שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

תלמידים ארויס! תלמדים החוצה! (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־07:41, 12 במאי 2019 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "לפעמים, רבנים חרדים רבים שמדברים יידיש, לפני שפוסקים דבר מה לשואל, מבקשים: תלמידים ארויס,...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

לפעמים, רבנים חרדים רבים שמדברים יידיש, לפני שפוסקים דבר מה לשואל, מבקשים: תלמידים ארויס, - תלמידים החוצה! וזאת למה? כי מדובר בפסיקה חריגה במקרה חריג, והם אינם רוצים שתיהפך להנהגה לכל נפש.

זה תורה, זה תורה מאה אחוז, אבל דברים שאנמרו במקרי קיצון, במקרה חולה, ולא שייך להנהיג את הבריאים על פי הנהגות המתאימות לחולים.

במה דברים אמורים? בעניינים אישיים אינטימיים של יחסים בין איש לאשתו. אנחנו לא סגפנים, מותר ליהנות, אך אין להגזים, אין להפריז, אין להיות שבוי, אין לרדוף להיות נהנתן.

דא עקא, שעקב התפשטות הספרים, התפשטות המידע באינטרנט, כל מיני הדרכות בין איש לאשתו זוכות לתפוצה ברבים, כאשר באמת הן שייכות רק למצבים בעייתיים, למען הצלת הנישואים.

יש הבדל גדול בין שולחן ערוך אבן העזר סימן כה, שמונה בתחום זה קולות מפליגות, כדי להציל את השלום בין איש לאשתו במצבי קיצון, לבין שולחן ערוך אורח חיים סימן רמ, שמדריך אותנו בחיי יום יום הרגילים והבריאים, וכשם הפרק, כן תהילתו: רם.

רבנו הגדול הרמב"ם, שמלמד אותנו דרך האמצע, שהיא דרך החיים, דרך ד' לרבבות עמך בית ישראל (הלכות דעות פרק ב), ולא סגפנות (שם ג א), הוא המלמדנו שבין איש לאשתו יש להרבות בצניעות: "אף על פי שאשתו של אדם מותרת לו תמיד, ראוי לו לתלמיד חכם שינהיג עצמו בקדושה" (שם ה ד). שמא תאמר, זה נאמר לתלמידי חכמים ולא לנו הדלים, - הנה בהמשך: "כל הנוהג מנהג זה, לא די שקדש נפשו וטהר עצמו ותקן דעותיו (=מידותיו), אלא שאם היו לו בנים, יהיו נאים וביישנים ראויין לחכמה ולחסידות. וכל הנוהג במנהגות שאר העם ההולכים בחושך, יהיו לו בנים כמו אותם בעם" (שם ה ה).

זה הכלל, התורה, כוללת את האדם הבריא והאדם החולה, האדם הטבעי והאדם הלא טבעי, האדם הנורמלי והאדם הלא נורמלי, והיא פונה לכולם באהבה, כל אחד לפי מצבו.

אך אין להתבלבל ולתת מזון של חולה לאדם בריא. בבית חולים נותנים סמי הרגעה לחולים סובלים, וד' יברך אותם על כך, אך אדם בריא צריך להתרחק מהם כמטחווי קשת.

אין לעשות קל וחומר מופרך: אם זה טוב לאדם בעייתי, כל שכן שזה יועיל לאדם מאוזן. לא כן. בודאי לא יאמר אדם: חברי ששבר רגליים, הולך בזכות קביים, אז אני שרגליי בריאות, קל וחומר שקביים יביאו לי תועלת.

מוזכרת הלכה שאדם חייב לקנות לאשתו רק בגד אחד כל שנה בחורף, ואחרי חצי שנה הוא משופשף ומתאים לקיץ, ובחורף הבא שוב בגד. כך אפשר לנהל נישואים תקינים?! ודאי לא, אבל כך לפעמים אפשר להציל נישואים.

כולם מכירים את הסיפור של הבעל שכעס על אשתו וציוה עליה לירוק על רבי מאיר ועוד אחד שציוה על אשתו לשבור נרות על ראשו של בבא בוטא. זה נורמלי? לא. אז למה אותם חכמים הסכימו? כדי להציל הנישואים.

והוא הדין לעניננו. כל הפרסומים הנהנתניים האלה, יש להם מקורות נאמנים, אך מקורות אלו היו ידועים כל הדורות, אלא הם שימשו עבור חמלה על האומללים שלא ישרדו בלעדם, ולכן רבותינו הקדושים לא פזרו אותם ברבים.

לא כן היא דרך האורה, דרך הצניעות, דרך הטהרה, דרך הבריאות השלמה, אשרי האדם הלך בה, אשרי אדם עוז לו בה, אשרי תמימי דרך.

  • פורסם בשאילת שלמה 576