שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

שאלת רב על כל דבר (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־17:53, 14 ביולי 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (Maale העביר את הדף שאילת רב על כל דבר ל־שאלת רב על כל דבר (מאמר) בלי להשאיר הפניה)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

מתי יש לשאול רבנים ומתי יש לדעת לברר את ההלכה לבד?

שאלה: האם חובה לשאול רב על כל בעיה המזדמנת במהלך חיי? כמובן צריך לשאול על פסיקת הלכה, שבוודאי רק תלמיד חכם אמתי מוסמך להכריע, אבל בענייני חיים שונים, האם מותר אדם יכול לסמוך על חכמתו ושיקול דעתו, או עליו להיוועץ תמיד במי שחכם ממנו? ומה יעשה למשל, אם באותו זמן הרב אינו נמצא?

תשובה: ודאי שלהתייעץ עם רב הוא דבר טוב ונכבד, אך כמו בכל עניין, אין לך דבר שאין הקיצוניות מזיקתו. יש להיזהר מלהטריח תלמידי חכמים בכל שאלה שאדם יכול לפתור בעצמו.

הן על זה אמר יתרו למשה רבנו: "מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מבקר עד ערב...נבל תבֹל גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך" (שמות יח, יד-יח). לכן העצה היא שיהיו "שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמשים ושרי עשרות...והיה כל הדבר הגדול יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם" (שם כא-כב). כך יש לנהוג. שאלה פשוטה, יפתור האדם בעצמו לעצמו. שאלה יותר קשה - יתייעץ בחבריו. שאלה יותר מסובכת - יפנה אל תלמיד חכם. שאלה העומדת ברומו של עולם - יפנה אל גדולי עולם.

התורה לא ניתנה לעצלנים שאינם מוכנים להתאמץ כדי לפתור בעיה, אלא פונים אל החכמים שיפתרו את כל בעיותיהם. התורה באה כדי לכוון את האדם בעניינים שהם מעל לשכל האנושי.

משל המשיל מרן הרב קוק: יש אדם ההולך תמיד ברגל ויש אדם הרוכב תמיד על סוס. ההולך רגלי ראוי להערכתנו כיוון שאין הוא עצלן, אך מצד שני רכיבה על סוס מספקת בטיחות ומהירות. הדרך הטובה היא לילך רגלי, כל זמן שאפשר להגיע באופן זה, וכשאי אפשר: לרכוב על סוס, לרכוב על התורה שהיא "סוס אש" (אורות התורה ה, ד).

לא לחינם ניתן לאדם שכל. הרמב"ם פותח את ספרו "מורה נבוכים" בכך שהשכל הוא צלם אלוהים שבאדם (שם א, ב), הגדלות המיוחדת שלו, המתנה האלוהית היותר מופלאה. והוא מסיים את ספרו בכך שאדם צריך לעמוד בחרדת קודש מול שכלו, כמו בפני מלך גדול, יותר מדוד ושלמה.

דברים אלו הובאו בקיצור על ידי הרמ"א, בפתיחת ה"שולחן ערוך". זה לשונם במלואו: "אין ישיבת האדם ותנועתו ועסקיו והוא לבדו בביתו, כישיבתו ותנועתו ועסקיו והוא לפני מלך גדול, ולא דיבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו, כדיבורו במושב המלך. ומפני זה, מי שיבחר בשלמות האנושי ושיהיה איש האלהים באמת, יעור משנתו וידע שהמלך הגדול המחופף עליו והדבק עמו תמיד הוא גדול מכל מלך בשר ודם ואפילו היה דוד ושלמה. והמלך ההוא הדבק המחופף, הוא השכל השופע עלינו, שהוא הדיבוק אשר בינינו ובין ד' יתברך" (מורה נבוכים ג, נב).

דרך שכלו, יש לאדם קשר עם ריבונו של עולם. יאמץ אדם את שכלו עד גבול יכולתו, ומעבר לכך יפנה, אל מי שגדול ממנו בחכמה.

נלקח משאילת שלמה 193