כיצד מדברים
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
כיצד מדברים
[מ"ראש יהודי"]
שיחה מתחלקת לשניים: הקשבה ודיבור. בפרק הקודם ביררנו כיצד מקשיבים; בפרק זה נעסוק בחלק השני של השיחה – הדיבור. למדנו כי יש להקשיב, לכאורה, מבלי להגיב, וזאת כדי לא לקטוע את רצף הדיבור, את הקשר האסוציאטיבי, את השתפכות-הלב של המדבר. כמו כן אין להחניק רגשות. יש לתת לילד, לנער, למבוגר, לבן-הזוג – לבטא את רגשותיו. הסיבה היא, שאם לא כן, הוא ישמור הכל בתוכו עד שיתפוצץ. הוא מוכרח להוציא ולפרוק את רגשותיו, אחרת הוא סובל מעצירוּת אמוציונלית. זה אוכל אותו מבפנים. אף-על-פי כן איננו נותנים בכך לגיטימציה לכל רגשותיו, לא כל הרגשות מותרים. הקשבתנו אין פירושה שאנחנו נותנים צידוק לכל הנאמר. בזה אנחנו נבדלים מזרמים רבים בפסיכולוגיה שנותנים לגיטימציה לכל רגש באשר הוא.
- פורסם בשאילת שלמה 290