שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: למה המליץ הרב להתגייס לשב"כ ('עיטורי כהנים' תשרי תשס"ג)? הרי זו חבורת פושעים ומושחתים, כפי שהתפרסם פעמים אין-ספור. כל איש טוב וישר שהגיע לשם נעשה מושחת.

הם מסיתים אנשים לעבור על החוק, אחר כך מענים אותם כדי שילשינו על אחרים, וגם סוחטים הודאות שקריות תחת לחץ, כל זה כדי לשרת את השמאל.

תשובה: יש להצטער על כך שהערבים גורמים לנו לבלבולים כאלה של שנאת איש את רעהו. כל זה סתם הוצאת שם רע. אלה המשרתים שם אינם פושעים ומושחתים חלילה אלא מטובי בנינו, חיילים מובחרים, לוחמים אמיצים לאומיים, ביניהם יראי שמים, בוגרי ישיבות תיכוניות וישיבות הסדר.

אין זה נכון לבוא בטענות הנ"ל נגד השב"כ באורח כוללני. באופן כללי, השב"כ, כמו הצבא והמשטרה, פועלים כראוי, אינם שקרנים ורמאים, אלא אנשים טובים. ודאי שהם עושים טעויות, רק מי שאינו עושה מאומה אינו טועה. בהחלט, היו טעויות חמורות מאד. אבל אי אפשר להכתים מערכת שלמה כמלוכלכת ומסואבת. אין זה ישר. יש מקרים יוצאי דופן של שחיתויות. סוף סוף העובדים שם הם בני אדם. אבל מכאן ועד להאשמה כוללת, רחוקה הדרך. כל זמן שלא הוכח דבר, אנו מעמידים אדם על חזקתו הבנויה על יסוד הרוב.

השב"כ הוא גוף נפלא, טוב ומעולה, המוסר את הנפש לעיתים יותר מן הצבא. הרבה פעמים יוצאים מגדרם בעבודה, אין שבת ואין משפחה. כל זאת לא בשביל השלטון ולא בשביל השמאל, אלא בשביל עם ישראל. ומה מקבלים בתמורה? יריקה של האשמה, המכה ה81-. משדרים להם: אינכם שווים כלום!

יש נטיה אנושית מצערת לזכור את הדברים האפלים ולשכוח את ריבוי האור. החסרונות בולטים וכלפי הטוב יש כפיות טובה. ודאי שהשב"כ עשה טעויות, עושה טעויות ויעשה טעויות. שם הטעות הכי קטנה עולה ביוקר רב. היתה טעות חמורה של סוכן מושחת בלתי אמין, וכן טעות הטעויות, הטעות הנוראה שבעקבותיה נרצח ראש הממשלה המנוח. בכל זאת זהו גוף נפלא, העובד כל כך קשה.

אל תיגרר אחר אמצעי התקשורת שקורעים אותו לגזרים. אם זהו היחס, מי ירצה להתגייס לשב"כ?! והרי אי אפשר לנהל מדינה בלא שב"כ! וכי אפשר להבטיח ביטחון בכך שיוצב שוטר בכל מטר מרובע?! אלא סיכול רוב הפיגועים הוא בזכות מידע מודיעיני.

פעם סיפרו אנשי השב"כ על עבודתם, מה שמותר היה לספר, לרבנים, וחלקם בכו מרב התרגשות. אדרבה, יש לתמוך בשב"כ ולחזקו. בפרשה מפורסמת של אוטובוס מס' 300, היתה זאת הפעם הראשונה שהשמיצו ברבים את השב"כ. מאז הוא נפגע קשות.

כשם שיש להיזהר מאוד מלהשמיץ את הצבא, עוד יותר יש להיזהר מהאשמה גורפת של השב"כ. אין לו מחלקת יחסי ציבור וחלק גדול מעשייתו הברוכה הנה חסויה. את הכשלונות - כולם יודעים. על ההצלחות אסור לו לספר, הן בגלל החיסיון והן כדי לא להפוך תלותי בתקשורת ובדעת הקהל.

עבודה כפוית טובה היא זו, ולא אהודה, כי גם כלפי יהודים, לצערנו, יש לפעול. המצבים הקשים שבהם אנו נמצאים לעתים, מצמיחים קבוצות של אנשים אידיאליסטים וטובים אך מיואשים החושבים שהצבא, המשטרה והשב"כ אינם שווים מאומה, לכן עליהם מוטלת החובה להציל את המדינה, מה שמוביל אותם למעשים נפשעים. שמירה מפניהם היא עבודה לא נעימה אך חייבת להיעשות.

השב"כ שומר על המדינה, אך מי ישמור על השב"כ?! הפילוסוף היווני אפלטון בספרו 'הרפובליקה', מתאר את המבנה האידיאלי של המדינה, הכולל את "השומרים" THE GUARDIANS, המחולקים לתת קבוצות, עומדים נגד אויבי המדינה בנחישות ואומץ ויחד עם זה בעלי יחס עדין, מתחשב ואוהב כלפי האזרחים. כדי למלא תפקיד כה מורכב, חייבים הם לנהל אורח חיים מוסרי עילאי, ולהקריב הרבה מחייהם הפרטיים, לוותר על כסף ועל חיי משפחה, ולהיות שלוחי הציבור באופן מוחלט.

מי ישמור על השומרים? הם אינם זקוקים לכך, בהיותם פועלים בצדק על סמך מידותיהם הטובות המושרשות בהם, כך שאינם מנצלים לרעה את כוחם. זוהי דעתו של אפלטון.

עד כדי כך לא נדרוש מהם לוותר על רכוש ומשפחה. אך אנו אומרים: הטובים לשב"כ. זכור: אין שב"כ- אין מדינה. השב"כ - זה אנחנו.