שיעורי הרב שלמה אבינר

שאיפת תלמידי חכמים

[הרב שלמה אבינר]

שאלה: מה צריכה להיות השאיפה של תלמיד ישיבה? להיות גדול בתורה?

תשובה: יש לנסח טוב יותר: שאיפתו צריכה להיות להתגדל בתורה, להוסיף תורה. יש להיזהר מהתנשאות ומהביטוי 'גדול בתורה'. צריך קצת שכל וקצת ענווה. הרי לא כל אחד יכול להיות גדול בתורה. זה תלוי בכשרונות ובאפשרויות. אבל להתגדל, כל אחד כפי יכולתו, ודאי צריך.

או אפשר להגדיר אחרת: להיות תלמיד חכם. כל יהודי צריך להיות תלמיד חכם. וכל בניך לימודי ד'.

יש סוגים שונים של תלמידי חכמים, יש תלמידי חכמים פרופסיונליים שזה המקצוע שלהם, כגון מורה, רב או ר"מ, ומזה הם מתפרנסים, ויש תלמידי חכמים לא פרופסיונליים, כגון נגר, מהנדס או חייל, אבל הם מלאי תורה.

תלמיד חכם זהו המצב הנורמלי והאידיאלי של כל אדם מישראל – שיהא מלא תורה, מלא מחשבות רוחניות, מוסריות, משפטיות.

לכן, בישיבת מרכז הרב, לא הקים רבנו צבי יהודה מכון למורים, מכון לרבנים או מכון לדיינים. זאת ילמד כל תלמיד לעצמו. אלא העיקר לגדל תלמידי חכמים. זאת הדמות האידיאלית של האדם מישראל: תלמיד חכם!

בתרבויות שונות היה למשל אידיאל של אביר, של נזיר או של ג'נטלמן. אצלנו הדמות הנכספת היא: תלמיד חכם. כאמור לעיל, לא כל תלמיד חכם זה המקצוע שלו, אבל זו האישיות שלו.

ככל שאדם יכול, כך עליו להתגדל בתורה, ובשביל זה יש ישיבות – מהישיבה הראשונה של משה רבנו, על אף שגם אברהם יצחק ויעקב למדו בישיבת שם ועבר, אבל איננו יודעים איך בדיוק למדו שם – ועד הישיבות של ימינו, שהן בנויות לתפארת כדי לגדל תלמידי חכמים.

בשביל זה יש ללמוד ולשקוד, לתקן מידות, להוסיף יראת שמים. צריך גם מסירות נפש גדולה מאד. לפום צערא אגרא, לפי המאמץ השכר. זה לא רק עניין של כמות ידיעות, אלא של התמסרות ללימוד. העיקר אינו לדעת אלא ללמוד, והלימוד הזה יטביע את חותמו על כל אישיותו של האדם. וכך יהיה לברכה לעמו.