שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

שמות מהתנ"ך - שאלות (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־14:54, 7 בדצמבר 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (Maale העביר את הדף שאלות על שמות - מהתנ"ך (שו"ת) ל־שמות מהתנ"ך - שאלות (שו"ת))

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]


לפני אברהם אבינו

ש: האם מותר לקרוא לילד על שם של מישהו שחי לפני אברהם אבינו כגון אדם, חוה, נח, שם, עבר וכו'? הרי המבי"ט (א, רעו) כתב שראוי לא לנהוג כן.

ת: דנו בזה ולהלכה מותר. היו כמה גדולים בשמות אלו. למשל, רבי בנימין בר יפת, (גמ' ברכות לג, א) עקביא בן מהללאל (משנה עדיות ה, ו. משנה אבות ג, א. ועוד) ולרבו של הבעש"ט קראו אדם.

[החיד"א ('שם גדולים' מערכת א, לד) כבר הביא הרבה קושיות על דברי המבי"ט. בשו"ת תשובות והנהגות (א, תרה) נשאל הגר"מ שטנרבך לגבי השם אדם, והשיב שלא שמע שקוראים בשם זה, אף שנהגו לקרוא לבת בשם חוה ומסתמא יש לזה איזה טעם, והזכיר דברי המבי"ט וקושיות החיד"א. אמנם לכתחילה אין נכון להיכנס לספקות, אבל אין בידינו לאסור ולהחמיר לאחרים. עוד הוא מוסיף שלדעתו, כוונת המבי"ט היא שאין לקרוא על שם נח שהיה בזמן המבול, אלא ראוי לבחור שם מן הדורות שלאחר אברהם אבינו, אבל אם רוצה לקרוא לילד על שם קרוב משפחה בשם נח – אין בזה קפידא כלל. ויש שנהגו, לקרוא הנולד כשם הפרשה של אותו שבוע, ואם הפרשה היא פרשת נח, קוראים לנולד בשם נח – רשם מ"צ.]


אברהם יצחק ויעקב

ש: האם יש להימנע לקרוא לילד בשם אברהם, יצחק, יעקב ומשה כפי שהזהיר בצוואתו רבי יהודה החסיד (אזהרות נוספות בכתב יד סעי' ב)?

ת: יש אומרים שצוואתו היא רק לבניו ומכל מקום בזה נהגו להתיר.

[בשו"ת מנחת יצחק (ט, קלז) נשאל הגרי"י ווייס ע"י אחד שדאג עליו ועל אחיו שנקראו אברהם, יצחק ויעקב, והשיב: "לא ידאג כלל, כי על כל כהאי גונא שדשו בה רבים, נאמר בזה "שומר פתאים ד'" (תהילים קטו, ו) – רשם מ"צ.]


אברם

ש: האם מותר לקרוא לילד בשם אברם? הרי הגמרא בברכות (יג, א): "תני בר קפרא: כל הקורא לאברהם – אברם, עובר בעשה... רבי אליעזר אומר: עובר בלאו", וכן מובא במג"א (קנו, ב).

ת: אין איסור מפורש אבל ראוי שלא.

[כתב בשו"ת מנחת יצחק (ד, ל): "אמנם כנודע, גם אצל מדקדקים, אנו רואים שקורים לכינוי את בניהם בשם אברם לקיצור השם מאברהם, או אברמיל לשם געגועים וכיוצא בזה. והנראה לעניות דעתי בזה, דבודאי אין איסור לקרוא את בנו בשם עריסה, אברם... אבל בודאי מה שמקצרין השם, או קורין לגעגועים, בזה מכוונים רק לבניהם בעצמם, ולא לכוונה על אברהם אבינו ואין איסור בדבר".

ומובא בדרך שיחה (ח"א עמ' לב), שאמר הגר"ח קניבסקי, שבגמרא בגיטין (נ, א) יש "אברם חוזאה", ומה שכתוב בגמרא שהקורא לאברהם אברם עובר בעשה – זה נאמר רק על אברהם אבינו.

ופעם נשאל הרב: הקורא לאברהם אברם עובר בעשה ובלאו. ברכות יג א. מג"א קנו. אז איך קוראים לגאון ר' אברהם שפירא זצ"ל "ר' אברום"? והשיב: זה אסור רק על אברהם אבינו עצמו. כה"ח קנו אות יד. ודרך זלזול. שו"ת מנחת יצחק ד ל (ועיין צל"ח על ברכות יג א. תורה תמימה על בראשית יז ה אות ח – רשם מ"צ.]


ישמעאל

ש: האם מותר בזמננו לקרוא לילד בשם ישמעאל? הרי ישמעאל בן אברהם אבינו עשה תשובה (בבא בתרא טז, א. רש"י בראשית כה, ט).

ת: כן. היה רבי ישמעאל כהן גדול ועוד.


הגר

ש: האם מותר לקרוא לבת בשם הגר? הדעות בין הרבנים חלוקות מאוד. מצד אחד – הגר חזרה בתשובה והייתה אשתו של אברהם אבינו, מצד שני – היא הייתה אמו של ישמעאל, אויבנו המר והנצחי. כמו כן, איך יתכן שהיה כהן גדול בשם ישמעאל?

ת: אין קוראים לילדים או ילדות בשמם של רשעים (גמרא יומא לח, ב). אבל כתוב בזוהר שאברהם החזיר את הגר בתשובה, היא הייתה צדיקה, ונקרא שמה קטורה בגלל שהייתה קטורה במעשים טובים (עיין בראשית כה, א ורש"י). לכן, מכיוון שישמעאל והגר חזרו בתשובה, הם כבר לא שמות של רשעים ומותר לקרוא לילדים על שמם.


רחל

ש: יש לי צרות רבות ואמרו לי שזה בגלל שמי: רחל. האם לשנות?

ת: זהו שם מעולה. אין לשנות.

[וכשנשאל הגר"ח קניבסקי אותה שאלה, ענה: דברי הבל. המקור לאלו החושבים כך הוא ממה שמבואר בחזקוני שלרחל לא היו ילדים כיון שהיה חסר לה האות ה"א, ולכן נתנה את בלהה, שלה היה ב' ה"א והאחד יהיה בשבילה. אבל אין זה כלום. חדא, האי מעשים בכל יום שיש ילדים לנשים הנקראות רחל, ומה גם שבגמרא (שבת קנד, ב. בכורות ג, ב. ועוד) מובא "רב מרי בר רחל" ובאבות דרבי נתן (פ"ו) איתא: "רחל אשתו של ר"ע" (דרך שיחה ח"א עמ' לד). וכן הגר"ע יוסף (שו"ת מעין אומר יב ט) – רשם מ"צ].


מרים

ש: אנו רוצים לקרוא לבת שלנו בשם מרים, אך הזהירו אותנו שנשים הנקראות בשם זה הן קשות ומרות.

ת: אין בעיה כזו. זה שם טוב מאד (וכן כתב הגרב"צ מוצפי בשו"ת דורש ציון: שמך מרים, ואל תאמיני למה שאומרים לך, שקר שקר שקר – מ"צ).


נדב ואביהוא

ש: האם מותר לקרוא לילד בשם נדב או אביהוא? הרי מתו בחטאתם. אמנם כתוב בפסקי תוס' (סוטה כ) שמי שחטא פעם אחת אינו נחשב לרשע שאסור לקרוא בשמו, אבל ראיתי בדרך שיחה (ח"א עמ' לא) שאמר הגר"ח קניבסקי על נתינת השם נדב: "הרי מצאנו שהיה עליו טענה וחטא, אף שהיה גדול מאוד. אף שבגמרא (ערכין טז, ב) מצאנו "רבי שמואל בר נדב", אבל אין צריך לעשות מה שאין רגילים אנשים לעשות, ואף שהיו עוד שחטאו, אבל אחרים מצאנו גם מעשים טובים שלהם, ונדב ואביהוא נזכרו רק על החטא, למרות שכתוב "ויקריבו בני אהרן" וגו' וגם הם בכלל. ואמנם אין בזה קפידא, אבל למה לתת שם זה?".

ת: אם כן, מציע להחמיר, אך מן הדין מותר. היו כמה גדולים בשמות אלה, למשל, רבי שמואל בר נדב (ערכין טז, א) ורבי אביהוא (ויקרא רבה כג, ה).


נמרוד

ש: האם אפשר לקרוא לילד נמרוד?

ת: לא קוראים ילדים על שם רשעים, ונמרוד היה רשע. אבל יש אנשים, לפני קום המדינה, שקראו לילדים בשם נמרוד, במובן שנמרוד בבריטים. א"כ, מותר במובן זה. אך למעשה לא לתת.

[סיפר הגר"ח קניבסקי, שהיה אחד שקרא לבנו בשם נמרוד, ואמר לו הרב צבי כגן ז"ל: העונש שלך יהיה שהוא יחזור בתשובה, ויתבייש מהשם שנתת לו ('דרך שיחה' ח"ב עמ' שטז).

מסופר על הג"ר שמחה הכהן קוק שפעם אחת לא הוזמן לברית של שכן, וכשבירר את העניין, הבין שלא הוזמן מפני שההורים נתנו לתינוק את השם נמרוד. זהו שם של רשע מובהק וברור שאסור לקרוא בשם זה. כאשר פגש הרב את השכן, אמר לו שדווקא שם זה נאה לבנו, והוא מתפלל ומייחל שהבן ימרוד במנהג הוריו וינהג כיהודי כשר לכל דבר... – רשם מ"צ]


שלומית

ש: האם מותר לקרוא לבת בשם שלומית? הרי שלומית בת דברי הייתה רשעה.

ת: מותר. על שם שלום ועל שם שלומית אחרת (דברי הימים א ג, יט).


יהודית

ש: האם יש בעיה בשם יהודית, בגלל שזה שם של אשתו של עשו שהייתה עובדת עבודה זרה?

ת: שם מעולה. הרי לא קוראים את התינוקת על שמה של אשתו של עשו אלא לשון נקבה של יהודי.


זאב

ש: למה מותר לתת את השם זאב? הרי היה שר מדין רשע (שופטים ז, כה. ח, ג. תהילים פג, יב) ואסור לתת שם של רשע, שנאמר "ושם רשעים ירקב" (משלי י ז), "רקביבות תעלה בשמותן, דלא מסקינן בשמייהו" (גמרא יומא לח, ב).

ת: השם זאב לא ניתן על שם זאב שר מדין, אלא על שם בעל החיים, אליו נמשל בנימין, שנאמר "בנימין זאב יטרף" (בראשית מט, כז).

הרי זה דומה למה שמותר לתת את השם שבנא, אף-על-פי שהיה רשע, מפני שהיה עוד שבנא אחד, שלא היה רשע (תוס' יומא לח, א), ואין השם האסור אוסר את השם המותר. אין זה דומה לשם אבשלום, שהתוספות אמרו שיש להימנע ממנו, מפני שנותן השם ודאי לא מתכוון לומר אבי השלום, אלא מתכוון לאבשלום. אפילו לא ידע שיש רשע בשם אבשלום, והתכוון לאב של שלום, ואחר התברר לו שיש רשע בשם זה, בכל זאת אסור, כי הוא מזכיר את שם הרשע, ואחרים יחשבו שזאת הייתה כוונתו. מה שאין כן זאב שר מדין שאינו מוכר, ואין איש שיחשוב שזה על שמו. אמנם התוספות החמירו שלא להשתמש כלל בשמו של הרשע, כי זה מעורר את זכרו, אך בנידון דידן, שכולם מבינים שאין זה על שמו, אלא על שם בעל החיים, שהרי בשפת היידיש השתמשו בלשון תרגום וולף, אין בכך שום חשש, וגדולי ישראל רבים נקראו בשם זה.


עומר ועומרי

ש: האם יש בעיה עם השמות עומר ועומרי?

ת: עומרי אסור כי היה מלך רשע, ולא נותנים שם של רשע. אבל בשם עומר אין בעיה. כמו ספירת העומר.