מדינת ישראל (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
שלילת המדינה
ש: כיצד להסביר את התופעה שיש אנשים לאומיים-דתיים שפתאום שוללים את המדינה?
ת: אין תופעה כזאת. זה מיעוט מאוד זניח. תמיד יש מיעוט זניח כזה. ד' יברכם ויחזקם.
עקירת ישובים
ש: כיצד להתיחס למדינה שהחריבה גוש קטיף ועוד, כעשרת אלפים אנשים?
ת: זו אותה מדינה שהושיבה ביהודה ושומרון 350 אלף אנשים. כלומר החורבן הוא 3% לעומת הבנין. אדם צריך לראות הכל קצת בפרופורציה בחיים, אם לא, נישואיו יעלו על שרטון.
סיוע לתורכיה
ש: האם לסייע לתורכיה ברעידת אדמה, ולא עדיף להשקיע הכסף עבור יהודים?
ת: חייבים גם לעשות חשבונות ארוכי טווח של תועלת.
מדינה יהודית
ש: אני לא קורא למדינה 'מדינת ישראל', זו הרי סתם מדינה כמו ארצות הברית.
ת: אז אתה טועה, כי בארצות הברית רק 25% מהילדים היהודים לומדים בבית ספר יהודי או בבית ספר גוי עם מסגרת משלימה ביום א' בבוקר. ובכלל אין זו מדינתנו.
משטרה
ש: פתאום למשטרה שלנו יש מדים הדומים למשטרה האמריקאית. עד מתי נמשיך לחקות את אמריקה?
ת: לא לעסוק בדברים פעוטי ערך אלא להרבות אורה באומה.
יחס למסתננים
ש: בגבול מצרים אנו תופסים כל מיני מסתננים ומבריחים. האם אפשר להוסיף להם למזון דברים טעימים משלנו?
ת: כלפי עבריינים כאלה יש להתרחק משני הקיצוניות: לא להתאכזר סתם אך גם לא להתאהב.
דין מוות מחבלים
ש: האם על פי תורה יש לגזור דין מות על מחבלים?
ת: כן. א. שלא ירצחו שוב, כי להם דין רודף. ב. שאחרים יראו וייראו ולא יזידון עוד. אך למעשה, בענינים אלה, הממשלה מחליטה בשם כל עם ישראל (שו"ת אגרות משה חו"מ ב סח. וכשתפסו את הערבי שעשה את הלינץ' שהיה אז ברמאללה בתקופת האינתיפאדה השניה, והוא הודה במה שעשה, אמר הג"ר עובדיה יוסף, אחד כזה חייבים לתת לו עונש מוות. רבנו לרב אליהו שטרית עמ' קנג – מ"צ).
כסף אמריקאי
ש: האם נכון לומר שאנו תלויים ביהדות אמריקה, כי הם תורמים לנו כסף?
ת: 300 מליון לשנה, לעומת תוצר הלאומי של 200 מיליארד לשנה, כלומר כתוצר של חצי יום. זה זניח.
נשיא המדינה
ש: איך להתייחס לנשיא המדינה שהוא סתם לא כלום שלא עשה כלום?
ת: אתה לא כלום שלא עשית כלום. הנשיא היה הרבה, ולו רק היתה לו הזכות של הפצצה הגרעינית הישראלית, כבר היה כדאי (רמב"ם, הלכות תשובה ג א).
שב"כ
ש: אני מבין ששב"כ הוא הכרח כדי להילחם באויב, אבל האם מחלקה יהודית הבולשת אחר יהודים זה לא חילול השם?
ת: ודאי חילול השם שבמקום שכולנו נהיה מאוחדים במלחמה נגד האויב, יש העסוקים ביוזמות נגד המדינה כפי דעתם, ומבזבזים את כחנו.
קבלת כסף מאמריקה
ש: האם מותר לנסוע לאמריקה במטרה להשיג דרכון זר לילדים – האם זה נחשב לצורך לפרנסה?
ת: מותר לנסוע לחו"ל לצורך פרנסה. ב"פרנסה" אין הכוונה שאין לאדם אוכל והוא גווע ברעב. הכוונה שיש לו, אבל אם ייסע לחו"ל יהיה לי יותר כסף, מה שנקרא "להרווחה". למטרה זו, מותרת יציאה זמנית. כלומר לזמן קצר ומוגבל. כסף לא צומח על העצים. אם אדם יכול להרווח סכום ניכר ע"י נסיעה לחו"ל, למה שלא יעשה את זה? אין בזה בעיה חינוכית לילדים וצריך להסביר להם. אם יש שאלה, זו שאלה כללית: האם זה בסדר לקחת כסף כזה מאמריקאים? הרי אנחנו לא אמריקאים, אנחנו ישראלים. למה משלם המיסים האמריקאי חייב לפרנס אותי פה? אם מישהו נולד באמריקה ותרם הרבה בשביל אמריקה ואחר כך עולה לארץ, הוא יכול לומר לאמריקאים: "אני תרמתי הרבה לכם ועוד לא תרמתם לי כל מה שתרמתי לכם". לכן, כשהוא בא לארץ ישראל, הוא רואה בזה דבר ישר ומוצדק להמשיך לקבל הטבות על האזרחות האמריקאית שלו. יכול להיות. אבל אם אני לא תרמתי שום דבר לאמריקה למה שאני אקח? זו לא רק בעיה מוסרית, זו גם בעיה הלכתית. יש דיון אם מותר לקבל צדקה מגויים. בגמ' סנהדרין (כו, ב) כתוב "אוכלי דבר אחר" - זה מי שלוקח צדקה מגוים. וגמ' בבא בתרא (י, ב): "ביבש קצירה תשברנה" (ישעיהו כז, יא) – כשהקציר יבש הוא נשבר אבל כשהוא רטוב הוא לא נשבר. כמו כן, תן לגויים להתייבש ואל תוסיף להם זכויות. אם כן, זה לא רעיון כל כך חלק שמותר לקבל צדקה מגויים.אבל אם אני אמריקאי ויש לי כל מיני הטבות, זו לא צדקה. יש גם אומרים שזה לא סתם כסף מאמריקאים, זה גם כסף מיהודים. הכסף בא ממשלם המיסים וגם יהודים משלמים שם כסף למיסים ומותר לי לקחת צדקה מיהודים. אדרבה משלם המיסים היהודי יהיה שמח מאוד שזה יגיע ליהודי אחר. מרן הרב קוק מזכיר את הצד הזה בתשובה בדעת כהן (ס' קלב): האם מותר לקבל חלק מצדקה כללית מחו"ל? הוא אמר: כן, כי גם יהודים משלמים. לכן, אפשר לומר שזה מוסרי, כי אם תרמת, תקבל משהו בחזרה, ואם לא תרמת, וזה כמו צדקה אפשר לתלות שזה כסף יהודי. לכן, מותרת יציאה זמנית לחו"ל לצורך קבלת הטבות מהאזרחות. אנשים גם שאלו אותי: האם להצביע בבחירות לקביעת נשיא ארצות הברית? אני חושב שלא. אף על פי שיש לאנשים אזרחות אמריקאית, אנחנו גרים פה. מי נותן לנו רשות להתערב במה שקורה באמריקה? כשאחד עולה לארץ זה דומה לגירושים, אפילו אם האישה מקבלת כסף מהבעל, אין לה את ה"זכות" להתערב בחייו. נכון, זה דווקא נחמד שאנחנו יכולים להחליט איזה נשיא יהיה – אחד שטוב ליהודים או לא טוב ליהודים, אבל זה לא דבר ישר בגלל שאנחנו גרים פה ולא באמריקה.
נישואיים אזרחיים
ש: יש מקום להתיר נישואים אזרחיים במדינת ישראל?
ת: אם שני בני הזוג אינם יהודים.
מדינה וצבא
ש: איך אפשר לטמון את הראש בחול ולומר שבמדינה ובצבא הכל בסדר?!
ת: אתה צודק, לא הכל בסדר ולא הכל לא בסדר. על מה שבסדר אנו משחים ומחזקים אותו, ועל מה שלא בסדר אנו כואבים ועמלים לתקנו.
שירת התקוה
ש: אם מותר לשיר שירת התקוה? הרי זה שיר חול?
ת: א. אמנם זה שיר חול, אבל התוכן היא בעל ערך. עיין רמב"ם פרוש אבות א יז. ב. ואין לפרוש מן הציבור. נלא להיות צוחק בין בוכים ובוכה בין צוחקים. מס' דרך ארץ . ג. כבוד המדינה. וגם בנוסח השלם מופיעים בית המקדש, אבות האומה, תיקון מדות ורבונו של עולם (עם וארצו ב 252-251).
דגל המדינה
ש: האם יש לדגל מדינת ישראל קדושה וחייבים לנשקו אם נפל, ולגונזו אם נתבלה?
ת: לא. אמנם מקורו כטלית, כמו שכתב בזכרונות וולפסון עוזרו של הרצל שבחר אותו, רק הוסיף מגן דוד. אך אין לו קדושה. כמובן יש לכבדו. [ועיין ס' למקדשך תוב (עמ' 12-11), שסיפר מו"ר שליט"א, שאחרי שלחצו עליו חבריו, שאל את רבנו הרב צבי יהודה: "האם עלינו לדרוש שיונף דגל מדינת ישראל על הר הבית, הסתכל עלי במבט נורא של כאב ותמיהה שכה הושפלתי עד כדי שאילת שאלות מעין אלו, ואמר בתוקף: 'בשם אלהינו נדגול!' (תהילים כ, ו). בכל זאת 'תורה היא וללמוד אני צריך' (ברכות סב, א), לכן חזרתי ושאלתי: 'ודאי, בשם אלהינו נדגול, אבל, דרך דגל מדינת ישראל?'. רבנו חזר על הראשונות בסבלנות: 'אמרתי לך: בשם אלהינו נדגול', בשלילתו המוחלטת כל השוואה בין כל הנוגע לקדושת הר הבית לבין העניינים הכלליים של ארץ ישראל". ובספר נפש הרב (עמ' צט-ק), מסופר על כנס גדול של אגודת ישראל שהתקיים במלון בירושלים ועל גג המלון היה מונף דגל המדינה. היו כמה אנשים שהדבר לא מצא חן בעיניהם ובמקום לבקש להוריד את הדגל, ביקשו להוסיף את הדגלים של כל המדינות המשתתפות. לאחר פרסום הדבר התקיים כנס של המזרחי, ובו אמר הגרי"ד סולוביצ'יק שהדגלים אינם הלכה לדורות, ואף הדגלים שהיו במדבר היו בתורת הוראת שעה. אלא שקיים מנהג בשם הראשונים (מובא בשו"ע יו"ד שסד, ד), ש"אם מצאו ישראל הרוג, יקברוהו כמו שמצאוהו, בלא תכריכין". מסביר הש"ך (שם ס"ק יא), שהטעם למנהג זה הוא "כדי להעלות חימה ולנקום נקם". כלומר, מן השמים יראו כיצד נשתנתה קבורתו משאר המתים, שנקבר בלא תכריכים, ויתעוררו על ידי כך רחמי שמים. כך יש לומר בעניין דגל המדינה. בסוף מלחמת השחרור קבע האו"ם זמן מסויים להחזקת השטחים, וקבע שכל שטח קרקע שיהיה תחת יד היהודים (עי"ז שיהיה מונף בו דגל מדינת ישראל) יישאר ביד ישראל, וכל שטח קרקע שיהיה תחת יד הערבים יישאר מחוץ למדינה, וכך היה. באותה התקופה נשפך הרבה דם יהודי בכדי להניף את דגלי המדינה על שטחים מרובים ככל האפשר, ולוחמים רבים נהרגו בשעה שמסרו את נפשם אך ורק לשם כך, להקים דגל יהודי, דגל ישראל. לפיכך, אמר הגרי"ד, הגדר של דגל המדינה הוא בבחינת בגדי ההרוג, סמל לשפיכת דם היהודים, ובזה שהדגל מתנפנף הוא מעורר רחמי שמים על עם ישראל. מכל מקום, נראה שמקור הדגל הוא בסמל שראה דוד וולפסון בבית הכנסת, כלומר הטלית, ולכן שייך לנהוג בו כבוד. הג"ר משה פיינשטיין נשאל בשו"ת אגרות משה (או"ח א, מו), לגבי בית כנסת שתלו בו את דגלה של אמריקה ואת דגלה של מדינת ישראל, האם בית הכנסת לא נפסל לתפילה, הרי הוא חולל בשל דגל ישראל שהונף בו? (מתמיה שלא שאלו על דגל אמריקה..) ענה הג"ר פיינשטיין שאין מציאות כזו של חילול בית כנסת. ה'מגן אברהם' כותב על שמש שזנה בתוך בית הכנסת שזו ודאי עבירה גדולה, אולם בית הכנסת נשאר טהור. לכן, אף על ששמו את דגל מדינת ישראל, בית הכנסת לא נפסל, וכל הדיבורים על כך נובעים מפוליטיקה. אמנם, הוסיף הג"ר פיינשטיין, ודאי ראוי שלא לשים את דגל מדינת ישראל בבית הכנסת, כי זה כפירה, ואלו שעשו את הדגל של מדינת ישראל היו רשעים. ומסר לי הרב אהרן רקפת מירושלים ששמע ממשפחת הגרמ"פ שפעם אמר שאינו מתחרט על כל התשובות שכתב, מלבד מה שהשתמש בביטוי "רשעים" בתשובה זו – רשם מ"צ.]
הקמת המדינה
ש: איך ייתכן שדווקא חילונים הקימו את המדינה? הרי זו זכות גדולה, ומגלגלים זכות על ידי זכאי?
ת: יישר כחך על ההוכחה הניצחת שגם חילונים הם זכאים. [עיין ס' המדינה היהודית – האם מדינת ישראל של היום יכולה להיות תחילת הגאולה? מהרב יעקב משה ברגמן, פרק י שנותן עשרה תירוצים לשאלה זו – רשם מ"צ.]
גבולות הסמכות
ש: האם יש ביטוי של הרב צבי יהודה בנושא של גבולות הסמכות, שאם חלילה תחליט הכנסת לבטל את מדינת ישראל, "נצא עליה ברובים"?
ת: לא שמעתי. רק שכמובן, אין לה סמכות לזה.
תשלומים למדינה
ש: האם אין בתשלומים למדינה משום מחזק ידי עוברי עבירה, כי ההנהגה עושה דברים איומים לתושביה אשר לא היו מאז גירוש ספרד (גירושים למיניהם) וליל הבדולח (הפקרת בתי כנסת) ועוד שהיא מסייעת לחמ"ס בכספי? נמאס לי ממדינת חלם זו!
ת: צריך קצת פרופורציה וקצת שכל.
גירוש ילדי העובדים הזרים מישראל
ש: בימים האחרונים מתחוללת בישראל סערת רוחות סביב הכוונה לגרש כ2000 ילדי עובדים זרים שרובם נולדו בישראל, גדלו בישראל, חבריהם ישראלים ורובם דוברי עברית. מהי דעת תורה בעניין? האם זה מוסרי לגרש אותם?
ת: הנושא מתחלק לשלשה חלקים: א. האם טוב בכלל להביא עובדים זרים? זה אינו רעיון טוב. העובדים הזרים משפיעים בארץ תרבות רעה באופנים שונים. אין איסור עקרוני שיהיו בארץ גויים, בתנאי שהם כפופים לחוקי המדינה. אכן, על פי רוב, העובדים הזרים המובאים לארץ מצייתים לחוקי המדינה. אמנם, צריך להיזהר. אם נפתח את שערי ארץ ישראל, מחר יימצאו כאן מיליארדי גויים. כרגע, עם כל הרצון לעזור לכל משפחות האדמה, חובתינו הראשונה והעיקרית הינה לחזק את עצמנו כאן, וכך נוכל בעתיד להביא ברכה למין האנושי. לכן, אין להביא עובדים זרים לארץ, ובכלל אין להציף את הארץ בגויים. בנוסף, קיימת סכנת התבוללות. מי יעבוד? ליהודים רבים אין פרנסה, והם צריכים לעבוד. ב. האם מותר לעשוק אותם? חלילה. אסור לעשוק אדם. אסור שלא לשלם לו משכורת, אסור לגזול אותו. חייבים לעמוד בתנאים שלשמם ובשמם הובא אותו עובד. קיימות עוולות נוראיות כלפי עובדים גברים, וק"ו נשים. זו שערורייה שאין לשתוק לנגדה. ג. האם מותר לגרשם? תמיד צריך לעמוד בתנאים. זר שבא לכאן לשנתיים או לשלוש שנים, הוא צריך לעמוד בתנאים, ואחר כך לצאת, ק"ו אם הוא בא לכאן בצורה בלתי חוקית. זה אינו בלתי מוסרי. אם אדם נכנס לבית חברו בצורה בלתי חוקית והוא מוציא אותו, זה מוסרי. השאלה על הילדים הינה השאלה הקלה יותר. ילדים מסתגלים במהרה למקום חדש. הלא הארץ מלאה ילדים שהם עולים חדשים. ק"ו במקרה זה, כשמדברים על החזרתם לארץ מוצאם. צריך להבחין היטב בין מוסר הפרט לבין מוסר הכלל. אי אפשר לנהל מדינה על פי רגשות הלב. כל נושא ועניין צריך לעבור בחינה.
מידות טובות
ש: ב"ה יש לנו מדינה, אך היא מלווה בעיות בפנים ובחוץ. מה הדבר הכי חשוב לעשות כדי להתקדם?
ת: אהבת ישראל על ידי ריבוי חינוך למידות טובות (בשנת תשנ"ד תלמיד חכם ניגש להגרי"ש אלישיב ואמר לו: יש לנו הרבה תורה, ישיבות ותלמודי תורה, בגידול מתמיד, ויחד עם זה יש לנו גידול במריבות, במחלוקות ובפילוגים. זו תורה וזו שכרה? ענה לו הרב: אתה מאה אחוז צודק: אין חינוך"! – מ"צ).
שטר טשרניחובסקי
ש: האם ראוי להוציא שטר כסף במדינת ישראל עם דיוקן של טשרניחובסקי שהיה נשוי עם גויה?
ת: לא ראוי.
דת או מדינה
ש: יש שטוענים שיש להפריד דת ומדינה וכך יוטב לנו?
ת: היהדות אינה דת, היא עם, - עם שיש לו דת (כנוסח ברכת התורה: "אשר בחר בנו מכל העמים ו[אחר כך] נתן לנו את תורתו" – מ"צ).
דת ומדינה
ש: האם הכרה בקונסרבטיבים, פשרה עם נשות הכותל, גיוס בחורי ישיבה בכפייה, זו התקדמות או נזק לתורה?
ת: זו נסיגה חמורה מהאידיאל שלנו: מדינה יהודית.
ויתורים על דת
ש: האם בהנהגת המדינה לא צריך לוותר על כמה ענייני דת כדי לשמור על אהבה ואחווה?
ת: זה טיעון של האלילות. עבודה זרה היא ותרנית. ירושלמי ע"ז א א. הנצרות היא ותרנית. אורות התשובה יב ו. האי צורבא מרבנן דמרחמין ליה בני מתא לאו משום דמעלי טפי אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא (כתובות קה ב: אותו תלמיד חכם שאוהבים אותו, אין זה מפני שהוא יותר מעולה, אלא מפני שאינו מוכיח אותם בענייני שמים – מ"צ).
החרמת תוצרת הארץ
ש: מה נעשה אם מדינות אירופה יחרימו את תוצרת הארץ?
ת: אדרבה, נראה אותן מסתדרות בלי הטכנולוגיה המתקדמת שהמצאנו, בטלפונים סלולריים, מחשבים ניידים וציוד רפואי.
איראן
ש: כיצד להתייחס לנשיא איראן שמחייך לכולם?
ת: לא די בחיוכים. אסור שלמדינה אויבת יהיה נשק גרעיני (זו דוקטרינת בגין שלא נסכים להשלים עם קיומו של נשק גרעיני בידי מדינת אויב – מ"צ).
מנגינת התקווה
ש: האם אין זה חסרון שמנגינת התקווה נלקחה חלקית מהמולדאו של סמטנה?
ת: הוא בעצמו לקח ממנגינה ספרדית מטולדו של תפילת הטל לפני 600 שנה. אז לקחנו בחזרה.
מסתננים לא חוקיים
ש: כיצד להתייחס למסתננים לא חוקיים? גם לנו לא רצו לתת מחסה בזמן השואה?
ת: יש להתייחס על פי החוק. רחמיו על כל מעשיו, כולל גויים. אך חסד הוא לפי היכולת. איננו יכולים לקלוט מיליארד רעבים ומיליארד נרדפים. ובזמן השואה לא נתנו לנו להיכנס בארצנו שלנו. יש לקבל במספר התואם את כוחנו. גם לא לשכוח שקודם יש לעשות חסד לאחינו, 20.4% עם ישראל שהם עניים.
הפרדת דת ומדינה
ש: בעצם למה שלא תהיה הפרדה בין דת ומדינה, וכל אדם שירצה להיות דתי יוכל לעשות זאת כפרט, כמו במדינות אחרות?
ת: כי כל דת נוגעת רק ליחיד, אך אצלנו היא מדריכה גם את הכלל. עיין הלכות מלכים לרמב"ם.
מאבק על דת ומדינה
ש: איך ייתכן שישנם בממשלה אנשים יראי שמים ובכל זאת הם נכנעים בעניינים של תורה, כגון ישיבות ועוד?
ת: כי הם אינם מנהיגים רוחניים שמרימים דגל, אלא עסקנים, כלומר - סוחרים. "אפסו גיבורי-חיל ענקיים, וירבו במקומם עסקנים נמוגים ודלי מעש, בוסים בטיט חוצות של רעיונות קטנים, שיש בהם מיני מסחרים חומריים ורוחניים". אורות קיד.
ממלכתיות
ש: מה פירוש המושג ממלכתיות?
ת: שיש מצווה להקים מדינה.
שישים ריבוא
ש: בקום המדינה היו 600,000 אנשים בארץ, אך מדוע אין זו בעיה שלא היו גברים מעל גיל 20 אלא גם נשים וילדים?
ת: איפה יש הלכה שאסור להקים מדינה אם אין שישים ריבוא גברים? אגב, רשות
הרבים היא איפה שעוברים שישים ריבוא כולל נשים וילדים (אחד מסימני הגאולה הוא כשם שיצאו שישים ריבוא גברים למעלה מגיל עשרים ביציאת מצרים ובכניסה לארץ, כך יהיו בימות המשיח. סנהדרין קיא א. וכן היו כבר לקראת מלחמת העצמאות. הגרמ"מ כשר בהתקופה הגדולה עמ' מא-מב. אך הוא סימן של הגאולה ולא תנאי בהקמת המדינה - מ"צ).
מדינת הלכה
ש: האם היהדות שואפת למדינת הלכה? והאם להלכה מלפני 3500 שנה יש מענה לבעיות של מדינה מודרנית?
ת: אנו שואפים למדינת אמונה, - שמתוכה כמובן נובעות הלכות. התורה ניתנה על ידי ריבונו של עולם שהוא מעל הזמן, וגנז בתורה תשובה לכל שאלה שתופיע עד אחרית הימים (עי' מאמרי הראיה 457 – מ"צ).
התנגדות למדינה
ש: למה נולדה התנגדות למדינה אצל חלק מרבני אשכנז ולא אצל רבני ספרד?
ת: כי יהדות ספרד יותר טבעית.
הנפת דגל הוותיקן
ש: לקראת ביקור האפיפיור בארץ, יטילו 1000 דגלי הוותיקן בין דגל המדינה ודגל ירושלים. זו לא בושה גדולה?
ת: רבנו הרב צבי יהודה כבר השיב על שאלה זו. כשגולדה מאיר ביקרה בוותיקן קיבל אותה ה"גלח" הזקן ["גלח" הוא אפיפיור ביידיש כי הוא מגולח], והניפו דגל ישראל. אמר רבנו הרב צבי יהודה: איך לא התביישו? הלא זה חורבנם! בפרק חלק (סנהדרין צט א) מסופר שמין אחד שאל את רבי אבהו: מתי יבוא המשיח? והוא ענה: כשהחושך יכסה אנשים אלה, כשתתגלה הבושה של האנשים האלה, "הנהו אינשי" שהם המשך של "אותו האיש" (יהדות ונצרות עמ' 53). לכן, זו בושה להם כי הם טוענים שהם עם ישראל האמיתי, ואנו עם ישראל הישן, איננו אלא פסולת היסטורית האמורה להיעלם כליל. קמנו לתחיה והם צריכים לראות את הדגל שלהם ליד הדגל שלנו.
המדינה מעשה שטן
ש: כיצד יש להתייחס לאומרים שהמדינה היא מעשה שטן? הרי ד' מנהיג הכל ולא שטן?
ת: הם מתכוונים לומר שהיא נגד רצון ד' והיא ניסיון. אבל הם טועים, כי זו מצווה גדולה מאוד (ע' רמב"ן, הוספות לספר המצוות לרמב"ם, מצוה ד' – מ"צ).
גזירת שמד במדינה
ש: זה נכון שיש עכשיו גזירות שמד אנטי דתיות במדינה?
ת: אין גזירות אנטי דתיות וכל אחד יכול לקיים תורה ומצוות כלבבו, והמדינה אף משלמת, אלא המאבק הוא שהמדינה תהיה מדינה יהודית, ולא רק מדינה שיש בה יהודים.
מכירת נשק
ש: מותר למדינת ישראל למכור נשק למדינות אחרות (רמב"ם ע"ז יב יב)?
ת: אם אינן רצחניות (רמב"ם הל' ע"ז ט ח. הל' רוצח ושמירת נפש יב יג. ועי' כל הסוגיה בספר קול יהודה לג"ר יהודה גרשוני עמ' קעב – מ"צ).
דגל שנפל
ש: דגל ישראל שקשור במקל של עץ נפל ממקומו והוא מושלך על רצפה של חצר - האם יש לו דין מוקצה או שמותר להרימו בשבת?
ת: מותר (עיין כל דיני מוקצה בפירוש הרב על קצשו"ע פח-פט – מ"צ).
ייאוש מן המדינה
ש: אני מיואש מן המדינה. כיצד לצאת מזה?
ת: ראה האורות והצללים בפרופורציה.
מדינת הלכה
ש: מה ההבדל בין מדינה מוסלמית עם חוקי שריעה למדינת הלכה?
ת: תלוי אם החוקים הם טובים וצדיקים ובאים מריבונו של עולם או שלא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום.
דמוקרטיה
ש: האם על פי היהדות, דמוקרטיה היא השלטון האידיאלי?
ת: לא. המצווה היא מלכות, כמובן מלך צדיק וירא שמים. אך לעת עתה, אין אמון במלכות, וכוחו של מנהיג הוא האמון שנותנים בו, ובשלטון דמוקרטי נותנים אמון, וזה פיקוח נפש שיהיה אמון בהנהגה, לכן לעת עתה נדחית מצוות מלך. נצי"ב על הפסוק אשימה עליי מלך.
לא לשמה
ש: האם אין בעיה בכך שהרבה אנשי ציבור פועלים לא לשמה?
ת: עולמנו עדיין לא שלם, ובינתיים הרבה מהפועלים לשמה הינם רפויים, והעושים לא לשמה הינם מלאי זריזות. אגרות הראיה א עמ' קז.
ממלכתיות
ש: איפה עובר גבול הממלכתיות?
ת: שאנו שמחים שיש מדינה ותומכים במדינה. אך אין זה אומר שאנו מסכימים אם המדינה עושה דבר נגד התורה. עיין רמב"ם מלכים פרק ג.
כנסים על דת ומדינה
ש: בזמן האחרון נערכים כנסי הסברה בקשר לדת ומדינה. כדאי להשתתף בהם? זה לא פוגע ב"בית היהודי"?
ת: זה לא נגדם, אלא נגד מגמה של הפרדת דת ומדינה, כלומר לא מדינה יהודית, אלא מדינה בה יש גם יהודים, ונגד מגמה זו יש להילחם בכל תוקף.
עמידה בהמנון התקווה
ש: האם צריך לעמוד בהמנון התקווה? מה המקור?
ת: כן. כמו כולם (כדברי הלל: אל תפרוש מן הציבור. אבות ב ה. וגם לא יושב בין העומדים. מסכת דרך ארץ זוטא פ"ה. וכן פסק הגרש"ז אוירבך. ועלהו לא יבול ג שנט).
כפייה דתית
ש: יש חילוניים שטוענים שיש היום כפייה דתית, כגון בתחום נישואים, גירושים, שבת. למה שלא כל אחד יחיה לפי אמונתו?
ת: זה יהיה סוף מדינת ישראל, מדינתו של עם ישראל, אלא מדינה נוספת בעולם, בה יש גם יהודים.
קדושת מדינת ישראל
ש: האם הקדושה של מדינת ישראל נובעת מן העם או מן הארץ?
ת: מן המצווה שלעם תהיה ריבונות על הארץ. רמב"ן הוספות לספר המצוות לרמב"ם מ"ע ד, "שלא נעזביה ביד זולתנו מן האומות". אשר קדשנו במצוותיו.
חוק השבות
ש: שמעתי מהרב הראשי הרב דוד לאו סיפור על סבא יהודי שקבור בחוץ לארץ אך בחסות חוק השבות עלו לארץ 78 גויים, אשתו, ילדיו, נכדיו, וקבלו סל קליטה, הקלות במיסוי, במחיר דירה, קצבאות ועוד. לכן הוא אומר שיש לשנות את חוק השבות. הוא צודק?
ת: הוא אינו זקוק לאישורי, אך ודאי הוא צודק.
החרבת בית-כנסת
ש: כיצד אני מסביר לילד שהמדינה מחריבה בית-כנסת?
ת: א. אין לחשוף ילד לסוגיות מורכבות כאלה. ב. אם כבר נחשף, לומר שהמדינה טובה אך לא שלימה. אמנם מחריבה בית-כנסת אחד אבל בונה אלפים.