שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

עם נורמלי בארצנו - ע''י התמודדות? (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־08:14, 16 בספטמבר 2019 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''שאלה:''' אני חושב שעלינו להיות כעם נורמלי בארצנו, לצפות בטלוויזיה, באינטרנט, וליהנות משא...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

שאלה: אני חושב שעלינו להיות כעם נורמלי בארצנו, לצפות בטלוויזיה, באינטרנט, וליהנות משאר אמצעי התקשורת. איני מכחיש שיש שם בעיות, אך מבעיות לא בורחים, אלא מתמודדים אתן ולוחמים נגדן. הפתרון אינו חרם אלא צפייה מבוקרת.

תשובה: איני מבין מה כבודו סח. וכי כבודו יביא לשולחנו בשר חזיר ויתמודד?! וכי כבודו יארגן בביתו חילול שבת ויילחם?! נכון שאם אדם נקלע בעל כורחו לניסיון, עליו להילחם בכל כוחותיו, כדי לא לחטוא אף מעט מן המעט, אבל מי שמכניס עצמו לתוך גוב האריות של החטאים – האם ייקרא נורמל?!

אמנם גם ברחוב אנשים הולכים לבושים בצורה לא נורמלית, לכן אמר הגאון מווילנא: "כשדעתו לילך בשוק, יתפלל ויבקש רחמים לבל יכשל ח"ו בשום נדנוד חטא והרהור עבירה" (אורחות חיים, כתר ראש, קלה). ועוד אמר: "מחשבה רעה, גם הראשונים לא נצלו מזה... ואם מסיח דעתו מן המחשבה הרעה, בזו כופה הסטרא אחרא, ואם מחשב בה, זו רעה חולה" (שם קלו).

אך כיצד יעלה על דעתו של אדם לארגן לעצמו פעילות תרבותית המגרה יצרים באמתלא שיתמודד?! כך נפסק בשולחן ערוך: "... דברי חשק כגון ספר עמנואל וכן ספרי מלחמות, אסור לקרות בהם... ועובר משום 'אל תפנו אל האלילים'... ומגרה יצר הרע, ומי שחִבּרן ומי שהעתיקן, ואין צורך לומר המדפיסן, מחטיאים את הרבים" (שו"ע או"ח שז טז). וקל וחומר סרטים.

אכן, לפי הרמב"ם האיסור מן התורה "אל תפנו אל האלילים" (ויקרא יט ד), אינו מתייחס דווקא לעבודה זרה, אלא להתעניינות בכל תחום המרחיק את האדם מעיקרי התורה (הלכות ע"ז ב ג), וכן סיכם ספר החינוך: "כל מחשבה הגורמת לו לאדם לעקור דבר מן התורה", והוא מקשר זאת לפסוק "ולא תתורו אחרי לבבכם" (חינוך ריג).

וכן הוא כותב על "ולא תתורו": "המצוה הזאת, באמת יסוד גדול בדת, כי המחשבות הרעות אבות הטומאות, והמעשים ילדיהן... עבירה גוררת עבירה ומצוה גוררת מצוה (אבות ד ה), שאם תשית דעתך למלאות תאוותך הרעה פעם אחת, תימשך אחריה כמה פעמים... כל איש בהרגילו בתאוות ובהתמידו בהן, יחזק עליו יצרו הרע יום יום, ובהימנעו מהם, ישמח בחלקו תמיד כל היום" (חינוך שפז).

צפייה מבוקרת היא מקסם שווא, בלִיל של חטאים, הפך ממה שהורה לנו ריבונו של עולם: "ולא תתורו". וכי באמצע סרט, אם יש משהו לא טוב, הצופה יכבה?! אל לנו להיתמם! כמו שאל לנו להיתמם בפני ההרס הנורא שהטלוויזיה והאינטרנט, ועתה גם הטלפונים הסלולריים המשוכללים, גורמים למשפחה ולחברה. כל כך הרבה משפחות וילדים נהרסו, בגלל זה!

וכי איננו יודעים שיש מתאם בכל מדינות העולם בין סרטי האלימות לבין אלימות?! אמנם יש טוענים שיש מתאם אך אין סיבתיות, כלומר לא צפיית סרטים אלימים גורמת לאלימות, אלא נטיות אלימות גורמות לצפיית סרטים אלימים. האמת היא ששניהם נכונים, לצערנו.

אדרבה, כאשר יש מחלה מידותית, יש לפנות לקיצוניות ההפוכה, אומר הרמב"ם (שמונה פרקים פרק ד). הוא אומר זאת לגבי הפרט, ומרן הרב קוק מרחיב לגבי הכלל (ערפלי טהר). אם החברה נמשכת כל כך אחרי הזוהמא שבאמצעי התקשורת, עלינו להתנזר מהם באופן קיצוני.

לצפות בתכניות רדודות, בפריצות, בשקר ואלימות, זה נקרא להיות נורמלי?! לא כן, אלא אנחנו הולכים בדרך הטהרה, אנחנו הנורמליים. אנחנו הנושמים אוויר צח ולא מזוהם – אנו הנורמליים. אנו נקיי הדעת, אנו הנורמליים.

  • פורסם בשאילת שלמה 608