שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

פשיטת מגילה (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־13:24, 13 בפברואר 2019 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

פשיטת מגילת אסתר בכותל המערבי

[רשם והוסיף מקורות: הרב מרדכי ציון]

שאלה: בשושן פורים בכותל המערבי, הוצבה מגילת אסתר הגדולה בעולם. פשטו את כל המגילה ושמו על כני ציור, כדי שיוכלו לראותה וכן כתב היד המפואר. האם מותר לנהוג כן עם מגילה או עם ספר תורה, או שזה בזיון כתבי קודש?

תשובה: בוודאי הוא אסור משום ארבעה נימוקים, שכל אחד מהם מספיק.

א. באופן כללי, חז"ל אמרו שאין להשתמש בספר תורה, פסוקיה ואותיותיה אלא לדבר קדוש. מי שמשתמש בהם לדבר חול כגון לשירה, אז התורה חוגרת שק ואומרת: עשאוני בניך כמין זמר (סנהדרין קא, א. משנה ברורה תקס ס"ק יד). כלומר, יש לשיר פסוקים לעבודת ד' ולא כדי להנעים לנו (עי' שו"ת אגרות משה יו"ד ב קמב). והוא הדין בהוצאת ספר תורה או מגילת אסתר. מותר להוציאם כדי לקיים בהם מצוה כגון קריאת התורה או קריאת המגילה, או ללמוד בהם. גם מותר להוציא ספר תורה במשך היום כדי שבר מצווה יתרגל לקרוא, בתנאי שזה בחרדת קודש, כי הוא לומד בה. אבל אם פותחים ספר תורה או מגילה כדי להנעים לנו, אז התורה חוגרת שק ואומרת: עשאוני בניך כמין ציור!


ב. אמנם רוב העולם אוחזים את ספר התורה עם הצד הנפתח לא מול האוחז, יש שמוליכים אותו עם הצד הנפתח מול האוחז ולא מסובב את התורה בהוצאתו מארון הקודש, כי זה יותר מכובד (עיין רמ"א יו"ד קמז ד). יש מנהג כזה אצל חסידי בעלזא המקפידים שלא להפוך את הספר תורה, שהוא כעין זלזול לספר תורה, וכיון שבשעת גלילה הספר תורה מונח עם הכתב כלפי המגביה, וכן בשעת הוצאת ספר תורה מן הארון, ע"כ גנאי הוא להפכו (מעשי חושב עמ' ש-שא ובהערה). וכן אומרים שהחזו"א נהג כן (דברי שי"ח ד י). בין כה ובין כה, אין לפתוח את כל ספר התורה או המגילה, הרי זה לא לכבודם.

אפילו בהגבהת התורה, שיש לפתוח כדי להראות שלושה עמודים (מ"ב קלד סק"ח), יש גדולי ישראל שהתרעמו שאין לפתוח יותר מזה, הרי הם לא משקלות להראות כמה אדם חזק, וזה בזיון התורה. והוא הדין כאן.


ג. כתוב בשולחן ערוך (או"ח תרצ, יז): "מנהג כל ישראל שהקורא קורא ופושט כאגרת להראות הנס, וכשיגמור חוזר וכורכה כולה ומברך". ומסביר המשנה ברורה (ס"ק נו): "היינו שפושטה כולה, ואינו מניחה כרוכה אלא כופל אותה דף על דף, ויזהר שלא יגררה ע"ג קרקע. ועיין בפמ"ג שכתב דלאו דוקא על גבי קרקע, הוא הדין תלויה מעל השולחן ושטענדע"ר נמי הוי גנאי כתבי קודש". יוצא, שחייבים לפשוט את המגילה כאגרת ואי אפשר לקרוא כשהיא כולה פתוחה, והרי אפילו במצב כזה הוא גנאי כתבי קודש, וכל שכן בנידון דידן.


ד. נראה שה'מנהג' לפשוט את כל הספר תורה או מגילה הגיע מהרפורמים, הפושטים את כל הספר תורה בשמחת תורה, וכל אחד אוחז קצת וכל אחד קורא קצת, ויש בזה איסורים רבים. סיכום: אין לפשוט את מגילה אסתר "להראות העמים והשרים את יופיה, כי טובת מראה היא" (אסתר א, יא).

דף תקלו - יח אדר תשע"ח