שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

ספרות ילדים דמיונית (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

ספרות ילדים דמיונית

[הרב שלמה אבינר]

שאלה: האם יש היתר לקרוא ספרים ולראות סרטים על הארי פוטר, שהרי יש שם כישופים ועבודה זרה? יש אומרים שאין פסול בזה כיוון שכולם יודעים שאין קשר בין הסיפור למציאות, האמנם?


תשובה: סיפורים אלה הם שטויות והבלים. אך איסור - אין בהם. עבודה זרה אין שם. כישוף יש שם. כישוף הוא איסור. ואסור לאדם לקרוא ספרים המעוררים אצלו חשק לעבור על איסור (שו"ע או"ח שז טז). כן אסור לקרוא ספרים המגרים יצרים, כל יצר שהוא. אולם ברור שקריאת ספרים אלה, כהארי פוטר, אינה מעוררת אצל הקורא חשק לעסוק בכישוף, כיוון שבימינו ובחברה שלנו איש אינו יודע לכשף ואי אפשר למצוא לימודי כישוף. פירוש תפארת ישראל על המשניות מביא בשם רבי יעקב חגיז, שמאז התפשטות אור התורה בעולם, רוח הטומאה נחלש בארץ, ואין די טומאה כדי לכשף (משנה סנהדרין ז ז). לכן אין סיכון שקריאת ספרים אלו תעורר איזה קורא לכשף. לא בגלל חוסר חשק אלא בגלל חוסר יכולת.

אבל בוודאי יש לקריאה הזו השפעה שלילית, משום שהכל שטויות, וגם שטויות והבל הם דבר אסור. "וילכו אחרי ההבל ויהבלו". קריאת ספרים של הבל מעוררת חשק לעסוק בהבלים. הכיצד? ספרים מעין אלו יוצרים אצל הקורא, באופן מודע או לא מודע, מין תפיסת עולם, שאין צורך להתמודד עם בעיות החיים, אלא אפשר לפתור אותן על ידי תחבולות. זה יוצר לילדים מין ראש כזה שיש תחבולות וקיצורי דרך, שלא הכל מבוסס על עמל ועבודה, של התייצבות רצינית מול הבעיות, אלא כביכול אפשר לפתור בעיות בן רגע בדרך מופלאה.

הרי החיים רצופי בעיות, בחיי הפרט, בחיי המשפחה ובחיי האומה. במקום לעמוד באומץ ובגבורה מול הקשיים ולהילחם בהם, ולדעת שלא תמיד יש פתרון לכל בעיה ואף על פי כן להמשיך להילחם - יחפשו פתרונות פלא מידיים, וכיוון שלא ימצאו אותם, יתקפלו וישקעו בעצב ובמרד.

הנזק אינו משיכה לכישוף או עבודה זרה, אלא מה שמכונה "מנוסת התבונה". הבינה האנושית הולכת ונסוגה בעולם ולא רק בעם ישראל. במשך אלפי שנים, לחמו נגד כל מיני אמונות תפלות ושטויות והצליחו ליצור מבנה של חשיבה הגיונית, שצריך להתאמץ ולהתמודד עם הבעיות - יש עכשיו נסיגה בעולם: אנשים מחפשים נסים בכל התחומים.

בעם ישראל ובכל העולם כולו, פונים לכל מיני בעלי מיסטיקה שקרית ומסולפת, למנבאים, לאסטרולוגים, לקוראים בקפה, לאדמו"רים מזויפים ושקרנים, לכל מיני מרפאים בשיטות אקזוטיות שאינן מרפאות מאומה, מה שגורף מיליארדים של כספים וגורם למיליונים של נזקים ושל אומללים.

האויב הוא "מנוסת התבונה". ספרים אלה, שלא קראתים, המתארים ילד מודרני עם משקפיים שיחד עם זה בקי בקסמים, הם חלק מ"מנוסת התבונה", שהיא תהליך רחב מאד.

ספרים אלו מלאי דמיונות, והדמיון עלול להיות אויב גדול למין האנושי. אנשים חיים בדמיונות וזה מזיק להם מאד. כמובן, יש גם דמיון יוצר ודמיון בריא. אך יש גם דמיונות שווא, המזיקים מאד, בכל התחומים. בתחום הפרט ובתחום המדיני. למשל, יש אנשים מבוגרים מכובדים המדמיינים שיש עכשיו שלום, מה שגורם לנזקים נוראים. לפני מלחמת העולם השניה, צ'מברליין, ראש ממשלת אנגליה, דמיין שהיטלר ימח שמו הוא פרטנר לשלום, ומה שיצא מזה הוא, כידוע, נורא ואיום.

הדמיון עלול להפוך לאויב המין האנושי. ספרים כאלה עלולים לפתח דמיון חולני. ומדוע יש בהם הצלחה? כי הילד הולך בעקבות המבוגר המאוכזב מן החברה המודרנית, שאינה מסוגלת לפתור את כל הבעיות, וגם מודה בכך. כיוון שכך, הם פונים לכישוף ומקימים לתחיה את המנטליות המאגית, שהיתה קיימת בדורות הקדמונים. כאשר יש בעיה, במקום לנתח אותה ולנסות לפתור אותה, מנסה המנטליות המאגית לפעול בעזרת טריקים ופטנטים, תחבולות וסגולות. לילד קטן, אי אפשר לבוא בכל כך הרבה טענות על דרך חשיבה כזאת, אין לו עדיין חשיבה כה הגיונית. כאשר הוא אינו מצליח לפתוח את הדלת עם מנעול, הוא מנסה איזו נוסחת קסם. אך כאמור הוא עדיין ילד קטן. אם הם זה הופך לתופעה כוללת שאין יוצאים ממנה, זה גרוע מאד. זהו הבל מזיק, הבל מושך.

דברי הרמב"ם מעניינים מאד. לשיטתו, כישוף אינו קיים. אי אפשר לכשף. לא היה ולא נברא מכשף. הכל שקרים. יש מרבותינו הראשונים שאינם מסכימים אתו וסוברים שאפשר לכשף, כגון החרטומים במצרים. ויש דעת ביניים שהזכרנו קודם, שבעבר היו מכשפים ועתה אין. על כל פנים, הרמב"ם סובר שכישוף הוא שקר וכזב ואי אפשר לכשף מאומה. אם כן, למה מכשף חייב מיתה? הרי סך הכל אינו אלא שקרן? ואם נתחיל להוציא להורג כל שקרן לאן נגיע?! אלא, יש שקרן סתם, ויש מכשף שהוא שקרן מסוכן. שקרו של הכישוף עלול לטמטם לגמרי את כל המין האנושי (עיין רמב"ן על הפסוק: מכשפה לא תחיון (שמות כב יז).

כמובן, לא נתחיל לצנזר כל ספר שיש בו טיפת דמיון שלא במקומו, אך יש להיות מודע לכך שפיתוח החשיבה הדימונית יתר על המידה, עלול להיות מאד מסוכן. לא על כל פירור דמיוני נצעק, אך הכל צריך להיות במידה ובמשקל. מנות כה גדושות של דמיון, אינן לטובתנו.

אדרבא, הרבה עננים כבדים של דמיון עדיין מכסים תבל, לכן יש להגדיל את השכל, את השכל האנושי, את השכל של תורה, כדי לגרש את כל ענני החושך האלה. נצחון השכל על השקר ועל כל ההבל. לשכל האנושי יש כוח להוכיח שכל

השקר לא קיים, לא היה ולא נברא, וכן להביא אור לעולם

---

עוד בעניין ספרות דמיונית לילדים

בדבר מה שנכתב בגליון 350 של "באהבה ובאמונה" שיש להתרחק מספרות ילדים דמיונית המחנכת לכך שאפשר לפתור בעיות בעזרת קסמים ותחבולות ולא על ידי עבודה ועמל, העירו קוראים שבספרֵי "הארי פוטר" שהוזכרו שם לדוגמא, גם שם זהו המסר המרכזי, ואסור לאותו מכשף צעיר להשתמש בכשרונו כדי לפתור בעיות בחיים וכל הקסמים אינם אלא לתפאורה בעלמא, והעיקר הוא חברות ואומץ.

כמובן, העיקרון שיש לעמול ולברוח מתחבולות - בעינו עומד.