שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

רוח טהרה וצניעות נושבת (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־18:57, 12 במרץ 2019 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

[אסופת מאמרים]

על אף כל היצרים הגסים שמשתלטים בעולם ואף חודרים לארצנו הקדושה, - הנה ד' לא עזב את עמו, ורוח טהרה נושבת, אצל נשים צנועות רבות, בין נשואות בין רווקות.

נשים רבות הינן לבושות באורח צנוע מאוד, ובכך זוכות לעצמן, - וגם לבעליהן, וגם לילדיהן, וגם למשפחותיהן, וגם לכל כלל ישראל וגם לכל המין האנושי.

ידוע מה שכתב הגר"א שכמו שהתבלין ליצר הרע לאנשים הוא לימוד תורה, כך התבלין נגד היצר הרע לנשים הוא הצניעות ומידות טובות (אגרת הגר"א), וכמו שמצוה לאנשים לשים כל יגיעתם בתורתנו הקדושה, כן מצוה לנשים לשים יגיעתן בצניעות, ושהמדרגה הגדולה ביותר לנשים היא הצניעות.

וב"ה, הרבה מאוד נשים, גם שלא שקראו ולא שמעו דברי הגר"א האלה, חשו מעצמן האמת העליונה הזאת, - אין זה כי אם רוח ממרום.

יום יום, נשים צדקניות לוקחות את בגדיהן הלא צנועים וזורקות אותם לפח. ויש שנשארות עקב זה במחסור קשה של בגדים.

זורקות פאה נכרית ולובשות כיסוי ראש המכסה כל השיער.

זורקות את בגדים הצמודים – שלא נחשבים כיסוי על פי ההלכה – וקונות בגדים רחבים.

זורקות גרביים שקופות וקונות גרביים אטומות. ורבות רבות לובשות חצאית ארוכה עד הרצפה – שכך הוא עיקר הדין.

לובשות חולצה סגורה למעלה עד הצוואר כהלכה.

זורקות בגדים עם צבעים רועשים וכל מיני דוגמאות מושכות עין ולובשות צבעים שקטים.

לא יוצאות לרחוב בתכשיטים, כי כידוע אין תכשיטים לאשה אלא לבעלה. וכמובן, גם בין כותלי ביתן, הן מתלבשות בצניעות (עיין רמב"ם אישות טו יח ושל"ה שער האותיות ד' דרך ארץ).

גם לא נועלות נעלים המשמיעות קול דפיקה (עיין ישעיהו ג טז ומפרשים).

וכל זאת, אינן עושות בגלל איזה לחץ חברתי או סביבתי. אדרבה הן צריכות להילחם נגד הסביבה, ששוללת ולועגת.

יש אפילו רבות שלובשות רדיד, כדי לעטוף לגמרי צורת הגוף.

כמה רבונו של עולם שמח, כמה נשמת ישראל שמחה.

אין ספק, רוח טהרה נושבת ממרומים, בחסדי ד' עלינו.


כן, רוח טהרה נושבת [חלק ב]

אכן רוח טהרה נושבת ממרומים על נשותינו הצדקניות, שאינן נבהלות מרוח הטומאה שהולך ומתגבר בעולם. ברוך השם, אותן הנשים אינן נבהלות, אלא מוסיפות צניעות. זו המלחמה שלהן נגד הפריצות: הוספת צניעות. לא מלחמה של רעש ומהומה, לא מלחמה של עשיית רושם וגאוה, אלא מלחמה שקטה אמיתית, עמוקה כאמותינו, הנשים הצדקניות במצרים, אשר בנו בתים נאמנים בישראל, ומוך כך נצחו את אויבינו ובנו את האומה.

כי צניעות אינה רק צניעות בבגדים, אלא צניעות בהתנהגות. הבגדים הם כמו מדים, והכל מתחיל בצניעות הפנימית ומתוך כך, אל הצניעות ההתנהגותית, אשר יסודה הוא "כל כבודה בת מלך פנימה" (תהילים מה), כלומר ענווה, הפנמה, בניגוד להחצנה והבלטה.

ב"ה אותן נשים שהצניעות נגעה בלבבן, אינן משמיעות קולן ברחוב ובמקומות ציבוריים, אינן צועקות בקולי קולות, אינן צווחות בטלפון הסלולרי, אלא מדברות בשקט וקולן לא יישמע.

ב"ה אותן נשים מקפידות על הפרדה מוחלטת מגברים, - כפי שכך היא ההלכה בגמרא ובפוסקים ואפילו בקיצור שולחן ערוך קנב ח. אינן מפטפטות עם גברים, ועיין עירובין נג ב, ובודאי אינן צוחקות עם גברים, ומשתדלות לעמוד בצד באירועים שונים.

הן אינן כופות על עצמן התנהגות זו, אלא היא טבעית להן, כפי צניעותן הפנימית.

ב"ה הן גם לא הולכות ברחוב בקבוצה צפופה, כך שממלאות אותו כולו, ומסבכות את המעבר לגברים.

ב"ה הן גם לא מנצלות את בית הכנסת בשבת לתצוגה אופנה, אלא באות לשם בבגדים צנועים, וכן יוצאות קצת זמן לפני סוף התפילה או אחרי סוף התפילה, כדי לא להיכנס לערבוב גדול, ועיין סוף קידושין פא א ענין סקבא ברש"י ובתוספות.

אותן נשים אינן מטיפות מוסר לאחרות, הן הולכות בדרכן הטהורה, אלא שאופן הטבעי, נשים אחרות רואות אותן ומתרשמות כמה הצניעות היא טובה ויפה, והולכות בדרכן.

אשרינו מה טוב חלקנו.


בודאי, רוח טהרה נושבת [חלק ג] לא רק אצל נשים רוח טהרה של צניעות נושבת, אלא גם אצל גברים. שהרי גם גברים חייבים להיות צנועים, ואפילו כשהם לבד בביתם, ואפילו בחושך, כי הקדוש ברוך הוא מלא כל הארץ כבודו. עיין שו"ע או"ח ב וקצשו"ע ג.

יותר ויותר גברים, רוח ד' נוגעת בלבבם, אינן מתרגשים כלל מרוח הפריצות הכובשת עולם, אלא מוסיפים צניעות.

מעצמם הם לובשים בגדים עם צבעים שקטים, ללא צבעים רועשים המושכים את העין, שזה ענין של גאוה כמבואר בתחילת ספר אורחות צדיקים, ולפעמים גם משום חוקות הגויים.

הם לובשים חולצות בלי כיתובים שונים, הן כיתובים של הבלים ואפילו כיתובים של פסוקים, כי הם מרגישים שפסוק צריך להיות בלב ובמעשה ולא בחולצה – מלבד הבעיה של כניסה עם פסוק לשירותים והבעיה להתפלל מאחורי אדם שיש לו כיתובים על הגב.

הם לובשים בגדים רחבים, הן חולצות, הן מכנסים, כי מעצמם מבינים דברי הש"ך הלכות אבלות שבגד צמוד לא נחשב כיסוי, שהרי צורת הגוף ניכרת.

הם חובשים כיפה גדולה, שהרי כיפה זו צניעות כדברי הרמב"ם הלכות דעות, וכיפה זו יראת שמים כדברי הגמרא שבת.

הם לא הולכים עם שער ארוך, לא בלורית קדימה, לא שער אחורה, אלא שער קצר ונחבא אל הכלים. ולעומת זאת הם משאירים פאות, פאות ארוכות או קצרות, זה עניינו של כל אחד, אך 5 מ"מ צריך.

הם מגדלים זקן. זקן קצרצר או זקן ארוך, זה עניינו של כל אחד, אבל זקן ודאי צריך, כי אלו הפנים הטבעיים של היהודי, מלבד הבעיה שכמעט כל הפוסקים שללו מכונת גילוח, כי נחשבת כתער.

הם מתרחקים מנשים, אפילו מאוד מאוד כדברי הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה כא, אין להם עניין בנשים, כמובן מלבד כל אחד עם אשתו.

גם במכשיר סלולרי, אינם רואים נשים, משתמשים במכשיר מסונן באופן מירבי, אבל יותר ויותר משתמשים במכשיר פשוט ללא אינטרנט והם מאוד מאושרים איתו.

אשרי העם שככה לו, אשרי העם שד' אלהיו.

  • פורסם בשאילת שלמה 553

==























==