שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

תנועת ההתחברות

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־16:59, 15 בפברואר 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " == תנועת ההתחברות == [הרב שלמה אבינר] זוהי התנועה שלנו, תנועת ההתחברות, תנועה ישנה חדשה. כ...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

תנועת ההתחברות

[הרב שלמה אבינר]


זוהי התנועה שלנו, תנועת ההתחברות, תנועה ישנה חדשה. ככל שיתגייסו אליה רבים יותר, כך היא תביא ברכה ותביא מהפכה.

אבל יש תנאים להצטרפות לתנועתנו: עליך להיות מלא אמונה בעם ישראל, מלא אהבה לעם ישראל, בלא ייאוש חלילה, גם בלא אטימות חלילה.

לפני זמן רב היינו צריכים להקים תנועה זו, אך פחדנו. לשווא פחדנו שהרי לזה חיכינו כולנו, בכיליון עיניים. לא רק עם גוש קטיף אנו מתחברים, אלא עם כל עמנו. גוש קטיף הוא סמל לכל, זרז לכל.

תנועת ההתחברות נוסעת בכביש עוקף תקשורת, עוקף פוליטיקה, עוקף הפגנות, עוקף מחאות בוטות, עוקף אמירות מאיימות, עוקף מאזן אימה של אם-יהיה-לי-רע-גם-לך-יהיה-רע, עוקף את ה"נגד", שכן התחברות היא "בעד", ובעד אחדות האומה מעל הכל. התחברות היא נגד מנצחים ומנוצחים, אך היא בעד שכולנו מנצחים ואין מנוצחים, היא בעד הליכה מבית לבית, ומלב אל לב.


אם תרצה להשתייך לתנועתנו, התנאי הוא שתתרום קצת מזמנך ותהיה מוכן לפגוש אנשים.

אם כן, קח חבר, או את אשתך, ודפוק בדלת (אולי גם בדלתו של שכנך עשרים שנה, שאינך מכיר) ואמור בחיוך: "שלום, אנו מתנועת ההתחברות. עתה תקופה של משבר, תהִייה, ופוליטיקה במבוי סתום. חשבנו שהדבר הטוב ביותר הוא להתחבר. באנו להקשיב ולדבר. אולי רק להקשיב, אולי רק לדבר, אולי שניהם גם יחד".

קח באמתחתך קצת דלק לחיים שתוכל להציע: אמונה ואהבה ואומץ ואמת וענווה - גם לתת וגם לקבל. במיוחד ענווה, שהרי איננו יודעים הכל.

בתנועתנו, אנו רגילים לומר שאנו שמחים מאד להיות יחד בארצנו, שמחים שיש לנו מדינה וצבא. שמחים על מה שיש ומתוך כך שואפים להרבה יותר: שיהיה כבוד לעבודה ולא מסירתה לזרים; שתהיה תשוקה להחזיק בארצנו ולא למסור ממנה לזרים; שלהיות חייל זה כבוד ולהיות חייל קרבי זה כבוד גדול; חינוך טוב עם לב, עם אמונה, ועם מידות טובות; החלטות בתי משפט טבעיות, ישרות ואמיתיות; נוער ישר וטוב, בלי אלימות, אלכוהול, זנות וסמים; בטחון בארץ בלי כניעה לטרור; טלוויזיה נקיה ואומנות עדינה; משפחות מאושרות, ללא נשים מוכות או מושפלות; נישואים כשרים וצנועים ונאמנים; משפחות ברוכות ילדים; כבוד השבת ולא בילוי קניות ושלילת חופש לעובדים; מדיניות רווחה רחבה שבה תיעלם מצוקתם הכלכלית של אחינו.

כל כך הרבה שאיפות! איך נצליח?! והתשובה: כולנו יחד נצליח. לשם כך, נדבר יחד, נתחבר יחד.

רחוק מזרקורי התשקורת.

זה הכלל, "את אחיי אנכי מבקש". ניפגש, לא כדי להשיג משהו, אלא כדי להיפגש, כי אנשים אחים אנחנו, וכך נשיג את הכל.