שיעורי הרב שלמה אבינר

סוף סוף מקשיבים לי

[מ"ראש יהודי"]

יש מנהג נפסד לקטוע בני-אדם באמצע המשפט, לא לתת להם להרצות דברים בשלמות. זה גרוע מכל – זהוּ הגולם! חוסר דרך ארץ. ובעצם, זה הרבה יותר מלא לתת לו לדבר. זה בעצם – לא להקשיב לו, לא להבין אותו, ומתוך כך מסלפים ומעקמים את דבריו. לעומת זאת, אם הוא מדבר, חוזרים על דבריו, והוא אישר: "כן" – הרי הוא מאושר: "סוף סוף מקשיבים לי". אדם שמח שמקשיבים לו. בעצם ההקשבה, אפילו בלא לעשות דבר, כבר עזרנו הרבה מאוד.

פעם נכנס אדם לישיבה לאחר התפילה. דפק על השולחן וקרא: "קיבלתי רשות מראש הישיבה לדבר חמש דקות. ובכן: אני המשיח"! דיבר ודיבר חמש דקות, ולבסוף אמר: "וכל מה שנדרש מכם, רבותי, הוא לדעת שאני המשיח! תודה רבה". יצא האיש ואנו תמהנו. אמר לנו רבנו, הרב צבי יהודה: "וכי אינכם יכולים לעשות חסד עם בן-אדם ולהקשיב לו חמש דקות"?

• פורסם בשאילת שלמה 323