אומה אחת- כשרות אחת (מאמר)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
בגלות היינו עם מפוזר ומפורד בין העמים. ועתה אנו חוזרים להיות עם אחר בארצנו. "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". ולעם אחד ייאמר: כשרות אחת! עלינו להילחם נגד ריבוי ההכשרים אשר מעמידים מחיצות בתוך האומה פנימה בין אדם לחברו. זהו דבר נורא, שפעמים רבות אין אדם אוכל אצל זולתו, ואף אצל קרוב משפחה. הרי רבותינו אסרו בישול גוי, כדי שלא נתקרב ולא נתחתן יחד, כי סעודה מקרבת. ועתה הפכנו אחד כלפי השני כמו גויים. חלילה!
אמנם יש גדולי עולם שמתעלים מעל המחיצות האלה, ויעידו על כך שלושה סיפורים של הגאון הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל. הוא נשאל לגבי תלמידות שמתארחות אצל משפחות שונות כיצד לנהוג בענייני כשרות והשיב שכל הכשר הוא טוב, אם כי ודאי שכל אחד רשאי להחמיר לעצמו.
עוד נשאל על זוג שאצל הוריהם אוכלים מזון בהשגחת רבנויות שונות בארץ שהם אינם אוכלים מהם בביתם. השיב: הגאון הרב יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, בהיותו בברית מילה של משפחה ספרדית אכל בשר משחיטה של ספרדים. כשאתה מתארח אצל משפחתך או אצל אנשים אחרים יראי שמים, אתה צריך לאכול מכל מה שנותנים לך, הרי לא מאכלים אותך נבלות וטרפות! מעיקר הדין כל ההכשרים מרבנויות ידועות בארץ הם טובים, אלא שהכשרים מסוימים מחמירים בדברים שונים שאינם נוגעים לעיקר הדין.
עוד אמר לרב של קיבוץ: בדבר שיש לו פס ייצור קבוע, כגון הכשר תה לפסח, ניתן לסמוך על הכשר שניתן למפעל על ידי תלמיד חכם מוכר, ואין צורך ללכת למפעל ולראות את תהליך הייצור. בכל מה שנוגע לציבור, אתה צריך לפסוק רק על פי הדין ולא להחמיר, ורק לעצמך אתה רשאי להחמיר, או אם יש יחידים שרוצים להחמיר, ויחמירו לעצמם ("ועלהו לא יבול", ב סו-סז). הלוואי נלך כולנו לאורו ולא נזכיר כאן את ביזוי תלמידי חכמים בכך שמתייחסים אליהם כאילו מאכילים טרפות. ושלא לדבר על כך שמנגנוני ההשגחה השונים הם מסחר עצום הגורף מליונים ומאמירים את מחירי המוצרים - גם על גבה של האוכלוסייה הענייה.
אכן, כלכלנים טוענים שכשרות אחידה תוזיל משמעותית את המחירים.
לכן, אנו חייבים לאחד את הכשרות, על פי מבנה משותף עליון התואם את הדרישות של כולם. אנו קוראים: אומה אחת, כשרות אחת! אל עבר החזון הזה יש לצעוד בעקשנות הטרקלין הוא כשרות אחת, הפרוזדור הוא כבוד לכל הכשרויות.