איך קוראים למסכת ביצה (מאמר)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
שאלה: כתב המג"א (או"ח סוף ס' קנו) בשם המהרש"ל (בים של שלמה ב"ק פ"ד) שאין לומר ביצה אלא 'ביעא' משום הדין ש'אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו'. וכן כתב התפארת ישראל (הקדמה למסכת ביצה) מהגמרא בסנהדרין, (ה, ב) שתלמיד אחד דרש מי ביצים אינם מכשירים לטומאה, וטעו, שסברו שאמר שמי בצעים אינם מכשירים ונכשלו בזה (ראה תוס' שם), וכיון שקרה קלקול בזה, הנהיגו לומר בלשון חכמים ביעא במקום ביצה כדי שלא יכשלו עוד.
ובלקוטים שנדפסו בגליון המשניות בריש משניות ביצה מובא שבוודאי עדיף להשתמש בלשון הקודש ולא בתרגום, וגם מובא בשם הגאון מווילנא, שהגאון לא קיבל בזה את דעת המהרש"ל והמג"א (ראה עוד שם באריכות). והמ"ב (קנו, ד) לא מביא את כל דברי המהרש"ל והמג"א הנ"ל, אלא מביא: אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו (פסחים ג, א). האם יש לומר ביצה או ביעא?
תשובה: לא חוששים. כלומר, קוראים למסכת בשמה - "ביצה".
[פעם גם שאלתי את הג"ר גמליאל הכהן רבינוביץ, מחבר ספר גם אני אודך, מה המנהג בבני ברק במקום מגוריו, ואמר שיש אומרים ביצה ויש אומרים ביעא. אחר כך ראיתי בספר ארחות רבנו (ח"ד עמ' קעג) שהג"ר י"י קניבסקי, בעל קהלות יעקב, אמר "ביצה" ולא "ביעא". וכן מובא בספר אמרי מאיר עמ' ריב שכשמזכיר הגרי"ש אלישיב מסכת ביצה איננו אומר ביעא, אלא אומר ביתה ככתבה.]