שיעורי הרב שלמה אבינר

(לעילוי נשמת רינה דידובסקי הי"ד שנרצחה בי"א בכסלו התשס"א)

שאלה: אמי ז"ל, נרצחה על ידי מחבלים. היא היתה מחנכת דגולה. חינכה דורות רבים של תלמידים למידות טובות וליראת שמים. כולה השפעה ברוכה על הנוער, כולה חסד. מדוע הקדוש-ברוך-הוא לוקח מאתנו צדיקים כאלה? איך יתמלא חסרונם?

תשובה: זו באמת שאלה כבדה שאיננו יודעים עליה תשובה. איננו יודעים את סוד ד', איננו יודעים את סוד הנשמות, מדוע ד' גוזר בחכמתו שנשמה אחת תהיה הרבה שנים בגוף והשניה מעט שנים. אנו יודעים רק שהעולם אינו הפקר, ושריבונו של עולם קובע את הדברים, כפי שמסרו לנו חז"ל, שיש "שני דורות", כלומר, כמה זמן יחיה אדם (יבמות נ א). אך על פי מה קובע ד' אם להשאיר לפעמים רשע למשך זמן רב וצדיק לזמן מועט - זאת איננו יודעים.

באופן כללי יודעים אנו שאחרי חטא אדם הראשון נקנס מוות על המין האנושי. כמובן, העונשים של הקדוש-ברוך-הוא אינם נקמה וכעס, אלא תיקון. זה לטובת האדם, שבבוא זמנו ילך לעולמו, וזמנו לא נקבע על פי מה שנראה לנו. איננו יודעים את כל הגורמים, את כל העבר, וקל וחומר - לא את כל העתיד. לריבונו של עולם יש חשבון מדויק מתי לקחת נשמות, כולל אלו של צדיקים. "דודי ירד לגנו, לערוגות הבושם, לרעות בגנים וללקוט שושנים" (שיר השירים ו ב) - "אלה נשמות צדיקים שמסלקן מביניהם" (ירושלמי ברכות פ"ב הל' ח). הם שושנים נפלאות, ובכל זאת ריבונו של עולם לוקח אותן, כי תם זמנן והן סיימו את תפקידן.

איננו יודעים איזה תפקיד ריבונו של עולם הועיד להן. לכל אחד יש שליחות עלי אדמות. גם הרשעים, שריבונו של עולם משאיר, ממלאים תפקיד שלילי, שבסופו של דבר ישתלב בסדר ההנהגה האלהית. העיקר שאדם ימלא תפקידו החיובי כפי יכולתו. כך מסופר על דריוש המלך שביקש מבני משפחתו, שכאשר ימות לא יבכו עד אשר יבוא אדם ויספר עליו רעות. אכן איש לא בא, ואז הבינו שעיקר הבכי אינו על הסתלקותו של אדם, אלא על הסתלקותו מלא עוון.

משל להורים הנפרדים מבנם היקר הנוסע למרחקים. הפרידה רווית דמעות, אך יש הבדל עצום אם הוא נוסע לארץ גזרה, כמו לבית סוהר שבסיביר, או לאושרו, להתחתן ולמלא תפקיד חשוב ומבורך. אין אלו אותן הדמעות. צדיק שמת, אינו נוסע לארץ גזרה, אלא מקבל תפקיד אחר.

השאלה - איך ננתב את ספינתנו בלי הקברניט או הקברניטה שהלכו לעולמם - היא שאלה נכונה. אכן יש כאן חסרון ללא תחליף אבל גם שם צריכים את אותו צדיק.

מעשה בחכם שמת, קם לתחיה וסיפר מה קורה שם: יש חשובים פה ולא-חשובים שם, יש לא-חשובים פה וחשובים שם, ולומדי תורה הנם חשובים שם כמו פה (פסחים נ א). נמצאת למד שגם שם יש חשיבות, עבודה ותפקיד.

כאשר חלה רבי יהודה הנשיא ונטה למות, "אראלים ומצוקים אחזו בארון הקודש" (כתובות קד א), האראלים - המלאכים, משכו אותו כלפי מעלה, והמצוקים - הצדיקים-יסודי-עולם באופן מוצק, משכו אותו כלפי מטה. גם המלאכים אפוא צריכים אותו שם (עיין דרשות מדבר שור למרן הרב קוק, הספדו של רבי יצחק אלחנן).

הצדיק קיבל עליה בדרגה. פה היה מ"מ, שם יהיה מ"פ. ודאי אנחנו בוכים על הסתלקותו, אך ללא ספק, שם יותר טוב לו. אם כן, למה בוכים אנו? כי אנו אוהבים אותו, כי הוא חסר לנו.

המיתה לצדיקים היא עליה בדרגה, לכן כתוב: "בנים אתם לד' אלהיכם, לא תתגֹדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת" (דברים יב א). מה הקשר בין הרישא והסיפא של הפסוק? אלא אסור להתאבל בצורה מופרזת, כיוון שאין המת הולך לארץ גזרה כי אם לריבונו של עולם. בנים אתם לד' אלהיכם, ד' הוא אבא שלך. הפסדת את אבא שלך ואמא שלך פה, אך אתה מקבל שם אבא יותר גדול. אמירה זו אינה מהווה פגיעה בהוריך. אדרבא, בזכות שחינכו אותך, תקבל את האבא שלך שם, באופן שלם, עוד יותר מפה.

אל תצטער יתר על המידה. ריבונו של עולם הוא טוב לכל ורחמיו על כל מעשיו (תהלים קמה ט), ובכל צרתם לו צר (ישעיהו סג ט). כשאנו מצטערים, גם הוא מצטער. לו חשב ד' בחכמתו, שזה לטובה ולברכה שאדם פלוני יישאר עוד שנה או מאה שנה, - היה עושה זאת.

אך יש לו חשבונות אחרים שונים משלנו. הוא "אל אמונה ואין עמל צדיק וישר הוא" (דברים לב ד). כאשר הוא יתברך יורד לגנו לקטוף שושנים, זה נראה חוסר משפט. "ויש נספה בלא משפט" (משלי יג כג). יוסף בכה באומרו פסוק זה (חגיגה ד ב). אך אין הפקרות, חס וחלילה! יש דין ויש דיין, הכל צודק. הגאון מווילנא מבחין בין צדק לבין משפט (אבן שלמה פרק י'). משפט הוא שכר ועונש על העבר, "גומל לאיש חסד כמפעלו, נותן לרשע רע כרשעתו" (יגדל). צדיק זה או צדיקה זו, לו עמדו במשפט לא היו נספים. אך יש עוד חשבונות מלבד משפט. המ"מ נלקח להיות מ"פ, לא בתור עונש אלא כצדק הפונה אל העתיד. הצדיק שנלקח בצדק, כך טוב לעולם וכך טוב לאדם.

שמא תאמרו: לאותו צדיק - טוב, אך לנו לא טוב, אנחנו נותרנו לאנחות, נשארנו יתומים. אבל באמת יתום אינו לבד, ריבונו של עולם הוא אבי יתומים, משגיח ומטפל בהם ביתר שאת. אתה הפסדת אמא ויש שהפסיד אבא - אבל אתה מקבל אבא עליון, ריבונו של עולם, שלוקח אותך ישירות לאימוץ. גם מי שיש לו הורים, ריבונו של עולם מטפל בו, שהרי שלושה שותפים באדם, אביו ואמו וריבונו של עולם, השותפים ביצירתו ובגידולו.

ועתה, ריבונו של עולם הוא אבי יתומים.

==

==