"משנכנס אדר" בשולחן ערוך (מאמר)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
שאלה: למה המחבר בשו"ע (או"ח תקנא, א) מזכיר את הכלל "משנכנס אב ממעטין בשמחה" אבל לא מזכיר את הכלל "משנכנס אדר מרבין בשמחה"?
תשובה: כי בחודש אב ישנן הלכות מיוחדות, אעפ"י שלפי המחבר הן אינן חלות אלא בשבוע שחל בו ט' באב. ואילו לחודש אדר, אין הלכות מיוחדות. [וכ"כ בשו"ת חתם סופר או"ח ס' קס. וראיתי בס' מעשה איש ח"ה עמ' קפ, שכן נשאל הגרי"י קניבסקי, בעל "קהלות יעקב", וענה: מה שאמרו מרבין בשמחה, אין זו הלכה מעשית אלא שכך היא המציאות שמרבין בו בשמחה, ולכן זמן סגולי הוא להתדיין בו עם עכו"ם, מיהו בשאר פוסקים הובא להלכה דין זה, עכ"ד.
לאחר זמן נכנס חכם אחד והעיר להג"ר שליט"א ז"ל מלשון הגמרא (תענית כט, א) 'כשם' שמשנכנס אב וכו' - 'כך' משנכנס אדר וכו', ומשמע שדינם ועניינם שוה, ואמר שבתחילה אמר את הדבר לפי מה שהיה נראה לו. הפסקי תשובות (ס' תרפו הערה 17) מביא את תירוץ הנימוקי או"ח בסימן זה, שריבוי בשמחה הוא דבר התלוי בלב, ולא פירטו חז"ל כדת מה לעשות בעניין ריבוי השמחה בחודש זה, ואין הרמב"ם והשו"ע מביאים אלא דינים והלכות בדברים מעשיים מוגדרים, משא"כ לעניין מיעוט השמחה בחודש אב, הדבר מפורט כיצד צריך למעט.] [קטגוריה: פורים (מאמרים)]]