אהבת ועלייה לארץ ישראל (מאמר)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
לאהוב את הארץ ולעלות לארץ
דברים שנאמרו בשיחת סיכום אחרי סמינר עליה לארץ של "עמותת קהילות ישראל" המארגנת עליה בקבוצות. ההכנה כוללת: קשר אישי עם כל עולה בחוץ לארץ, שלושה סמינרי הכנה של לימוד תורה על ארץ ישראל וטיפול בבעיות מעשיות, סיור לימודי בארץ למען מציאת מקום מגורים, עבודה ובתי-ספר לילדים, וכן אחרי העליה ליווי במשך שנה, כולל סיוע לילדים בעזרת מורים מגשרים ובנות שירות לאומי. כך אפוא נשמעו דבריהם של מי שעמדו לפני עליה ארצה:
- הייתי אומר לעצמי: בוודאי אעלה אבל עוד לא. ועכשיו אני אומר לעצמי: אם לא עכשיו אימתי, ככל שאחכה יהיה יותר קשה. ואם לא עבורי אעלה, אז בשביל ילדיי.
- כמובן יש להכין את העליה, אך לא להשתהות.
- חשבתי הרבה והגעתי למסקנה שזה לא כל כך בלתי אפשרי. אם רוצים, פותרים את הבעיות.
- נעשה ככל יכולתנו לעלות. שום דבר אינו בלתי אפשרי.
- הגעתי לסמינר עם שאלות רבות ולא קיבלתי תשובות על כולן, אבל בארץ סוף סוף אף אחד לא מת מרעב, אף אחד לא נשאר לגור בחוץ ואף חולה לא נשאר בלי טיפול. אכן יש לנו כל מיני שאלות אמתיות, אין לשאול יותר מדי שאלות. תמיד נסתדר, זה מקומנו, המקום שד' נתן לנו.
- הגעתי למסקנה שהבעיה היא בי. לכן אעבוד על עצמי ואעלה.
- יש לי מוטיבציה גדולה לעלות וגם שאלות גדולות במיוחד לגבי בתי-הספר לילדי. אך כאשר נגיע, הבעיה ודאי תיפתר.
- אני הולכת ומשתכנעת, אתאמץ כמיטב יכולתי לעלות בהקדם האפשרי, וד' יהיה בעזרי.
- בשלב מסוים חדלתי לשאול שאלות. קודם יש להחליט שעולים ולקבוע תאריך. ואז לגשת לפתרון הבעיות, כל אחד כדרכו.
- ככל שהזמן עובר, יש לי פחות שאלות. תוך יומיים התקדמתי מאוד.
- הפסקתי לשאול שאלות. אני עולה.
- ב"ה עתה אני רוצה לעלות. סוף סוף נחלצתי מכל מיני דעות שליליות שאני שומעת בסביבתי.
- חשבתי שעולה הוא אדם שאין לו מה להפסיד בעליה, אדם עם בעיות עבודה וחינוך ילדים, והנה פגשתי פה רופאים, מהנדסים, משפטנים, שרק ירוויחו אם יישארו, אך הם עולים! נפקחו עיניי. היו לי חרדות. הן נעלמו!
- היו לי קשיים רבים בחיים, ולעומתם עליה אינה קושי. כמובן גם היא קשה, אך נעשה מה שמוטל עלינו לעשות.
- נמהר לעלות כמה שאפשר . יש להפסיק עם השאלות, אם לא, לא נעלה לעולם.
- תמיד חשבתי לעלות, אבל בלי תאריך. עכשיו יש לי תאריך, אני עולה.
- עליה בקבוצות זו שיטה משומנת להפליא, חשים תמיכה ודחיפה קדימה. באתי לסמינר כמו תייר, ובהדרגה המחשבות והרגשות שלנו התבררו והתפתחו. עתידנו שם. נהיה גאים כלפי ילדינו על החלטתנו.
- לפני שבאתי לסמינר לא ידעתי מה יהיה בו. והנה הסתדרו לנו הרעיונות בראש. משהו שהיה תקוע השתחרר.
- לפעמים אני אומרת ליהודים בצרפת: מה אתם עושים פה?! ועתה תפסתי את עצמי שגם אני פה.
- אין לי יותר שאלות. אני חסרת סבלנות לעלות.
- הפרנסה אינה בעיה, אלא זה עניין של הכרעה. אחרי שנחליט, נפתור את הבעיות. אחרים עלו במצב קשה יותר מאתנו. אם הם עשו זאת גם אני יכול. הבעיה היא בי. אעבוד על עצמי ואעלה.
- שאלות תמיד יהיו. עלי לסתום את אזניי מפני אנשים בסביבתי שמחלישים לי את המוטיבציה. ברור שמקומי שם.
- תודה. אנו באים.
- זו ההחלטה הנכונה. אנו נצליח. הספקות נעלמו.
- אם לא נעלה, נחמיץ את היד המושטת לנו על ידי ריבונו של עולם.
- עד כאן דיבורים תיאורטיים. מכאן ואילך אנו ניגשים למעשים.
- גיליתי כאן אנשים נפלאים, חברים חדשים, חברים לדרך, דחיפה קדימה. כולנו יחד נצליח.
- כל כך נורא הוא הלשון הרע ששומעים כאן על הארץ. הם אומרים לי: את משוגעת. פה הכל התברר. עד יום העליה אסתום את אוזניי.
- היו לי שאלות רבות. אחרי ששמעתי מה שאמרו כאן, הן נעלמו.
- בעלי הוא שעורר אותי לעליה, עכשיו אני אדחוף אותו בכל הכוח.
- לא אספר לאף אחד בסביבתי שהחלטתי לעלות כדי שלא ייאשו אותי.
- החלטי לעלות ומחר אני מתחיל ללמוד עברית.
- בימים אלו חלו בי תמורות רבות. בלי ספק, זה לטובת ילדינו.
- אנו בדרך לשם. נותר לנו לפתור כמה בעיות זעירות. מקומי שם.
- קיבלתי תשובות לשאלות, אפילו על אלה שלא חשבתי לשאול.
- פגשתי כאן חברים שאוכל לעבוד יחד אתם.
- תודה לקבוצה. עתה אני לא מרגישה לבד.
- ליבי התרומם. אני מרגישה שאני נולדת מחדש. אני בטוחה בעצמי. אין לי ממה לפחד. ארצנו תשמור עלינו.
- כל הקשיים הם כמו אלו של הריון לפני לידה. אני נולדת מחדש.