שיעורי הרב שלמה אבינר

בהלכות מצורע יש הלכה מאד מוזרה: אם כל הגוף מלא בצרעת - האדם טהור. זה אבסורדי! הרב אבינר מסביר הלכה זו יחד עם הסבר הגמרא שאומרת שאין המשיח בא אלא בדור שכולו חייב. וכן, ממשיך הרב ואומר, עקרון זה מסוכן מאד, יש אנשים שיכולים להביא ממנו חורבן גדול.

שיעור שהועבר בתאריך: ב' אייר התשע"ג

שכתוב השיעור:

בהלכות מצורע ישנה הלכה לא מובנת: "כולו הפך לבן טהור הוא". כיצד זה ייתכן, זו סתירה, פרדוקס. צרעת זה מטמא, ואם כולו הפך לבן – טהור. וביום הראות בו בשר חי – יטמא. הכל לבן הוא טהור, ואם יש קצת בשר חי, בריא, הוא טמא. לא מובן. מסביר המהר"ל חידושי אגדות סנהדרין צז. כתוב שם אין בן דוד בא עד שתתהפך כל המלכות למינות – לכפירה, אפיקורסות. שנאמר: "כולו הפך לבן טהור". אומר המהר"ל מה זה קשור לנושא? א' אני לא מבין למה משיח בא כשלא כל המלכות הופכת למינות, אדרבא המשיח בא כשכולם רוצים תשובה, מצוות תורה מידות טובות קדושה. הכל נהפך למינות בא המשיח?! מה זה קשור?! זה כמו לומר אם תתנהג רק רע כל היום, אני אתן לך פרס. זה לא מובן. גם לא מובן מה זה קשור לפסוק, מה זה קשור משיח לפסוק כולו הפך לבן טהור? אומר שם המהרל שהמשיח זה עולם אחר, זו מציאות אחרת, זה לא עולם שלנו משופץ וטוב וניפלא, לא. זה דבר אחר לחלוטין, ימות המשיח. היום זה לא ימות המשיח, אין פה משיח. זה אמנם עולם אחר, איך אפשר לדמות את הגלות למה שיש היום, אך זה לא אחר לגמרי, אנחנו במצב ביניים חצי גדלות חצי גאולה, שהרי חלק גדול של עם ישראל עדיין בגלות. וגם חלק גדול של א"י בידי הגויים. וגם ארץ ישראל, העם היושב בציון, עדיין לא עמך כולם צדיקים. בעיקרון כן, בפועל לא בדיוק. זה מצב ביניים. לא גלות, ולא גאולה, אלא גאולה לא שלמה. מצב ביניים. אך המשיח זה לא מצב ביניים, זה עולם אחר לגמרי. המשיח זה לא ראש ממשלה טוב, זה לא ראש ממשלה אמוני, זה דבר אחר לגמרי. גם דוד המלך היה דבר אחר לגמרי, אך המשיח, מה יש לדבר. איך אומר הרמבם, איך אומר המדרש, יותר מאברהם אבינו וניסה מהההרים ומהגבעות, ניסה מאברהם יצחק ויעקב ניסה ממשה רבינו. הרמב"ם אומר קרוב למשה רבינו, הכוונה יותר גבוה, זה כמעט יותר גבוה. א"א לומר יותר גבוה ממשה רבינו. אז לא נתווכח, אך המשיח זה עולם אחר. עכשיו אומר המהר"ל כדי להגיע לעולם אחר העולם הקודם הוא מפריע. לכן צריך למחוק את העולם הקודם. מחיקה גמורה. ואז אפשר לבנות עולם חדש. מכירים את הרעיון הזה, זה בעצם רעיון מהפכני, אנרכיסטי, קומוניסטי, עולם ישן עד היסוד נחריבה, ומין העמודים העשנים של העולם הישן הרקוב והנישרף יצמחו פרחי העתיד. [כמו שקרה ברוסיה הקומוניסטית כידוע, אך זה לא קשור, כי לא מדובר שאתה תחריב, אלא רבש"ע. לא כל דבר שרבש"ע עושה גם אנו יכולים לעשות. אך כתוב ללכת בדרכי ד'? כן, מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא הורג אף אתה הורג, לא צריך להגזים, אתה לא יודע לברוא, ד' בורא רע, יש מאין, אתה לא יוצר. לא עליך מדובר. אתה מחריב, ומי אומר שתבנה עולם יותר טוב, אך ד' יודע להחריב ויודע לבנות, בונה עולמות ומחריבם ובונה מחדש] לכן הקב"ה הוא מוחק הוויות כדי להופיע הוויות חדשות כדי שההויות הקודמות לא תפרענה, חורבן בית ראשון חורבן בית שני. גם גירוש ספרד זה חורבן עצום, עיין מהרל ספר נצח ישראל. גם המבול זה חורבן. הישן מפריע לחדש. יש ניסוח יותר טוב, הישן רקוב, צריך למחוק את הישן והקב"ה מביא רע למחוק את הישן, הוא מביא רע למחוק רע. אז הרע הוא לא רע הוא טוב. הצרעת היא הפסד לאדם- זה חורבן, העור שלו הולך. כמו שכתוב אל- נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אימו ויאכל חצי בשרו" (בפרשת מרים) אדם בלי עור הוא כמו מת, צרעת, אומר המהר"ל טמא שהוא שנוי בסדר העולם, הוא משהו אחר, מקולקל, לכן אמרה תורה "בדד מחוץ למחנה ישב" כי הוא דבר מחוץ לסדר. אמנם כאשר פרץ צרעת בכולו –טהור. למה? כי בצד הזה אין הצרעת הוא חוץ לסדר העולם, כי הצרעת הוא העדר והפסד, (וזה חוץ לסדר העולם) והאדם בזה שהוא אדם אינו נמלט... טהור" אדם הוא לא נמלט מן ההעדר, מן המחיקה, כך הקבה ברא את האדם הוא חי, ומת, נמחק, העדר. הוא היה והוא כבר לא. וההעדר אומר המהרל קודם להויה, בראשית ברא אלוקים.. תוהו ובוהו – העדר, ואז הוויה. הלילה – העדר, קודם ליום. ולכן העדר זה סדר העולם. אם הוא חולה יש לו צרעת, הוא חולה זה לא סדר העולם, זה נורמאלי. אתה חולה. אך אם הוא מת, זה סדר העולם. אדם לא חייב להיות חולה, הוא מת- חייב למות. מוות זה סדר העולם. כי מן המוות מגיעים לתחיית המתים, יותר גבוה. אדם קם לתחייה לא רק שזה נס, אלא הוא קם משהו אחר לגמרי. אדם קם לתחייה זה לא אדם רגיל, הרמבם אומר בהלכות תשובה עולם הבא רק נשמה בלי גוף. אומר הראב"ד הוא כופר בתחיית המתים לגופות? לא יכול להיות, אני מוכן להתפשר, תחיית המתים לגופות אך כמו מלאכים, כמו אליהו הנביא. גוף כמו אליהו הנביא שעלה חי השמימה לגן עדן זה הגוף שלנו? זה משהו אחר לגמרי. אחרי תחיית המתים בגוף, אך גוף אחר, זה לא אותו גוף. לכן ההעדר של המוות הוא מביא הוויה לעילא ולעילא אחרת. לא רק תחיית המתים אנו לא מבינים ,א נו גם לא מבינים איזה סוג אנשים נהיה אחרי תחיית המתים. אנו גם לא מבינים מה זה אנשים של אדם הראשון של לפני החטא, אך אחרי תחיית המתים זה עוד יותר גבוה. אם כן מחלה זה לא דבר נורמאלי, אדם חם ועושה דברים הולך לבית חולים ולוקח תרופות לרפואתו. לכן מצורע אומר המהרל שחולה הוא מחוץ לסדר הועלם ולכן מחוץ למחנה מושבו, כמובן זה עונש בגלל שחטא דיבר לשוה"ר רקוב מבפנים רקוב מבחוץ. כמו מה שמסופר שבוילנא הייתה מגיפת חולה-רע התחילה חרושת האשמות, צריך תמיד למצוא אשמים. בא אדם אצל ר' ישראל סלנטר אמר פלוני מתנהג כך וכך. אמר לו ר' ישראל סלנטר, אני רואה שאת המומחה למצוא מומים, מה שנקרא לשוה"ר, לשוה"ר לא בגלל ששיקר, אלא אפילו על אמת. אז למה נענש שדיבר אמת? בגלל שהוא מומחה לחפש מומים, זה טוב לחפש מומים זה ניפלא, אז ד' אומר לנו לחפש את המומים שלנו, אתה תחפש את המומים שלך. תעשה לעצמך טובה צא החוצה וחפש את המומים שלך וזה התיקון שלו. ובא הכהן וראה הכהן והנה התכפר. שאדם יהיה מומחה למצוא את בעיותיו שלו. חולה מבחוץ חולה מפנים. אך ההעדר, לא חייבים להיות חולה, אומר הרמבם הלכות דעות ד, מי שמתנהג איך שאני אומר לו ואוכל מזון בריא ועושה פעילות גופנית ודואג שיהיה לו פעילות מעיים תקינה ולא אוכל מאכלים בעייתיים אני מבטיח לו שהוא לא רופא מימיו אא"כ נולד עם בעייה. לא חייבים לראות רופא. משהו אמר לי ילד נולד בסין כשהוא נולד משלמים לרופא עשרת אלפים שח, ואם הוא חולה הרופא מטפל ומשלם, כך הרופא מעוניין שהילד לא יחלא ונותן רפואה מונעת. אך אני לא מאמין אך הרעיון יפה. גם הצמח מת גם החיה מתה גם העץ מת, אפילו העולמות הקבה בונה עולמות ומחריבם, מדוע הוא מחריב מדוע הוא לא עושה מעבר התפתחותי, הוא גם עושה, וגם עושה מחיקה. לכן ההעדר והפסד מ וחלט שייך לסדר המציאות ולכן זה טהור אומר המהרל. וכאשר הדור כולו מקולקל וניפסד אז אין הפסד זה יוצא מסדר העולם. אם הדור הוא מקולקל קצת, מה מקולקל קצת? אסור לעשות עבירות אפילו עבירה קטנה. אך כשהדור מקולקל ומושחט לחלוטין זה בסדר, כאשר הכל מקולקל וניפסד אז אין הפסד זהיוצא מסדר העולם שהרי .. והפסד זה הוא סדר הכרחי להיות .. ראיה מהכתוב.. כאשר תבין". הסבתי שני דברים מדוע אין בן דוד בא אלא כשתהפך כל העולם למינות או לאפיקורסות. שלושה דברים הסברנו. למה כולו הפך לבן טהור, מדוע אין בן דוד ב א עד שתהפך כל העולם למינות או לאפיקורסות ואת הקשר. זה ההעדר הקודם להוויה. מוסיף המהר"ל "עוד יש לך לדעת שעוד דבר זה עמוק.. כמו מת... אל נא תהי כמת.. וכאשר יבוא הרע מן ד' יתברך.. (אין רע יורד מן השמים.. לא יגורך רע... ) רק הוא לבטל הרע מן העולם (לא יכול להיות שבא רע מד' שנראה לך רע זהמוחק רע, אך העדר זה רע. לא. זה מוחק דברים אחרים, אין דבר רע מד' יתברך) וזהו כאשר הוא בכולו... לפיכך אם כולו הפך לבן... והוא טהור. הסבר: אם אתה עושה רע, זה רע. אם ד' עושה רע, זה לא רע. אתה עורג משהו זה רע, ד' הורג משהו זה לא רע. אך זו אותה פעולה, אך זה לא אותו פועל. אם אתה עושה רע אתה עושה רע לחצאים קצת טוב קצת רע, זה רע, אך אם הכל רע, זה לא ימשך, זה אלוקי, ואם זה אלוקי זה כבר לא רע. עצם העובדה שכולו הפך לבן זה לא אנושי, זה אלוקי. אם אתה חצי טוב וחצי רע אתה תקבל על הראש מה שאתה חצי רע, אך קשה לי, אך עובדה שאת החצי טוב, כניראה שאתה יכול להיות טוב. גם אם אתה הכל צרעת חוץ מנקודה אחת, זה מראה שאם הוא רוצה הוא יכול. יש אחריות, בחירה חופשית, אדם תמיד טוען אין לי בחירה חופשית. לא נכון, יש לנו הוכחות, לא רק נפשיות פילוסופיות, אלא גם בשטח, הוא מצליח לפעמים להתגבר על עצמו. יומא כה "אש אוכלת אש" זה רע שאוכל רע. זה חשבונות אחרים. אבל אם הכל רע, אז אין נקודת אחיזה, אין משהו טוב, זה משהו אחר, אם הכל רע זה לא אנושי, זה אלוקי. ואם זה אלוקי זה לא אחריות שלי , זה אחריות של הקב"ה. תהליך אלוקי ד' אחראי. אם אני חצי מצורע חצי לא זה בעיה שלי ואם לא אז זה אלוקי. כי אין אצל הקבה לחצאים ואצלינו הכל חצאים. אם הכל רע זה הקבה., כי אין דבר לחצאים מלמעלה. כי זהו הרע הבא מן הקב:ה זה לא רע מד', זה ממך, אך אם הכל לבן זה לא ממך, ואם זה לא ממני אני לא צריך לתקן ד' צריך לתקן. הוא בא לסלק הרע. זה רע שבא לסלק רע ולכן הוא טהור. אז בן דוד יבוא רק בדור שכולו חייב? סנהדרין צח. אין בן דוד בא אלא בדור שאו כולו חייב או כולו זכאי. שנאמר וירא כי אין איש וישתומך כי אין מפגיע ונאמר למעני אעשה. נאמר אין איש, אין שום אדם שיכול לפתור בעיות, אז רבש"ע אומר למעני אעשה. עין איה שבת ב 123: בן דוד בא גם בדור שכולו חייב, כולו הפך לבן טהור. חז"ל לא אמרו כולו הפך לבן טהור על דור שכולו חייב. אלא על עד שתהפך כל המלכות למינות. אך זה אותו הדבר, הרב קוק הדביק. אע"פ שחזל הביאו פסוק אחר לגבי כולו חייב, "וירא כי אין איש", זה מה שאמר המרל, אין איש, זה לא תהליך אנושי זה אלוקי, זה לא יכול להיות מבחנה אלוקית כולו חייב אך גם נחמה, כולו זכאי. אך צריך למחוק, לאט ובהדרגה. זה ג בסדר דור שכולו זכאי. סנהדרין יז. סנהדרין שראו כולם לחובה פוטרים אותו, מדוע? פרדוקס? אם 22 אומרים שחיים ואחד פטור – מוות. 23 שחייב – פטור? כן, כי חייב שיהיה דיון, חייבת להיות לינת הדין, כל הלילה דנים בכך, מבררים זאת מתוך התנגשות עם הדעות הנוגדות. אך אם אין דעה נוגדת א"א לברר את הנושא עד תום. אני לא יכול להיות בטוח שאני צודק אם לא שמעתי טענה נגדית. זהו טיעון הגמרא. הרעיון הזה הוא מאוד מסוכן, כולו הפך לבן – טהור. אין בן דוד בא אלא בדור שכולו חייב, עכשיו אנו יודעים מה צריד לעשות. ללמוד תורה מפריע לגאולה, מי שלומד תורה ועושה תשובה זהו ממש רשע לשמה, שהרי "עד שתהפך כל המלכות למינות" אפיקורסות. אפשר גם כולו זכאי, אך נהיה הגיוניים. או כולו זכאי או כולו חייב, הגאון מוילנא אמר וודאי כולו חייב. צריך להיות מציאותיים. והמאמר השני עד שתהפך כל המלכות למינות, זה לא למינות או לצידקות, אם כן, וודאי , נעשה עבירות וזה יביא גאולה, רווח כפול. א. לעשות עבירות זה נורא נחמד. אך זה אסור, חבל. אם כן אולי נעשה עבירות ובזה נביא גאולה. זהו הרעיון של שבתאי צבי, מושחטות, ע"י העבירות מביאים גאולה, עבירה לשמה, אמנם יש מושג עבירה לשמה, זה אסתר שבאה לאחשוורוש, אך זה כלל לא דומה, וכן יעל, אך זה לא קשור, זה שבאתי צבי שר"י. הוא קרא לזה עבירה לשמה. אוכל בתשעה באב, כי לא לאכול יום שלם זה מבאס, גם אוכל חלב, כי זה יותר טעים, אך העבירה הכי אהובה עליו היה עריות, ישנם 42 איסורי עריות כנגד שם בן מ"ב, של אנא בכח. כך הוא אמר צריך לעבור על מ"ב עריות, לא מותר, מצווה, יותר ממצווה, אומר ועושה, עבר על מ"ב עריות, הוא ותלמידיו. כמובן רבנים לא ידעו זאת, גם לא ידעו שהוא אוכל בתשעה באב וגם לא ידעו שהוא .. הוא אמר ואהבת לרעך כמוך, וכשאחרים שמעו על כך הם אמרו שזה סתם לשון הרע. רוב עם ישראל האמין בשבתאי צבי, כולל רבנים, שלושה מליון אנשים לפחות, התלמידים הקרובים ידעו על כל השיטה הזאת. דבר נוסף, הוא התאסלם אנשים אמרו לסולטן שיש יהודי עושה בלגן, עצר אותו אמר מה אתה רוצה? אני משיח.. אני בא לגייר אותך ליהדות, אמר הסולטן, מעניין, או שאתה מתאסלם או שאני הורג אותך, אמרו מקורבי שבתאי צבי הוא לא צוחק, אם לא תעשה הוא יהרוג אותך, אז הוא התאסלם. ואמר מתוך הרע, המינות, עבירות, כולו חייב, בא המשיח, אז הוא חייב להתאסלם, אך זה כבר היה מפורסם, כל עם ישראל אמר גמרנו, אך זה היה משבר גדול, חוץ מכמה חסידים חזקים שהמשיכו חלקם התאסלמו וחלק התנצרו, מדוע? כי צריך גם אשכנזים, זה הפרנקיסטים שהתנצרו. אך אלו מעטים. המשיכו עריות וכו'. אך שם טוב התווכח איתם וניצח אותם אך אמר לא להוציא אותם מכלל ישראל, אך כלל ישראל חלקו עליו. גם של שי עגנון, יש לו יצירה מורכבת, יש שם דברים מלאי יראת שמים, כגון אוסף אתם ראיתם של דברי חזל, כל השאר סיפורים תמימים ויש לו סיפורים מגעילים ומושחטים על גילוי עריות, הוא מספר חיים של גלוי עריות אך בסמפטיה, רומן עם המזכירה ועם הבוס וגם סימפטיה לשבתאים וכו' אפשר לספר אך לומר שהם מגעילים, זה יצירות של עגנון, הצ ד השווה של כולם שזה נחמד לקרוא זה תענוג לקרוא. אך הוא לא אומר כלום, הוא לא אומר משהו, זה לא ביאליק שמרים אידאלים על דגל ולוחם, סתם. אמרו עליו שהוא אוהב לשמוע את עצמו, בסדר. זה לא ברנר שהיה אומר דברי כפירה אך היה קרוע, אך הוא עגנון, סתם רגוע נחמד. מסופר באחד מהספרים שלו, אמר לי חכם קוק, תביא לי את הספרים שלך, הבאתי לו, אמר לי, כל הספרים הבאתי, אמר לי תשמע, יש טרף בטל ברוב והאיסור נהפך להיתר. כך הוא כותב, עגנון. משהו אמר לי, ואתה מאמין שכך אמר? לא. על כל פנים יש לו סמפטיה לפרנקיסטים לשבתאים כי זה מעניין, הכל מותר. זה היה פתגם של שבתאי צבי "ברוך מתיר איסורים". להרוס את כל הסדר אין מותר אין אסור. בצורה כ"כ קיצונית שא"א לתאר, עד כדי כך שבאוניברסיטה העברית ועוד לא לומדים אותו, גם החילונים נבהלים מזה. גם הוא מבין שלעבור על מ"ב עריות זה מגעיל. א"א לסבול את זה. אך צריך לדעת, אין יותר שבתאי צבי, אך הרעיונות הללו עדיין מסתובבים, זה לא המציא את הרעיונות הללו, הם היו קיימים לפניו והם קיימים אחריו. המחשבה לעשות עבירה מדי פעם, זה לא כזה נורא, מדי פעם לטעום עבירה, הרב נותן שיעור, הייתי פעם חילוני ועשיתי תשובה, גם אני רוצה להיות חילוני ולעשות תשובה. זה מסוכן. בנוסף לכך, הרבנים אומרו על שבתאי צבי, "מצורע". היה לו גם נביא "נתן העזתי", הוא מצורע, אך כולו הפך לבן טהור, כך אמר תמיד שבתאי צבי, וגם הוסיף המשיח מצורע, גמרא סנהדרין. רשב"ל פגש את אליהו הנביא שאל מתי יבוא המשיח? איפה הוא יושב? בשערי רומי יושב עם המצורעים, איך אני יכיר אותו? הוא מוריד תחבושת שם תחבושת מדוע שמא הקב"ה יקרא לו. אז המשיח חולה ושם תחבושות, איזה מחלה שמים תחבושות? מחלת עור, א"כ המשיח מצורע. היכן זה כתוב? באגרת שע"ח המשיח יושב "המון נגעים של עניי הדעת" הרב קוק מסביר מצורענ, הכוונה שלא המשיח מצורע אלא הדור מצורע. חולאים רוחניים, צרעת רוחנית. הדור שלנו הוא כולו זכאי או כולו חייב? מאמר הדור, הוא גם כולו זכאי וגם כולו חייב, כיצד חייב? הרי חוטאים, רובו ככולו, כולו חייב. עבירות שבת כשרות תפילין , כולו חייב. כיצד כולו זכאי? תשובה. אמרנו קודם, דור שהוא חצי זכאי חצי חייב הוא אשם, מדוע לא רק מצוות? אך אם כולו מלא כפירה חילוני, חילוני קיצוני, כפירה, אמרנו קודם זה אלוקי, זה תהליך אלוקי, זה לא אחריות שלו, זה משהו אחר, זה מוסבר במאמר הדור, זה לא פושעים רגילים זה משהו אחר. אז מה יהיה? איך גואלים דור שכולו חייב? לא מזכויותינו אלא בגלל שהקב"ה מחליט, יקרא כי אין איש, אין מפגיע, למעני אעשה. זה מוסבר באגרת תקנה, יש שני כוחות, בחירי וסגולי, בחירי להתאמץ תורה מ צוות קדושה מעשים טובים, סגולי נשמתי פנימי אלוקי הדור הזה מבחינה בחירית, על הפנים, אך מבחינה סגולית לעילא ולעילא. כולו חייב מבחינה בחירית כולו זכאי מבחינה סגולית. כיצד יודעים שהוא זכאי מבחינה סגולית? א. יש שרואים, מי שיש לו רוה"ק הוא רואה את הנשמות, לרב קוק יש רוה"ק, ובא הכהן וראה את הנגע וטיהר את הנגע, זה במאמר של הרציה בספר אור לנתיבתי הנשמה הגואלת ובא הכהן וראה את הנגע וטיהר את הנגע, ב. אך אנו אנשים פשוטים לא רואים נשמות, אך אנו רואים דברים שנובעים מדברים סגוליים מידות טובות, יושר ומסירות נפש. מסירות נפש על הארץ, על העם, על הצדק, של הנוער ברוסיה שנהרג להילחם בעד המהפכה הקומוניסטית. אע"פ שזה טעות, אך זה לא נושא, הנוער שנלחם חשב שיביא עי זה צדק ויושר לע ולם. מסירות נפש זה לא דבר קל. מסירות נפש של הבחור הפשוט שהולך לההרג בצבא, אחרי מלחמת יום הכיפורים נפלו אנשים, אחד אמר שהצפירה זה חוקות הגויים, אמרו לו לא נכון, זה לא קיים אצל הגויים. אז זה ביטול תורה! אפשר לחשוב שכל רגע הוא לומד תורה, שיגיד תהילים לעילוי נשמתם בזמן הזה. הוא מת בזכותו אני חי. אפשר לראות את הסגולה הפנימית. הרב קוק כשעלה לארץ ראה זאת, אמנם בחו"ל לא ראה את זה , את מאמר הדור הוא כתב בארץ, זה במאמר שלוה תורה הגואלת, ברוסיה היו לו גישושים, מחשבות, הגיע לארץ הכריע. פעם סיפרתי את הסיפור על רב הלל צייטלין בספר .. הוא היה ת"ח גדול חבדני"ק יודע ניסתרות, עיתונאי עמוק, הגיע לארץ וראיין את הרב זוננפלד, אמר לרב זוננפלד שהיה כזה נטורי קרתא, אמר לו אנשים חלוצים מוסרים את הנפש ענה לו אך הם עושים עבירות, השיב אך רואים בפנים.. ענה לו הרב הלכה פוסקים על פי מה שרואים ולא על פי מה שיש בפנים אין לך עסק בנסתרום ובחוץ הם חוטאים. בא לרב קוק, אמר לו מה אתה אומר על החלוצים? טוב מאוד. אך הם חוטאים ופושעים! ענה לו אך בפנים. הקשה עליו הרב זוננפלד, לא פוסקים על פי הבפנים! פוסקים על פי המעשים המקולקלים. ענה לו בדור הזה פוסקים לפי הבפנים. חידוש. מדוע הדור הזה? כיכ ולו זכאי וכולו חייב, כולו חייב זה מהמלך אלוקי פוסקים על פי הסגולה ולא על פי הבחירה. אמר הרב צייטלין, למה הדרו הזה פוסקים על פיה בפנים? הוא אלא אמר לו סגולה בחירה, אלא אמר לו גראתי את ההספד שלך על ברנר, וככה זה כולם היום. מה ההספד של צייטלין על ברנר? ברנר היה סופר אנטי דתי קיצוני מאוד, אמר הרב צייטלין בהספד, יש לי חבר תלמיד חכם אוהב חילונים מאוד חוץ מברנר, הוא נגדו, יום אחד אמרתי לאותו ת"ח אספר לכבודו סיפור, מעשה ברב אחד הרב פיליפוביץ, ת"ח גדול שאל אותו שאלה הלכתית אמר מותר, אמנם נוהגים לפסוק אסור, אך אחרי בירור אמר מותר. שאל אותו עוד כמה שאלות ותמיד אותה תשובה. התחיל לעבור על פסקים והיה מפרק פסקים, ואומר מתיר, ורואים שבאופן שיטתי הוא מפרק את כל התורה. אמרו הרבנים עשו אסיפה אמרו הרב הזה בעייתי הוא הורס את כל התורה צריך לצאת נגדו, אמר רב צעיר אחד זה בלתי אפשרי אם הוא ממשיך ככה צריך להחרים אותו ושתק. ואז חיכו שראש הרבנים ידבר, אמר ראש הרבנים לרב הצעיר, מה שכבודו אומר זה אביו הרב שלח אותו לומר? כן. אביו כבוד הרב מה עושה בבוקר? מודה אני, ואז טלית קטן, מללבש, מתרחץ תפילה, ארוחת בוקר, עושסק בענייני ציבור, ארח"צ, מנוחה, אח"כ מנחה אחכ אם יש זמן לומד אם לא ענייני ציבור, ארוחת ערב לומד הולך לישון. שמעתם, אביו של כבודו אוכל ככל אדם, ישן ככל אדם, והוא מעיז לדבר נגד הרב פיליבופיץ שלא אוכל כלום ולא ישן בכלל ולומד תורה יומם ולילה כל רגע, הוא מעיז לדבר נגדו? הורידו כולם את הראש ויצאו החוצה. זה מה שאמר הרב הלל ציטלין על ברנר שהוא סיפר לןאותו ת"ח, שאלא ותו מה הקשר לברנר? אמר לו אבל ברנר שהיה בארץ, איך הוא מת, באו ערבים לעשות פוגרום אמר אני נשאר, אמר לו תעלה על האבטומוביל, הוא אמר אני נשאר והוא נרצח שם עם אישתו, אך אתה אמר לחרדי אתה הולך רגיל ואוכל רגיל וכשאין אוכל צעוק גוועלד, אך ברנר מסר נפשו על ארץ ישראל, אך ברנר חוטא! והוא רחום יכפר עוון. ככה אמר הרב קוק לרב צייטלין, הדור הזה כולו חייב כולו זכאי, כולו חייב מצד המעשים המקולקלים וכולו זכאי מצד הסגולה ורואים זאת במידות ובאידאליזם. הריום רואים זאת בצורה יותר גדולה, כולם הולכים לצבא, זה מסוכן שם, אך כולם הולכים בלי לשאול שאלות, וכן עושים דברים נוספים. הוא מביא באגרת תקנה, הוא מביא בשם תיקוני זוהר, או ביש מלבר וטב מלגיו, רע מבחוץ וטוב מבפנים. רע מצד המעשים הבחירה, טוב מצד הנשמה, הסגולה האלוקית, והגאולה של הדור היא לא מצד המעשים, היא מצד הסגולה, זה החידוש. מלחמת ששת הימים, הייתי המום, בדיוק גם הייתי במחנה של חיל האויר, היו חוזרים הטייסים מספרים ולא האמנתי הייתי בטוח עובדים עלי, חופש הראשון הגעתי לרצי"ה אמרתי לו במה זכינו? אמר לי, תכניס לראש לא זכינו, זה חסד. זכינו זה מצד המעשים, כאן זה מצד הסגולה, מה שניקרא חסד דאברהם, הגאולה מצד אברהם שזה החסד שד' עושה לנו, זה לא חשבונות רגילים, שאתה דן על פי מעשים, אתה דן על פי הסגולה "כי כל זמן מאיר בתכונתו... כמו שאנו רואים בעינינו.. כל חשבונות העולם... עצת ד' העליונה אשר דיבר.... גם באגרות של הרב קוק לרב מילשטין שש אגרות, שהבנים שלו עזבו את התורה את עם ישראל ואת ארץ ישראל ונעשו קומוניסטים גם שם הוא מדבר הגאולה מצד אברהם, חסד לאברהם. אם כן זה נכון, שזה דור שכולו חייב, ושד' גואל אותו מצד הסגולה האלוקית, אע"פ שהוא חוטא, כי הוא חוטא במחוץ וטוב מבפנים אך זה לא אומר שלא צריך לעשות תשבוה, זה לא אומר שלא צריך לקיים מצוות, זה לא אמר שאפשר לקיים עבירות, זה לא כתוב בשום מקום זה כתוב בשבתאי צבי לא ברב קוק. היכן הוא כותב שבגלל זה לא לקיים מצוות. אומר הרמבם "כל טמא שפשתא הצארעת בכל גופו אפילו מאה פעמים" כולו הפך לבן טהור אך זה לא אומר שתהיה כל הזמן טהור, כל הזמן שהכל צרעת זה תהלילך אלוקי אך ברגע שיש קצת נתרפא, הנה בוקע הצד האלוקי והעמל והוא טמא וצריך לתקן את הצרעת. צריך לסלק. קודם קראתי בעין איה שבת ב 123 לרפא שחין (סוג צרעת) מלאכי דאישתלחו מארעא דסדום לאסעה שחיני כאיבין (מלאכים לרפא צרעת, באים מסדום, אך זה רשעות? נכון, רשעות היותר איומה, וגם אצל האדם שהוא עולם קטן, סדום עולם גדול.. בן דוד בא בדור שכולו חייב, כולו הפך לבן טהור. אך איך הלבן הופך לטהור? מסביר הרב קוק, "המשיב את כל הרע לכיליון " צריך להשמיד את הרע, אומרים הטוב הופך לרע הרע לטוב המר ל מתוק, אך איך? עי כילוי. לא עי שמשאירים אותו. אורות הקודש ב קנד בכללות העולם אין כל רע.. הכל טוב ממש לא מפני טיפול ברוב.. מתחבר לטוב .. כולו הפך לבן טהור." אבל איך הרע הופך לטוב? ע"י שמחסלים אותו, לא ע"י שמשאירם אותו רע. המצורע שכולו הפך לבן טהור, כרגע הוא טהור, אז הוא ישאר כל הזמן לבן?! הוא צריך להתרפא, זה מתחיל מהצד הפנימי הסגולי אך בסוף צריך מעשים צריך תשובה צריך לתקן. כולו הפך לבן טהור זה לא אנחנו זה שבתאי צבי, לבן אותיות נבל, הוא נבל. אמר האר"י ז"ל נבל – ואחירתו יהא נבל, הדור האחרון יהיה נבל, לבן, כולו הפך לבן, כולו הפך למינות. אמר האר"י זל, כולו הפך לבן, אחריתו יהא נבל, נבל ר"ת נקבצו באו לך. קיבוץ גלויות, חוזרים ניבנים, מהנב"ל, לבן. אך אח"כ צריך לעשות תשובה, א"א להשאר להיות נבל. נבל הכמרלי הוא לבן הארמי בסוד הנשמות. ואשתו של הנבל – אביגיל, הנביאה היא התחתנה עם דוד, אך הנבל נעלם. לא הבנתם כלום.