שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

תורה ומצוות- למען הפרט או למען כתל ישראל? (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־18:16, 9 בדצמבר 2018 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

אחד אומר אני מרגיש שאני לומד תורה ומקיים מצוות אבל זה בשבילי, ואני לא עושה בשביל כלל ישראל?. זו שאלה חשובה מאוד. כי ב100 השנים האחרונות התעוררה הרבה השיטה לעשות בשביל כלל ישראל. גם אנשים יראי שמים וגם אנשים לא יראי שמים. אני מקיים מצוות ולומד תורה כי זה בשבילי ומה יהיה עם כלל ישראל? צריך גם לדאוג לאחרים?

תשובה: זה הטעות שאדם חושב שאם הוא עושה מצווה והוא לומד תורה הוא מביא רק ברכה לעצמו, זה לא נכון. הוא מביא ברכה לכל עמ"י ולכל המין האנושי ולכל ההוויה ולכל האור האלוקי שבעולמים כמבואר בתחילת ספר נפש החיים לר' חיים מוולואזין שלכן האדם נקרא "בצלם אלוקים". מה רבש"ע הוא אלוהקים כלומד בעל כל הכוחות כולם, אף אדם פועל על כל הכוחות כולם.

כמו שאומר הרב קוק באוה"ק ב ובהרבה מקומות- ההשקפה המוסרית האחראית. אם אתה מוסרי- עושה את הטוב בין אדם לה' ובין אדם למקום זו אחריות לא רק על עצמך ועל חברותך אלא על כל האנושות.. ועל כל העולמים. ההבנה הזאת היא השקפה רזית. באופן גלוי לא רואים איפה זה קורה. רואים שיש אדם שמארגן פועל ועושה רואים הקרנה חינוכית, אבל לא רואים את סודות אחדות הנשמות. זה נכון לגבי קיום מצוות וזה נכון לגבי לימוד תורה, ועל זה בספר נפש החיים בשער ד יש אריכות גדולה מאוד. כל מי שלומד מילה של תורה היא עושה הרבה רעש בעליונים והקב"ה לוקחה ועושה איתה קישוט לכתר שלו וכן הלאה. זה נכון שצריך לפעול ולעשות, אבל לא בגלל זה לשכוח את העיקר.

ההשקפה הזאת המוסרית האחראית, היא גם נותנת מקום לכל אדם, שלפעמים אדם אומר- מי אני ומה אני.. וכן החייל אומר- אני סתם חייל, ומה אני כבר עושה בעולם?! אני אדם חסר חשיבות. אין לי כשרונות ושכל גדולים, ואין לי כסף גדול ואין לי השפעה גדולה.. וזה בערך 99.9% מן האנושות. אז בשביל מה אני פה? אתה טועה. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכיון ליבו לרבש"ע. אחד עושה הרבה ואחד עושה מעט ועל כולם כתוב "ריח ניחוח לה'". ואם מן הבקר קורבנו- ריח ניחוח לה', ואם מן העוף קורבנו- ריח ניחוח לה'.. ועיין שם ברש"י.

יתר על כן, את העוף שורפים עם הנוצות. ואדם נורמאלי אשר מריח ריח נוצות שרופים זה מגעיל אותו, ואת זה אתה שם על המזבח? כן! וזה בשביל שלא תגיד שקורבן עני לא עולה על המזבח. היונים לא עולים הרבה כסף.. יש סוגים שונים של אנשים. יש אדם כציפור הנודדת מקינה וכעוף בודד על הגג והוא נרדף ובודד... ואדם אומר מה אני? אני עוף...

דרוש של הרב קוק בביהכ"נ החורבה- אנחנו שותלים ושותלים ושותלים. אבל למה העוף הזה שהוא מסכן ונרדף ובודד ובודד.. ושמים אותו על המזבח והוא ריח ניחוח לה'.

כל מצווה שאדם עושה פעולת פעולות בעולמות העליונים. בין שעושה לשמה ובין שעושה שלא לשמה. אם זה לשמה- זה יותר טוב. וכך בלימוד תורה. כל מילה זה מצווה. 99.9% מהאנושות זה חומר מילוי?! אע"פ שיש דעה כזאת לגבי הדעה הזאת. וזה מוזכר פעם בברכות ופעם בשבת. וכל פעם הרב קוק מסביר דבר אחר. פעם אחת הוא אומר שאדם קטן הוא חייל של האדם הגדול. אבל יש גם שכל אחד הוא חצי, וכל אחד חשוב לעצמו. וגם זה נכון. אפילו הצמחים והחמורים יש להם ערך עצמי. וזה נקרא במו"נ בעיית התכלית. ה' עשה חמור וכן הלאה כי הוא רצה שיהיה חמור, ולא שאין ברירה- כי צריך שיהיה למישהו כוח. הוא היה יכול לתת לנו כוח של חמור, אך הוא החליט שלחמור יהיה כוח ולנו לא. כל ייצור יש לו מגמה אלוקית. וק"ו אדם וק"ו אדם מישראל.

ולכן אדם יושב בשקט ולומד הוא מביא ברכה לכל עמ"י. לא אמרתי שבגלל זה הוא לא צריך ללכת וללמד תורה או לא ללכת לצבא. אך לא מתוך זלזול ובעיטה, אלא כל מה שאני עושה בכל רגע ורגע אני מביא ברכה לעמ"י. אלא מה? שיש עוד תפקידים אשר לא מבטלים את שאר התפקידים. אדם לא צריך ללמוד ולומר יאללה בא נלמד להצלת כל עמי", אלא שלומדים כפי שאומרת הגמ' שם בשבילי. אני לומד כדי שאני אתקדם, אבל אני יודע שבזה שאני מקדם את עצמי, ומה שאני לומד תורה זה לא רק בשבילי אלא גם בשביל כל עמ"י וכל האנושות וכל העולמים כולם.

לכן זו אמירה לא נכונה לומר שאני עושה בשבילי ומתי אעשה בשביל אחרים, כל מה שאתה עושה בשביל עצמך במילא זה מביא ברכה לאחרים.

זה הפתיחה של ספר נפש החיים, זה צלם אלוקים שבאדם.