שיעורי הרב שלמה אבינר

האם היה צריך להקביל פניו של הרבי מסטמאר?

[רשם: הרב מרדכי ציון]

שאלה: הרבי מסטמאר יוצא מן הארץ, האם היינו חייבים להקביל פניו?

תשובה: אדם אינו חייב להקביל פני כל תלמידי החכמים שבדור, במיוחד שב"ה, יש כיום תלמידי חכמים רבים. אדם חייב רק להקביל פני רבו - כלומר רבו המובהק. בנוסף, גם אינו רבו המובהק – אך הוא גדול הדור, אזי זה כמו רבו המובהק.

לכן, מי שהוא תלמיד מובהק של הרבי מסטמאר, חייב ללכת להקביל פניו. ומי שאינו תלמיד מובהק לא חייב, אבל בוודאי שמותר.

אמנם, לגבי השאלה האם הרבי מסטמאר הוא גדול הדור או לא - יש מחלוקת.

ובאמת מי גדול הדור? לנו התשובה פשוטה – גדול הדור הוא מרן הרב קוק. יתר על כן,מרן הרב קוק אינו גדול הדור, אלא גדול הדורות. אבל באמת יכולה להיות בזה מחלוקת. אחד אומר רב זה הוא גדול הדור, והשני אומר שרב אחר גדול הדור. ייתכן שיש שחשבו שהרמב"ם הוא גדול הדור, ויש שחשבו שרבנו תם הוא גדול הדור. יתכן אפילו שכל אחד גדול במובן אחר. כמו שאמר הרבי מגור שלא שייך להגדיר איזה חג יותר גדול. בפסח זה פסח, בשבועות זה שבועות. בכל חג, החג עצמו הוא הגדול. כך יכול להיות, שיש כל מיני גדולי הדור. ואם כן ייתכנו כמה גדולי הדור.

בכל אופן, תלמידיו של הרבי מסטמאר חושבים שהוא גדול הדור. אמנם, אחרים לא חושבים כך. ויוצא, אם כן, שוב, שאין חובה ללכת להקביל פניו של הרבי מסטמאר.

שאלה: האם אין איסור להקביל פניו?"'

תשובה: למה שיהיה אסור? יש אומרים: אם לרבין יש דין "בוגד", אז קל וחומר שלרבי מסטמאר יש דין "בוגד". אבל אנו נוקטים לפי כל הפוסקים, ראשונים ואחרונים, שלרבין אין דין "בוגד" וממילא גם לאדמו"ר מסטמאר אין דין "בוגד", ובוודאי שאין איסור להקביל פניו.

רב ששופך בוז ועלבונות על המדינה ועל רבנים וכדו' ,זה נושא עדין מאוד. מצד אחד תלמיד חכם שמבזה תלמידי חכמים אחרים זה דבר חמור מאוד. אבל גם אז צריך ללמד זכות כמה שאפשר על אותו הרב. למשל, היה גדול בדור הקודם שהיה מבזה את כל הרבנים. אמר עליו הגרי"ש זווין: הוא משוגע - הוא לא נורמאלי. זה היה לימוד זכות. יש גם תלמידי חכמים בעלי סגנון דיבור חותך וחריף מאוד. את כולם הם מכנים: אפיקורסים, כופרים, שקצים, וכדו'. זה סגנון הדיבור שלהם. להסביר שזה הסגנון שלו - זה גם סוג של לימוד זכות. אנחנו לא אומרים שזה בסדר לדבר ככה אבל מנסים ללמד זכות.

על כל פנים, באופן פשוט, זה דבר חשוב לכבד את כל תלמידי חכמים. אסור לבזותם, גם אם יש מחלוקת חריפה מאוד בהלכות ציבור. מסופר בסנהדרין (צט, א) שהיה רב אחד גדול, רבי הילל (להבדיל מהילל הזקן, הבר פלוגתא של שמאי) אמר שהמשיח לא יבוא. זו בוודאי אמירה חמורה מאוד. כולנו מחכים ומצפים שיבוא המשיח, והוא בשלו: "לא - אין משיח". ענה לו רב יוסף: "שרא ליה מריה לרבי הילל". מבאר שם רש"י: "ימחל לו הקב"ה שאמר דברים אשר לא כן". אם כן, אנו רואים שלמרות חומרת דבריו הוא לא ביזה אותו. על פי זה כתב הרדב"ז בתשובה (ח"ד ס' קפז), שגם רב שאומר דברים מקולקלים, אף שעל אותם דברים בוודאי צריך להכות על קדקוד סברתו בששים מכות אש, אבל לא בגלל זה צריך לבזות אותו. גם מרן הרב קוק מביא דין זה בקונטרס "ישוב משפט", בהלכות ציבור. שם הוא מבאר ע"פ הירושלמי (סנהדרין נ, א) שכל המבזה תלמיד חכם אחד דומה למי שמוציא אבן אחת מכיפה של אבנים, שאם נתרועעה אחת מהן, נתרועעה הכיפה כולה. להתחיל לבזות תלמידי חכמים זה כמו לשבת על חבית מלאה בחומר נפץ - לא ידוע מתי היא תתפוצץ ומי ייפגע. כך בביזוי תלמיד חכמים, אי אפשר להשתלט ואי אפשר לדעת איפה זה ייגמר. אם אדם מבזה רב אחד יצא שביזה את כולם(מאמרי הראיה 55).

כך ראינו בעינינו, גם שהרבי מסטמאר הקודם כתב דברים חריפים מאוד – רבנו הרב צבי יהודה מעולם לא ביזה אותו על דבריו, אף על פי שעמד בדעה ההפוכה לדבריו. פעם שמע פסק חמור בשמו ורק אמר: "זה לא נכון". רבנו הרב צבי יהודה אף נזף בתלמידים שהתבטאו על הרבי מסטמאר בחוסר כבוד, ולא נתן להם להמשיך לדבר.

פורסם בשאילת שלמה 432 [ועיין הקדמת ספר עלה נעלה של הרב על דחיית טענות הרבי מסטמאר.]