שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: בספר לב אליהו לרב אליהו לאפיאן (ח"ג עמ' לח-לט) הוא מביא סיפור מאיש נאמן על מרן הרב קוק זצ"ל, לא מזכיר שם שמו אלא הרב דיפו, ופעם הוא אירח את הרב יצחק בלאזער. כתוב שמרן הרב דרש את הפסוק בירמיהו (ב, ז), "ותבואו ותטמאו את ארצי" ופירש הלואי שתבואו ותטמאו את ארצי. הרב בלאזער הגיב שכתוב בפסוק באחרי מות (יח, כח), "ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה", וא"כ מה יועיל אם יבואו לארץ ויטמאו אותה – הרי שוב יגלו! צריך להבין למה התכוון מרן הרב קוק כשאמר "הלואי שתבואו ותטמאו את ארצי"?

תשובה: אמירה "הלואי שתבואו ותטמאו את ארצי" זה לא שמרן הרב קוק המציא אותה אלא היא דברי חז"ל. מרן הרב קוק ציטט את דברי חז"ל מילקוט שמעוני (איכה תתרלח) שאמר הקב"ה הלואי יהוון בני עמי בארץ ישראל אע"פ שמטמאין אותה. חז"ל מתכוונים לומר שהעיקר שעם ישראל יחזור לארץ ישראל גם אם הם לא צדיקים. השאילה היא, אם יהודי שהוא לא צדיק יעלה לארץ או לא יעלה לארץ? לפי זה יעלה לארץ. אבל הוא יעשה עיברות בארץ ותטמא את הארץ? הגיון בזה הוא שאף שהארץ סובלת מזה, ב"ה שבמשך הזמן יחזור בתשובה. כלומר כאשר יש פגישה בין הקדושה הגנוזה של עם ישראל ובין הקדושה הגנוזה של ארץ ישראל יחזרו בתשובה. באמת כך אנחנו רואים בימינו שעם ישראל בגלות הולך ומתבולל ונעלם ועם ישראל בארץ יש שחוזרים בתשובה ויש שמחזקים.

יש סיפור שאחרי קום המדינה שיהודים מצפון אפריקה ותימן עלו לארץ והתקלקלו כאן. מי שהיה ראש מחלקת עלייה של הסוכנות היה יהודי תלמיד חכם, הרב שלמה זלמן שרגאי, והוא היה אכול יסורים הצפויים מכל זה. בסוף הוא כבר לא ידע מה לעשות, הלך לרב הראשי של ירושלים, הגאון הרב צבי פסח פרנק, ושאל אותו מה לעשות. אמר לו הרב צבי פסח פרנק: תואיל לתת לי את הילקוט שמעוני – שעמד בארון ממולו. פתח אותו והראה לו בדברי הילקוט שמעוני על מגילת איכה שכתוב ש"אמר הקב"ה הלואי יהוון בני עמי בארץ ישראל אע"פ שמטמאין אותה".

והמשיך: מה אתה רוצה שאני אעבור על דברי חז"ל. אתה לא אשם על מה שקורה. אתה צריך להעלות יהודים לארץ וכמובן תתאמץ כמה שאפשר שיהיו קשורים לתורה. והוא המשיך להעלות יהודים לארץ וככה הוא סיפר בכמה הזדמנויות. גם הדפסתי מכתב שהוא שלח לי לספר לי בדיוק מה קרה והבאתי בספרי שיחות הרב צבי יהודה – ארץ ישראל (עמ' 57, 221-222). כאן אפילו יותר חמור שלא מדברים על יהודים בחוץ לארץ לא ירא שמים, הם היו ירא שמים בחוץ לארץ ועלו לכאן וא"כ לא היו ירא שמים. א"כ מה ההגיון של הרב צ"פ פרנק? פעם הרב שרגאי הגיע לצרפת במקום שהיו יהודים מצפון אפריקה שלא עלו לארץ והוא ראה מה המצב. המצב שלא עזבו את הדת אלא שעזבו את יהדות לגמרי – התבוללות מוחלטת. אז הבין שהרב צ"פ פרנק צדק שיש להעלות עם ישראל לארץ ישראל ולא לחוש יותר מדי על התוצאות ולדעת שבסוף הכל יסתדר.

יש גם להזכיר שפעם רב מסוים הסביר "אילו נתן לנו את התורה, ולא הכניסנו לארץ ישראל, דיינו" (הגדה של פסח), שחלוציים לא דתיים, מוטב היה שיישארו בחוץ לארץ, ולא יעשו עבירות בארץ ישראל. דברים אלו גרמו תסיסה, וכאשר הגיעו תלמידים אצל רבנו הרב צבי יהודה לשיעור, סיפרה לו, וחשבו שהוא יאריך בנקודה חמורה זו. אך רבנו השיב בקיצר: עיין ילקוט שמעוני תרלח. ולימד שיעורו כרגיל (עיטורי כהנים גליון 181).