שיעורי הרב שלמה אבינר

נפל לי חבר

[הרב שלמה אבינר]

נפל לי חבר

חברי הכי טוב בעולם

אי אפשר למצוא טוב הימנו.

תמיד צעדנו יחד לקרב

על החיים ועל המוות.

כמו אחים, באש ובמים.

חברי הטוב.

פתאום שרק כדור

זה היה כדור בשבילי,

אך מי שנפל זה חברי.

חברי הטוב.

הוא הושיט לי ידו

אבל אני אחזתי ברובי

בהשבת אש תופת,

ונקמתי נקמת חברי.

אז אחזתי בידו,

והוא אמר לי בקול חרישי:

"אם תחזור הביתה

אנא אמור לאמי

מילים רכות

אמור לה שתסלח לי,

שניפגש פעם.

חברי, תן לי יד

תן לי חיוך

הישאר לי בעיניי - לנצח".

והוא החזיר נשמתו

ובכיתי.

היה לי חבר.

לא אחייך לעולם

לא אצחק לעולם.

תמיד הוא הלך מול פני הסכנה

בלי חת ובלי מורא.

יש שאמרו שהוא קצת משוגע

ראיתי כמוהו מאה, אלף, רבבה

אך הוא היה חברי

חברי הכי טוב בעולם

לא ייתכן טוב ממנו.

הוא צעד אל הבלתי נודע

ואמר לו בעיניו:

"ברוך הבא.

חבריי הלכו לקרב לפניי

ועכשיו זה התור שלי".

נפל לי חבר

שהאמין בדרכו

והלך במסילתו.

תמיד התנדב בלב שלם

כי אמר: "מה שווים חיי

אם איני עושה בהם משהו",

ואז הוא צעד בשקט ובענווה.

אני גאה בו

אני עצוב בו,

הגיע זמני למלא מקומו

של חברי הטוב מכולם,

שלא למד תורה

ולא היתה לו כיפה

אבל קיים "ואהבת לרעך כמוך".

הוא תמיד עזר,

הוא לא עזר כי זאת אהב

אלא כי היה חייב.

מה שבטוח הוא - שלא שנא,

מה שבטוח שנהנה לראות

את חברו חי ומאושר.

הוא היה החבר הכי טוב שלי

הוא ידע מה זה חבר,

לפני שדאג לעצמו

הוא דאג לאחרים

הוא דאג לאומתו.

הוא היה חבר

שהכי אהבתי.

הוא לא למד תורה

ולא היתה לו כיפה

אבל "ואהבת לרעך כמוך"

היה בדמו

ועל זה נשפך דמו

ולכן ד' הלך עמו,

עם חברי הטוב

הטוב בעולם.

חברי.