתקן את העירוב ככה, ויענהו: לשם זה הזמנתיו, ובכן איך נהג אתמול? – פסקתי כשר. היתכן? – כן, כבוד התורה מדאורייתא והעירוב הוא מדרבנן, עכ"ל מפי דודי. וכדומה, מסופר בספר גאון ההוראה (עמ' 187-186): סערת רוחות פרצה בקרב ציבור הרבנים.  רב חשוב פירסם הוראה בענין הנוגע לכיבוי גז ביום טוב ע"י גרמא.  הבערה יצאה והיתה ללהב.  הללו אוסרים והללו מתירים.  אף שמו של הגרצ"פ פראנק שורבב בקשר לנושא זה. משלחת רבנים באה לפניו ובקשה שיפרסם שהדברים שפורסמו בשמו אינם נכונים.  הג"ר פראנק הרהר רגע קט, ואחר כך אמר להם: "שמעו רבותי, ענין כיבוי גז ביו"ט באופן המדובר, לכל היותר הוא איסור מדרבנן, בל הצעתכם תגרום להלבנת פנים של רב תלמיד חכם, וגם יגרום לחילול השם גדול, זהו ודאי מדאורייתא"... במתק לשונו הוסיף: פעם נתעוררהבירושלים שאלה בעיצומו של יום השבת על כשרות העירוב.  מאחר שהגאון רבי שמואל סלנט היה ישן באותה שעה והענין היה תכוף, שאלו לפלוני הרב, והוא פסק במקומו.  באו רבנים אחרים לרבי שמואל, והוכיחה לו שפלוני הרב טעה בפסקו.  הם דיברו בנושא זה בחצר החורבה בקולי קולות.  אך רבי שמואל ענה להם בשקט: "בודאי יודעים הנכם כי אין בירושלים רשות הרבים מדאורייתא, כל איסור הטלטול אינו אלא מדרבנן.  לעומת זאת הלבנת פניו של תלמיד חכם ואפילו אם טעה בדין זה, היא מדאורייתא"... וכתוב בשו"ת מהרי"א (יו"ד סוס"י קטו) מעשה ברב אחד שפסק להקל באיסור דרבנן, וחכם א' ערער על הוראתו – מוכיח להחכם שביזה את הרב, וכבוד ת"ח דאורייתא ואיסור זה שהקיל הוא רק איסור דרבנן.  וכן בשו"ת עטרת חכמים (יו"ד סי' ה) מתפלא על גדול א' שאמר על הוראת רב אחד שהאכיל טרפה.  – הא כיון שיש מחלוקת בזה והפמ"ג הורה להתיר בהפסדה מרובה, ואפילו היה המורה מתיר שלא בהפסד מרובה יפה השתיקה בזה וכש"כ בהפסד מרובה.  והגאון מהרש"ם (בפתיחת לדעת תורה) כתב מקור לזה מדברי חלקת מחוקק (אהע"ז סי' קכו ס"ק כד) שמכשיר הגט משום זילותא דבי דינא (מובא בשערי מצויינים בהלכה קמד אות ח). וכל זה דלא כהגרי"ש אלישיב שאמר שהיו חייבים לפרסם שהעירוב פסול בגלל שאין זו בושה כל כך גדולה, שהרב טעה וחוזר בו, וכמו שנאמר בגיטין מג א: "אוקים רבה בר רב הונא אמורא עליה ודרש, 'והמכשלה הזאת תחת ידיך' [ישעיהו ג ו] אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן".  ופירש רש"י שאין אדם עומד על אמיתתן עד שיכשל בהן, להורות טעות ויכלימוהו, והוא נותן לב ומבין תחת ידיך, הן אף אני נכשלתי בהוראתי וחוזרני בי (קב ונקי ח"א סי' שיב). אמנם הגר"ש אבינר העיר לי שהגרצפ"פ והגר"ש סלנט, הג"ר משה קליערס והגרא"ד אוירבך לא סוברים כהגריש"א.]

לא סומך על העירוב

ש: אני לא סומך על העירוב. האם מותר לי לקרוא עלוני שבת שהביא אדם שסומך על העירוב?

ת: תלוי מה קיבלת על עצמך.

עירוב על שטח גדול

ש: האם אפשר להתקין עירוב בשבת גם על שטח גדול מאוד?

ת: כן נראה. עיין שו"ת חכם צבי לז.

עירוב בישוב עם שדות זרועים

ש: איך מועיל עירוב מסביב ליישוב בו יש שדות זרועים?

ת: עיין שו"ת אבן יקרה, מובא בכף החיים שנח יט.

עירוב שתוקן בשבת

ש: העירוב נקרע בשבת ומישהו תיקן. מותר לטלטל?

ת: אם זה בשוגג מותר. שו"ע או"ח שיז א. אם זה במזיד יש מתירים. שם שסב ג. מ"ב ס"ק כו.

ש: הרב כתב שאם תוקן העירוב בשבת במזיד יש מתירים, מ"ב שסב ס"ק כו. אך המ"ב מתיר רק במחיצה פנימית של עירובי חצרות ולא במחיצה העושה רשות יחיד או עירוב של צורת פתח?

ת: בכל זאת, יש להתיר. א. השו"ע מתיר. ב. זה דרבנן. ג. המקרה שלנו הוא מקרה ביניים. ד. זו שעת הדחק. ה. האלף לך שלמה קעב מחדש להתיר גם בלי תיקון, דכיון שהותרה הותרה.