שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

מקורות ל"רחובות על שם רבנים" (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־08:42, 5 בדצמבר 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

מקורות ל"רחובות על שם רבנים"- מאת הרב מרדכי ציון:

מובא בס' טובך יביעו (ח"ב עמ' יז-יט) על קריית רמת אלחנן בבני ברק הקרויה על שמו של הג"ר אלחנן ווסרמן הי"ד, ועל רחובותיה הקרויים על שמם של קדושי עליון, כמו הג"ר מנחם זמבא הי"ד, הג"ר יעקב עטייה, הג"ר יוסף חיים זוננפלד והג"ר שלמה כהן.

רבי נחמן מברסלב אומר שכשיהודי מתעייף מעט מלימודו ואינו יכול לעסוק בתורה, יכול הוא להזכיר שמות של צדיקים, וגם בכך יהיה לו שכר רב. במסכת תמיד (ל, א) ובמסכת יומא (כח, ב) כתוב: "מתיא בן שמואל הממונה על הפייסות אומר האיר פני כל המזרח עד שבחברון" וכו', כדי לעורר את זכותם של ישני חברון. על זה אמר הג"ר קניבסקי: "הרי לנו שעצם איזכור שמה של חברון ושל הצדיקים הקבורים בה, מביא תועלת". ע"כ תושבי השכונה יכולים לעשות כן בקלות. כאשר אומר אדם לחבירו שהוא מתגורר, למשל, ברחוב הרב יוסף חיים זוננפלד, יש להציב את הדמות המופלאה הזו מול פנינו ולהיזכר כיצד נראה עובד ד' באמת.

רבניה של רמת אלחנן העלו כמה פעמים את הדרישה להשתמש בשמות רחובותיה של רמת אלחנן בצורה מכובדת, דהיינו שלא יאמר אדם לחבירו "אני מתגורר ברחוב זוננפלד" או "ברחוב עטייה", וכו', אלא "ברחוב הרב זוננפלד”, "ברחוב הרב עטייה” וכו'. זאת על מנת לכבד את הצדיקים והגאונים הללו גם לאחר פטירתם.

סיפר אחד התושבים שכאשר היה במשרד הפנים ואמר לפקיד שהוא מתגורר ברחוב הרב זוננפלד, התפלא הלה לשמוע את המילה "הרב" נלווית לשמו של הרחוב, ופלט מפיו משפט בסגנון כזה: "דבר כזה יכול לקרות רק אצל יהודים חרדים, המזכירים את גדולי ישראל בצורה מכובדת".

למעשה, אם עומדת בפני אדם ברירה האם לרכוש דירה ברחוב הקרוי על שמו של צדיק, או דירה אחרת הממוקמת ברחוב שאיזכור שמו לא יביא את הדייר לידי יראת שמים, יש לדעת שקיימת עדיפות להתגורר ברחוב הקרוי על שמו של צדיק.

יתירה מכך, נראה שהמעלה על שפתיו שמו של צדיק, מקיים בזה מצווה דאורייתא של 'זכר צדיק לברכה', כמבואר במסכת יומא (לח, ב) וב'גליון הש"ס' שם.

מסופר על הגרי"י קניבסקי שהיה נזהר לא להוציא מפה קודשו שם של רחוב הקרוי על שם רשע, וכאשר היה צריך לומר לפלוני שיילך לרחוב ההוא, היה מנסה להיזכר בשמו של גאון או צדיק המתגורר ברחוב זה ואמר לו 'לך לרחוב בו גר צדיק פלוני'...

והוסיף הג"ר זילברשטיין שבפרדס חנה יש כמה רחובות הנושאים שמות של עצים ופירות, כמו "התפוח”, "הזית”, "הדקל" ואחרים. היתה זו יוזמתו ועצתו של המרא דאתרא הג"ר יהושע זליג דיסקין, ואחת ממטרותיו בכך היתה כדי שלא יכתירו לבסוף את הרחובות בשמותיהם של רשעים, עכ"ל.

ושמעתי מהרב אהרן רקפת מירושלים, כשעלה לארץ, קנה בית ברחוב הרב חיים ברלין ולא רח' טשרניחובסקי, על אף שהיה 10,000 לירא יותר זול ברח' טשרניחובסקי, כי אין לגור ברחוב על שם מישהו לא דתי אלא ברחוב על שם גדול בישראל.