שיעורי הרב שלמה אבינר

מחנה המכינות קדמה

[הרב שלמה אבינר]

בגיליון "כי תצא" התבררה אחת משתי משימות הקודש של המכינות: להיות מאסף למחנות התלמידים רק אחרי שנה-שנתיים או אפילו בסיום השירות הצבאי, על אף היותו בעצמו רווי קשיים. יש צורך בנחישות ובהתמדה, בסבלנות ובאמונה.

יש מלאכת קודש שניה שלקחו על עצמן המכינות, לא בסוף המחנה אלא בראשו: להכין חיילים ומפקדים חדורי תורה ואמונה שיהיו לוחמים מעולים ומסורים, אשר להם אנו זקוקים כל כך.

זהו מכיניסט המלא באהבת התורה וביראת שמים, אלא שיש להבחין בין שני סוגי אהבת התורה ועיסוק בתורה התלויים בעצם בשני סוגי נפשות. יש עיסוק בתורה באופן לימודי עיוני ויש עיסוק בתורה באופן מעשי עובדתי. שהרי יש טיפוסים רוחניים ויש טיפוסים מעשיים, אלו ואלו יהודים צדיקים ויקרים. "אני בריה וחברי בריה… אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו… שמא תאמרו: אני מרבה והוא ממעיט, שנינו: אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכון לבו לשמים" (ברכות יז א) – כגון המוסר נפשו בצבא.

כדי לחנך צדיקים מעשיים, יש צורך בר"מים שהם בעצמם צדיקים עיוניים ויחד עם זאת יודעים למצוא מסילות ללבם של צדיקים מעשיים – מה שמצריך אישיות מיוחדת של תורה ולעיתים לא שגרתית.

המכינות חרטו על דגלם את האידיאל הגדול של הצבא מתוך תורה. חייל הלוחם בלי מניע פנימי של תורה, אף הוא יקר וקדוש. אך זה הלוחם מתוך תורה, חמוש במעלה נוספת יותר פנימית, המסגלתו להתמודדות עם משימות קשות יותר, כגון תפקידי שדה שוחקים של מ"מ, מ"פ, סמג"ד ואף מג"ד. צבא – הוא נשק ואימון, ולא פחות מזה, צבא הוא מוראל ורוח.

אמר רבנו הרב צבי יהודה: לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי – החיל והכוח. וכן כאשר היה צופה במצעד צה"ל ביום העצמאות, היה אומר: אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ד' נזכיר – ברכב ובסוסים.

ברוכות המכינות שלקחו על עצמן שותפות מלאה באחריות על בטחון המדינה כמשימת קודש, ומתוך כך חוללו מהפכה רוחנית-צבאית והצמיחו מתוכן אלפי חיילים וקצינים חדורי תורה ויראה. מתוך גבורה רוחנית נמשכת גבורה לאומית ומתוכה – גבורה צבאית. צבא, זו המצוה הגדולה שחזרה וניעורה עם החזרת השכינה לציון, והכוללת בתוכה שלושה חלקים ככל דבר בצה"ל:

1. הצלת חייהם של מיליוני יהודים, ואין לך מצוה גדולה מפיקוח נפש שדוחה כמעט הכל. זו מלחמת מצוה כהגדרת הרמב"ם: עזרת ישראל מיד צר הבא עליהם.

2. הגנה על ארצנו, המשך מלחמת השחרור, כהגדרת הרמב"ן: מלחמת כיבוש הארץ.

3. קידוש השם הגדול של כלל ישראל. כאשר האומה מושפלת חלילה, זה חילול השם. כאשר האומה מתהלכת כגור אריה יהודה על במותי ארץ, זה קידוש השם הגדול, כדברי יחזקאל הנביא (לו).

שני אידיאלים גדולים יש למכינות, האידיאל התחתון של מאסף מחנות הנופלים, האידיאל העליון של מחנה קדמה, צבא של תורה. מגיע להם פעמיים פרס ישראל.