שיעורי הרב שלמה אבינר

למה יש הרגשה שלא משנה כמה מצוות אני מקיים זה אף פעם לא יספיק? זו הרגשה מעולה! כתוב בספר קוהלת "והנפש לא תמלא", כמה שתמלא את הנפש במצוות היא לא מלאה. אומרים חז"ל משל לבת מלך שהתחתנה עם עירוני, והעירוני הוא נותן לה כל טוב, אבל זה לא ממלא אותה, כי היא מתגעגעת לארמון המלך, כך הנשמה היא בת מלך. היא בת אש שמיימית. וזה לא ממלא אותה. לנשמה יש געגועים אינסופיים לרבש"ע ואי אפשר למלא. "צמאה נפשי לאלוקים לאל חי מתי אבוא ואראה פני אלוקים, כאייל תערוג על אפיקי מיים כן נפשי תערוג אליך אלוקים" האייל הוא צמא ולא יכול לחיות, וזה לא חד פעמי. הוא לא שותה פעם אחת וזהו, אלא כל הזמן הוא צמא.

שמא תאמרו- אבל יש אדם שהוא לא צמא לאלוקים אלא לדברים אחרים- דברים חומריים ולדברים אסורים? תשובה: זה היצר הרע. הקב"ה שם באדם יצר הרע. כמו שכתוב "וייצר" יצר טוב ויצר הרע.

מי שמתמלא תענוגות עוה"ז- זה לא ממלא אותו, וגם המצוות זה לא ממלא אותו וק"ו שתענוגות העולם הזה לא ממלאות אותו. ומה שיש לאדם שאיפה לתענוגות העולם הזה זה בגלל היצר הרע. אמנם יש תענוגות כשרים והם בסדר, אבל יש תענוגות שהם גם לא כשרים.

אלא שיש פה סיבוך. היצר הרע משקר. הוא מרמה אותך שהוא זה אתה. ואז האדם חושב שאם הוא לא נהנה לכל הדרישות של העולם הזה ולכל הדרישות של היצר הרע הוא מפסיד והוא מיסכן. השקר הזה הוא שקר חדש- אחרי חטא האדם הראשון. לפני חטא האם הראשון כמבואר בתחילת ספר נפש החיים- היצר היה מחוץ לאדם, הנחש היה בחוץ ופיתה מבחוץ. ואחרי החטא הנחש נכנס לתוך האדם, זוהמת הנחש הקדמוני נכנסה לתוך האדם, ואז האדם מזוהם ואינו יודע מי תופס את המיקרופון. וכשהוא אומר אני רוצה משהו הוא לא יודע מי זה אני? היצר הרע או היצר הטוב. החושים הטבעיים שלו מאז חטא האדם הראשון שובשו.

פעם אחת עשו לי ניתוח והפסדתי הרבה דם, לא תקלה אלא טבעי. ואח"כ לא היה לי תאבון לאכול כלום. ואמר לי הרופא אתה חייב לאכול כדי לייצר כדוריות אדומות. אתה חייב לאכול ברזל. והוא אמר שזה ידוע שאין לך תאבון אך אתה צריך לאכול. אך אמרתי שזה לא הגיוני- שאם הייתי צריך לאכול אז היה לי תאבון. אלא שהגוף שובש. ואז הלכתי וקניתי כבד אחרי שראיתי שיש בו הרבה ברזל, וכן אכלתי תירס. ואז חזר התאבון ונהייתי בריא. כלומר יש בגוף שיבוש. אדם שצם הוא רעב מאוד, אך אדם שצם כמה ימים אז הוא כבר מאבד את הרעב שלו, הוא לא מרגיש את הרעב. אז יש משוגעים אשר טוענים שלא צריך לאכול ואפשר לספוג את כל אבות המזון מן האוויר. והם נעשים רזים מיום ליום. ראיתי פעם אחד כזה והוא נראה כמו אחד שיצא ממחנה השמדה. אבל הוא לא מרגיש רעב. הוא הפסיק לאכול אז הגוף כבר לא משדר את תחושת הרעב, אך האדם חייב לאכול גם אם אינו רעב.

אותו הדבר אצלנו. אדם חוטא אז יש לו מצפון. היצר הרע מפעיל מנגנונים להטיש את יסורי המצפון. וכמו שחזל אומרים עשה אדם עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר.

ויש על זה דרוש. אדם אשר מתמכר לעבירה זה נעים לו, ואם הוא עושה דבר מותר אז זה לא נעים לו. מיים גנובים ימתקו. אדם נהנה מן האיסור יש בזה מתיקות. ומובא בסוף פר סורר ומורה בסנהדרין. על אדם אשר מת על אישה אחת ואמרו הרופאים אם הוא לא בא עליה הוא מת ושאלו את החכמים והם אמרו- שימות.. וכך הם גם לא הסכימו שישחנש איתה. היא היתה נשואה או רווקה? אם היא היתה רווקה אז שיתחתן איתה אלא שאומרים שם שאז זה לא היה מעניין אותו. מעניין אותו שהיא נשואה. היתר זה לא מתוק, אך אחרי שהוא מתמכר זה כבר לא מתוק. וכך זה בסמים. הוא מתחיל מתוך הנאה אך אחרי שהוא מתמכר שאם הוא לא לוקח את הסמים וכל דבר אחר אז הוא מתשגע.

היצר הרע הוא משקר מאז חטא האדם הראשון. חטא האדם הראשון לא יצר את המלחמה באדם בין הטוב לרע אלא הוא סיבך. לפני כן ידעתי שזה טוב וזה רע. ויש לי יצר הרע יש לי חשק לרע. מאז חטא האדם הראשון אני מבולבל אני כבר לא יודע מה טו ומה רע. אין לי כלים לדעת מה טוב ומה הרע. כי היצר הרע מדבר במילים של יצר הטוב. ומה הם המילים האלו? אני. אני רוצה אני צריך.

ואיך אצא מזה? משל למדינה שיש בה הרבה מרגלים מדינת אויב ובסוף לא יודעים מי מרגל ומי לא. אתה לא יודע כלום, ואיך אתה יוצא מזה? פעם פתאום לרוסים יש פצצה גרעינית, גנבו את כל התוכניות מאמריקה ע"י מרגל אנגלי שהוא בגד בבריטניה והיה מרגל של רוסיה. וכך חיפשו את החפרפרת ולא מצאו כי זה היה ראש המחלקה של הריגול באמריקה. איך פותרים בעיה זו? פשוט מאוד צריך למצוא במדינה הזאת אדם אחד שאני בטוח שהוא לא מרגל ואני מתייעץ איתו ואז הכל בסדר. כך עם היצר הרע. אני צריך למצוא אדם אחד שהוא בסדר ואלמד ממנו הכל. ומי זה? משה רבינו, וגם זה לא היה קל. ומובא ברמב"ם שאנחנו לא האמנו וקיבלנו את משה רבינו בקלות.

אבל הוא עשה ניסים? ואמרו אולי זה כישוף וכן הלאה, אך אחרי שה' דיבר אלינו במעמד הר סיני ודיבר אל משה בנוכחותנו, שמענו ה' מדבר "משה משה לך לדבר עימהם" מאותו הרגע אנחנו יודעים שמשה הוא לא מרגל. שמשה אמת ותורתו אמת. אע"פ שאח"כ קורח ערער על משה. אך זה לא הנושא שלנו. ולכן במתן תורה פסקה זוהמת הנחש הקדמוני. כמבואר בנפש החיים א,ו בהגהה. ועכשיו חזרה הזוהמא עם חטא העגל. חטא העגל זה חטא האדם הראשון.

זה אותו החטא. כשעשינו את העגל חשבנו שזה עבודת ה'. כפי שהסברנו השבוע. חשבנו שזה עבודת ה' דרך הטבע וחזרה זוהמת הנחש הקדמוני. אז הקב"ה טיפל חלק הומתו וחלק מתו במגפה וחלק יצאו נקיים. חלק מתו בשתיית המיים המאררים. תלוי מי עשה במזיד עם התראה או בלי התראה. והשאר- אנחנו בסר. אנחנו בסדר ולא בסדר, כי אין דור ודור שאין בו קורטוב עונש מחטא העגל. כלומר כולנו חוטאים קצת מחטא העגל. כלומר, מרמים את עצמנו שזה עבודת ה' וזה לא עבודת ה'. ולכן האדם צריך ניקוי פנימי. כמו שאדם צריך להמשיך לקחת תרופות גם כשהוא נרפא.

וכך שואל השואל- הוא במידה רבה השתחרר מזוהמת הנחש הקדמוני, הוא לא היחיד גם הרב קוק הוא כזה, שהיה לו צימאון לאל חיי. אלא שהוא לא כמו הרב קוק, הוא בעל תשובה, אך אשריו שהוא זכה לזה.

==

==