שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

סוד הריכוז (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־15:30, 22 בדצמבר 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (Maale העביר את הדף סוד הריכוז ל־סוד הריכוז (מאמר))

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

סוד הריכוז

[מ"באהבה ובאמונה"]

שאלה: איך אפשר להגביר את הריכוז בתפילה, בלימוד ובחיים בכלל?


תשובה: כמו בכל השאלות האלה, יש שתי דרכים משולבות - קרקע ואוויר.

"אוויר" - להבין בגובה עליון. "קרקע" - להתרגל בתחתיות ארץ.


אוויר - להבין:

להבין זה אידיאל עליון, כמבואר בספר מוסר אביך בפרק בכל דרכיך דעהו. כל דבר טוב שאדם עושה, שם נמצא רבש"ע. לכן צריך לעשות אותו במסירות.

יש שני פירושים לפסוק "בכל דרכיך דעהו" (משלי ג ו). פירוש מרחיב: אפשר למצוא את רבש"ע בכל דבר. פירוש מצמצם: כל דבר טוב שאדם עושה - שם נמצא באותו רגע רבש"ע, ולא במקום אחר. כשאדם מתפלל - רבש"ע בתפילה. הוא לא ימצא אותו בלימוד או בחסד. כשאדם לומד - רבש"ע בלימוד. הוא לא ימצא אותו בתפילה או בחסד. כשאדם עושה חסד - רבש"ע בחסד. זה לא הזמן להתפלל או ללמוד. כמבואר בגמרא שעל אף שלימוד תורה הוא מעל תפילה, בזמן התפילה צריך להתפלל ולא ללמוד תורה. זמן תורה לחוד וזמן תפילה לחוד (שבת י).

מה המקור של דברי מרן הרב קוק? סוד הצמצום. ריבונו של עולם, אף על פי שהוא מעל העולמים ולפני העולמים, כאשר הוא עושה דבר, הוא כביכול מצטמצם בזה הדבר. כשרבש"ע מדבר עם אברהם אבינו, הוא לא עושה דבר אחר באותו הזמן. כמובן, כל זה מבחינתנו. כך האדם צריך להצטמצם במה שהוא עושה, בניגוד לאופנה המפוזרת, שמשבחת את האדם המתעסק באלף דברים, ודומה לפרפר שכל רגע נמצא על פרח אחר. זאת אופנה חדשה של חמש מאות השנים האחרונות, שבאה כתגובה ללחץ הנוצרי העודף והכפייה הנוראה. אנחנו מבינים את התגובה, אבל אין להגזים. אדם צריך להחליט בעצמו מה לעשות, אבל לעשות אותו טוב. מובן שמותר לאדם גם לשנות דעתו, אבל לא בתור אידיאל.

לכן, צריך להבין את הגודל של תכונת הריכוז. אין לרקוד בכל החתונות, לדעת את כל הידיעות ולעבוד בכל המקצועות. במה שאתה עושה - התמקד, התרכז ועשהו טוב. אם אתה רופא - היה רופא מעולה. אם אתה לומד תורה - היה לומד תורה מעולה.

יש סיפור על אדם שפגש חבר והזמין אותו לאכול. "מה שלום הדוד אליהו?" – "מת". – "אז הדודה שרה לבד?" – "מתה". – "גם היא מתה? אוי ואבוי". הוא כבר לא אכל... אח"כ הוא שאל: "מה אתה עושה בחיים?" – "עובד בנגריה של דוד אליהו". – "אבל אמרת שהוא מת?!" – "כשאני אוכל הכל מת..." תן לבן אדם לאכול בשקט...

חייבים לאכול - אז אכול כמו שצריך. לא כמו אמא, שבעל כרחה אוכלת, מניקה, מבשלת, מכבסת, רודפת אחרי ילד, עושה אמבטיה לילד אחר ועונה לטלפון מהחותנת שנותנת לה עצות.

צריך להבין שהאידיאל הוא לא לעשות הרבה דברים בבת אחת. מה שעושים - עושים טוב. יש לוי שוער ויש לוי משורר. ללוי משורר אסור לעזור ללוי שוער. משורר ששער ושוער ששרר - חייב מיתה בידי שמים (ערכין יא ב).


קרקע - להתרגל:

אתה לא מצליח להתרכז בתפילה? תוכל להתרגל בהדרגה. התרכז בברכה אחת בשמונה עשרה, וכל שבוע תוסיף בהדרגה. מה שנקרא בצה"ל: סרגל מאמץ. לחייל לא אומרים ביום הראשון לקחת ארבעים קילו על הגב ולרוץ ארבעים קילומטר. ביום הראשון הוא לוקח קילו ורץ קילומטר וכן הלאה.

קשה להתרכז בלימוד? בהדרגה. לא הולך לך? שתה מים וחזור ללמוד או למד לימוד אחר. לאט לאט תתרגל להתרכז. יש הרבה אנשים עם הפרעות קשב וריכוז שבכל זאת יצאו תלמידי חכמים.

קשה להתרכז בחיים? אותו דבר. כל דבר בהדרגה. קמעא קמעא אפשר לנצח הכול.

זה נכון לגבי כל החיים. אתה מתחתן עם מישהי - אחרות לא קיימות. כמו שאמר אדם הראשון אחר שהתחתן עם חוה: "כל הנשים האחרות קוֹפוֹת בפנַי" (ספר הזוהר). - "אבל יש לי גם חברה מהסניף?!" היא לא חברה! היא לא קיימת! היא קוֹפה.

זה נקרא קרקע, הרגל. כמובן, כדי שלאדם יהיה מניע להתרגל, הוא צריך להבין. הוא צריך קודם אוויר עליון. זה דבר חשוב.

סיכום: כל דבר שעושים - עושים טוב ובהדרגה, ואז מצליחים!


  • פורסם בשאילת שלמה 295