בדיקת חמץ וביעור חמץ (מאמר)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
ש: באיזו שעה יש לבצע בדיקת חמץ?
ת: בצאת הכוכבים, כלומר 13.5 דקות אחרי השקיעה. בשעת הדחק, אפשר מהשקיעה.
ש: קודם ערבית או קודם בדיקה?
ת: קודם ערבית, אך אם המנין שלו יותר מאוחר, יבדוק קודם.
ש: מותר לאכול לפני הבדיקה?
ת: לא. אין אוכלים לפני מצוה. אך אם הוא מאוד רעב, מותרת אכילת עראי, כלומר פירות או קצת עוגה, פחות מכביצה, 56 סמ"ק.
ש: שינה מותרת לפני הבדיקה?
ת: לא. שמא לא יקום. בלית ברירה, יבקש ממישהו שיעיר אותו או ישים שעון מעורר חזק.
ש: מותר לבדוק בפנס?
ת: עדיף לבדוק עם נר, אך אם אין לו נר, או שמסוכן להדליק שם נר, מותר עם פנס.
ש: האם יש לחפש פירורי חמץ?
ת: יש לחפש רק חמץ הראוי לאכילה. פירורים זו חומרה.
ש: האם אורח מברך על בדיקת חמץ?
ת: לא. כמובן הוא חייב לבדוק חדרו, אך אינו מברך, כי הברכה תוקנה רק בביתו. כן חייל אינו מברך. אך תלמיד ישיבה מברך, כי הישיבה היא ביתו.
ש: מי שלא נמצא יכול לבדוק על ידי שליח?
ת: כן. אך יותר טוב לא להטריד אדם אחר, אלא לבדוק לפני שיוצאים.
ש: בבדיקה מוקדמת לפני ליל י"ד, מברכים?
ת: לא. אך יש לבדוק בלילה לאור הנר.
ש: מי שלא יימצא בביתו כל הפסח, חייב בבדיקה?
ת: ימכור את כל החמץ שבבית, ויקיים את המצוה במקום בו מתארח.
ש: מי שלא בדק את הבית, אלא כלל הכל במכירה, מותר לו להשאיל את הדירה לחבר?
ת: ודאי לא. הרי לא היתה בדיקה, ואסור להיכנס.
ש: כניסה לדירה שנמכרה, לקחת איזה חפץ מותרת?
ת: כן. הגוי מרשה.
ש: מי שלא בדק ליל י"ד, מה יעשה?
ת: יבדוק ביום י"ד, בלי נר. וכן אם היה אנוס, ולא בדק לפני פסח, יבדוק בחול המועד.
ש: אפשר למכור חמץ באורח עצמאי לגוי?
ת: לא. יש הלכות רבות ומורכבות.
ש: המוכר דרך רב צריך לעשות קנין?
ת: לא. זו חומרא. שהריהוא אינו מוכר לרב, אלא ממנה אותו שליח ובשביל זה אין צורך בקנין.
ש: אפשר למכור בטלפון?
ת: כן. זו שליחות.
ש: אפשר במסרון או בדוא"ל?
ת: גם כן. אך יש לוודא שהבקשה התקבלה. וכן במכתב או בפקס.
ש: חייבים לשרוף החמץ ביום י"ד או אפשר לזרוק?
ת: לכתחילה יש לשרוף. אם אי אפשר, ניתן לזרוק אותו לים או לשירותים או לפח אשפה. אך עדיף לא לזרוק שם, כי אולי האשפה לא תפונה לפני פסח.
ש: מוצא חמץ בפסח, מה יעשה?
ת: יבער אותו מיד, כגון יזרוק אותו לשירותים. ואין בזה בזיון.
ש: מוצא חמץ בשבת או יום טוב?
ת: אז אינו יכול לזרוק אותו, כי הוא מוקצה, לכן יכסה אותו בכלי, ומיד במוצאי היום, יזרוק אותו.
ש: מותר לראות חמץ של גוי ברחוב, הרי כתוב לא ייראה?
ת: מותר. כתוב לא ייראה לך, כלומר חמץ שלך אסור שיהיה לך. אך מותר לראות חמץ של גוי.
ש: וראיית חמץ של יהודי?
ת: גם כן מותרת, אך יש להצטער.
ש: מותר לי לעבוד במקום שיש בו חמץ, השייך לגויים או ליהודים שלא מקיימים הלכות פסח?
ת: כן. אך להיזהר מאוד לא לאכול בטעות.
ש: מה דין קטניות לאשכנזי שמתארח אצל ספרדי?
ת: אסור לאכול, אבל מותר לו לאכול במה שנגע בקטניות, כי יש להן דין בטול ברוב. וכן מה שהתבשל בכלי בו בשלו קטניות.
ש: לאשכנזי יש היתר קטניות לחולה?
ת: כן, אם יש סיבה אמיתית שהוא צריך לאכול אותן.
ש: מה דין חמץ שעבר עליו הפסח?
ת: אסור בהנאה, ויש לזרוק אותו. אבל אם זה ספק חמץ, הוא מותר, כי חמץ שעבר עליו הפסח, אסור מדרבנן, וספק מדרבנן להקל.
ש: האם עדיף לצום תענית בכורות או להשתתף בסיום?
ת: עדיף סיום, כדי שלא ייכנס רעב לחג, אלא אם כן הוא גיבור ואין זה מפריע לו.
ש: אכילת מצה לפני פסח מותרת?
ת: לא. אסור ביום י"ד בניסן. יש מחמירים גם לפני כן, וכל אחד ינהג כמנהג אבותיו.
ש: מה הברכה על מצות כל השנה?
ת: לספרדים, מזונות, כמו על לחמיות. אשכנזים, המוציא, כיון שכך מברכים בפסח.
ש: ביום י"ד, מאכל מחמשה מיני דגן מותר?
ת: עד שעה עשירית, כלומר שלוש שעות לפני השקיעה.
חג שמח!
- פורסם בשאילת שלמה 539
==
==