שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: ידוע שהרב מורה ללמוד לימודי קודש בלבד בגיל צעיר. אבל האם יֶדע כללי בסיסי לא שייך בגיל זה, כדי לא להתנתק מן המציאות – כגון מעט על גוף האדם, טבע והסטוריה?

תשובה: קודם כל, לא אני המצאתי דרך זאת, אני הדל והחדל, אלא כך נפסק ברמב"ם (הלכות תלמוד תורה פרק ג) ובשולחן ערוך הלכות מלמדים (שו"ע יו"ד רמה). והסיבה לכך היא מה שמסביר מרן הרב קוק באגרת החינוך (אגרות הראיה אגרת קע) - שיש להבחין בין אמצעי לבין מטרה, ולא להפוך אמצעי למטרה. המטרה היא שאדם יהיה ישר וטוב, טוב לד', טוב לבריות, טוב לעמו, טוב לארצו. והאמצעי הוא מלחמת הקיום עלי אדמות. לימוד תורה הוא שמכשיר את האדם להיות ישר וטוב, ולימודי חול הם המכשירים אותו למלחמת הקיום. זאת ועוד, כאשר יהיה האדם ישר וטוב, אז גם כל כשרונותיו, כל כישורי החיים שלו – יהיו לברכה.

ברור שהדרישה שלא יהיה מנותק מן המציאות, היא אמתית. אמנם אין זה כתוב ממש במפורש, אלא זה מובן מאליו. התורה לא ניתנה למלאכי השרת אלא לבני אדם. דרך ארץ קדמה לתורה, כלומר כל ההתהלכות הישרה וההגונה עלי אדמות. אבל כל מי שבעצמו אינו מנותק מן המציאות ויבחן את תוצאות החינוך, יראה במו עיניו שאין הבדל בתחום זה בין ילדים הלומדים בבית ספר לבין אלו הלומדים בתלמוד תורה. גם האחרונים מכירים את הארץ, את העולם, את הטבע ואת גוף האדם. הסיבה היא התפוצצות המידע הזורם מכל הכיוונים, כך שהילד מתמלא השכלה כללית מתוך ספיגה אוסמוטית.

אך לו יצויר שילד היה חי בכפר נידח, כבימים קדמונים, המנותק מהעולם החיצוני, גם אז היינו אומרים שיתרכז בתורה. ומעשה באיש חשוב שטען כדלהלן: לימודי החול עושים אותנו אדם ולימודי קודש – עושים אותנו יהודי. ועל יסוד זה הוא בנה תוכנית לימודים משולבת. הגאון מווילנא הגיב בשלילה מוחלטת ובנזיפה קשה.

אכן מרן הרב קוק מסביר בספר אורות התורה (ו יא. יב ד), שאת התכונות הכלל אנושיות היותר טובות אנו סופגים מתוך התורה בעצמה. שהרי התורה אמנם מן השמים היא, אך מכוונת את דרכנו גם בדברים אשר בארץ, כגון דיני ממונות שמפגישים אותנו עם עולמנו.

משל קדום לאדם שקונה חפץ ומקבל נייר עטיפה חינם, אך על נייר עטיפה לבדו – ישלם.

למעשה, יש מקום להוספות מסוימות של חול לפי הגיל ולפי המצב הכללי. וכן בפועל, בתלמודי התורה, יש קצת לימודי חול כפי הצורך. אך כאמור לעיל, העיקר הוא ילד ישר וטוב. ואכן כאשר אנו מתבוננים בפרחי תלמודי התורה, אנו מתמלאים נחת רוח לנוכח אותם ילדים המחונכים יפה, בעלי תכונות נפש טובות, רחוקים מעישון ומהתמכרות לאינטרנט, לבושים בסגנון צנוע ובעלי סגנון דיבור מנומס, ידע גדול בגמרא, שאיפה ללמוד, מוסריות ואידיאלים.

לכן אפשר להבין למה יש תנועה כוללת ומתעצמת של הורים שרוצים לילדיהם תלמוד תורה, ולאו דווקא הורים שהם עצמם תורניים, אלא גם הורים השייכים לכל שכבות הציבור, מפני שהם רואים ברכה בחינוך הזה.

וכן באשר לצורך להיות מחובר אל המציאות, עינינו רואות את פירות הגידולים של תלמודי התורה הרבים שהוקמו בעקבות תלמוד תורה מורשה זה עשרות שנים, והנה התלמידים מעורים במציאות יחד עם המטרה העיקרית – להיות ישר וטוב.