שיעורי הרב שלמה אבינר

טיפול דחוף

יהודים רבים נהגו לומר כל יום אחרי תפילת שחרית פסוקים של 'עשר זכירות' (ספר חרדים פ"ד). אחת מהן היא "זכור את אשר עשה ד' אלהיך למרים" (דברים כד ט), כלומר שנענשה כיוון שסיפרה לאהרון לשון הרע על משה רבינו (רש"י).

אך יש לשאול: הרי מרים דיברה אמת! משה רבינו באמת פרש מאשתו?

זו טעות א: לשון הרע אסור גם על אמת. אם זה שקר, זה נקרא מוציא שם רע שהוא חמור עוד יותר.

אבל מרים לא סיפרה ברבים אלא רק לאדם אחד?

טעות ב: גם לאדם אחד אסור. אם מספרים לרבים, החטא מוכפל כמספר השומעים.

אבל מרים סיפרה לאהרן שהוא אדם קדוש היודע לשמור סוד?

טעות ג: גם לאדם צדיק אסור לספר, קל וחומר לאדם פושע שיספר הלאה.

אבל אהרן היה מהמשפחה?

טעות ד: גם למשפחה אסור לספר, קל וחומר להוציא כביסה מלוכלכת החוצה.

אבל מרים אהבה את משה רבינו כנפשה, הוא נולד בזכות זה ששכנעה את הוריה להינשא שנית, ונשאר חי בזכותה, כאשר הצילתהו ביאור?

טעות ה: גם אם אדם חייב לך הרבה, אין זה נותן לך זכות לנכס אותו אליך ולדבר עליו רעות.

אבל איך מרים יכלה לדעת שריבונו של עולם ציווה למשה רבנו לא לחזור אל אשתו. הלוא גם מרים ואהרן היו נביאים וד' ציווה עליהם "שובו לכם לאוהליכם" (דברים ה כו) ואיך יכלה לדעת שד' ציווה למשה רבנו: "ואתה פה עמוד עמדי" (שם כז)?

טעות ו: כאשר לא יודעים , לא מדברים כאילו יודעים, אלא קודם בודקים, קודם שואלים. אכן משה רבינו לא היה כשאר נביאים: "אם יהיה נביאכם" (במדבר יב ו), אז כך וכך, "לא כן עבדי משה" (שם ז). הרמב"ם מסביר ב'מורה נבוכים' שבעצם, משה רבנו לא היה נביא, אלא הרבה יותר גבוה מזה, אך אין לנו מילים בשפת אנוש כדי לתאר זאת, לכן אנו מכנים אותו נביא (מו"נ ב לה). מרים ואהרן הסתכלו על משה רבינו בגובה עיניים, אמנם לא בגובה עיניים של סתם אדם אלא בגובה עיניים של נביאים, וזה גרר לשון הרע.

אבל מרים היתה אשה קדושה מלאת זכויות, אז למה נענשה על חטא קטן?

טעות ז: גם אדם קדוש אסור לו לדבר לשון הרע.

טעות ח: לשון הרע אינו חטא קטן.

אבל משה רבנו היה עניו מאוד, ולא לקח ללב, כמו שכתוב "והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה" (במדבר יב ג).

טעות ט: גם על אדם עניו שמוחל, אסור לדבר לשון הרע. אמנם משה רבנו מחל אבל ריבונו של עולם לא מחל.

(עיין רמב"ם הלכות טומאת צרעת טז י. רמב"ן על התורה שם. רמב"ן סהמ"צ מצוה ז).

אם כך נותרה שאלה: כיצד לפתור את הבעיה? האם לשתוק לנוכח דבר שנראה לנו לא תקין?

תשובה: ודאי לא, אלא יש לדבר עם האדם עצמו. לא לדבר עליו אלא לדבר אליו. לו שאלה מרים את משה רבינו ישירות, הוא היה מסביר לה מיד, והפרשה היתה נחסכת. אמנם יש אנשים שאי אפשר לדבר אתם ויש אנשים שאינם מקשיבים. אבל לא כן משה רבינו, הוא היה עניו, הוא לא היה מוגן על ידי משרתים ומזכירים, אלא כל אדם היה יכול לגשת אליו, קל וחומר אחותו.

ואתה קורא יקר, אם כל מה שנכתב לעיל אינו ידוע לך, יש לך בעיה חמורה. אתה זקוק לטיפול דחוף. עליך להתחיל מיד ללמוד ספר 'חפץ חיים' וספר 'שמירת הלשון'. ספר 'חפץ חיים' למען דעת את ההלכות, וספר 'שמירת הלשון' כדי לבנות אישיות שאינה מסוגלת לדבר לשון הרע, שבאופן טבעי נגעלת ונסלדת מלדבר לשון הרע. לא רק ללמוד אלא לחזור פעמים רבות.

ובינתיים, השתמש בחיוג מקוצר. "מה ששנאוי עליך, אל תעשה לחברך", מה שאינך אוהב שידברו עליך, אל תדבר על אחרים. אמנם אין זה פותר את כל הבעיות אך רבות מהן.

ויתקיים בנו "נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה. סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו" (תהילים לד).

==

==