שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

שאלת החכם באגדה (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־17:57, 3 במרץ 2019 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "כידוע, הבן החכם שואל בהגדה: "חכם מה הוא אומר? מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציוה ד' אלקינו...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

כידוע, הבן החכם שואל בהגדה: "חכם מה הוא אומר? מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציוה ד' אלקינו אתכם". אבל מה דיוק שאלתו? האם הוא שואל למה אנחנו עושים את כל המצות, או הוא שואל איך לקיים את המצוות?

אפשר להסביר על פי מעשה בהגר"ח מבריסק והרב מפונבז'. הזדמן פעם הגר"ח מבריסק לעיר ראדין בזמן שלמד שם הג"ר יוסף שלמה כהנמן (לימים הרב מפוניבז'), כאשר נפגשו, אמר לו הגר"ח: "תגיד דבר תורה", ונפתח ביניהם משא ומתן בסוגיא מסויימת. באמצע מהלך הדברים התבטא הג"ר כהנמן ואמר: מדוע אומרת התורה כך... הרים הגר"ח את קולו ואמר "מדוע אומרת התורה כך? אלא לעמול ולהבין "מה" אומרת התורה! (עיין ראה בספר הרב מפוניבז' ח"א עמ' סד-סה, פרטים נוספים על פגישה זו).

אמר הג"ר יצחק טוביה ווייס, גאב"ד של העדה החרדית בירושלים: יסוד זה שעל התורה לא שואלים "למה", נאמר גם בשמו של הרה"ק רבי יהושע מבעלזא זי"ע, שעמד על לשון הטור בריש הלכות מילה (יו"ד סי' רס): "המילה היא אות חתום בבשרנו, ומעידה בנו שבחר בנו ד' מכל העמים, ואנחנו עמו וצאן מרעיתו", ויש להבין מהו הדגש המיוחד במצות מילה שדוקא היא מעידה ש"אנחנו עמו וצאן מרעיתו". וביאר הרה"ק מבעלזא זי"ע, כי הנה מעלה הצאן הוא שהולכים אחרי בעליהם בתמימות, ואינם חוקרים ושואלים דבר, אלא נמשכים אחר הבעלים לכל מה שינהיגו אותם.

וענין כזה הוא מצות ברית מילה, אשר אין רצון הבורא להמתין עד שיהיה האדם שלם בדעתו – אז ימול עצמו, אלא להיפך, דוקא כשהוא קטן בלא דעה ושכל, בו שמונת ימים, דווקא אז נרצית המילה לפניו יתברך. ומאי טעמא? משום שאז מתקיימת המצוה בתמימות, כצאן הנמשך אחר אדונו. ואם כן שפיר כתב הטור שמצוה זו מעידה ש"אנחנו עמו וצאן מרעיתו". והוסיף ואמר הרה"ק מבעלזא זי"ע: והנה ממצות מילה ילמד האדם לכל המצוות, שעיקר הנחת רוח שבהם הוא כאשר מקיימים אותם בתמימות ובלב שלם, כדכתיב (דברים יח, יג): "תמים תהיה עם ד' אלקיך". עכדה"ק.

וסיים הג"ר ווייס ואמר: כשמתבוננים רואים זהו אותו רעיון של הגר"ח, אלא בסגנון שונה. ולמעשה הלימוד מדבריהם, שעבודת הבורא ולימוד התורה צריכים להיות ברצון שלם לקיים "מה" שכתוב, ולא לחקור "למה" כתוב.

ולפי זה יש לפרש את שאלת הבן החכם בהגדה: "חכם מה הוא אומר? מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציוה ד' אלקינו אתכם", שאין כוונת החכם לשאול את "טעמי" המצוה, אלא "מה" דייקא, "מה" אומרת התורה, ולא "למה", וכיון שרוצה לדעת "מה" אומרת התורה, משיבין לו כפי שאלתו ומלמדין אותו את ההלכות עם כל גדריהם ופרטיהם עד "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן" (רבינו הגדול אמרו עמ' שעא-שעב).

  • פורסם בשאילת שלמה 539