שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

מורא מקדש (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־18:57, 3 במרץ 2019 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

שו"ת מורא מקדש [ראיין: הרב מרדכי ציון]


ש: איך יש היום מצות מורא מקדש, הרי אין מקדש?

ת: גם אחרי החורבן, נשארת קדושת מקדש (רמב"ם בית הבחירה ו ו).


ש: איך יש יראת בית או מקום? הרי יש לירא רק מד'?

ת: אתה ירא מד' שציוה על המקדש. יבמות ו ב. אך יש גם יראת תלמידי חכמים, יראת הורים וכו'.


ש: מותר לחייל להיכנס סתם?

ת: לא. ביאה ריקנית אסורה (יומא נג א), אלא מותר רק לצורך מצוה (רמב"ם בית הבחירה ז ב).


ש: חייל שנכנס בתפקיד, כיצד יוצא?

ת: צועד אחורנית (יומא נג א).


ש: מותר לחייל שנמצא שם בהיתר לשיר ולרקוד?

ת: לא. זה איסור קלות ראש (תפא"י סוכה ה אות טו).


ש: מותר לו לשבת?

ת: לא אלא אם כן זה חיוני מבחינה בטחונית (סוטה מ ב).


ש: מותר לו לדבר סתם דברים שאינם חיוניים לתפקידו?

ת: לא. אסור לדבר דברי רשות (ערוך השולחן העתיד הלכות בית המקדש יד ה).


ש: מותר לחשב מדידות של הר הבית כדי לדעת מה המקומות האסורים?

ת: זה אסור כמו רקיקה (רבנו הרב צבי יהודה).


ש: חייל שחייב להיכנס משום פיקוח נפש ממה יש לו להיזהר?

ת: אם זה אפשרי מבחינה מבצעית, אין להיכנס במקל, עם ארנק כסף, עם נעל, עם גופיה ספוגת זיעה, עם אבק שעל רגליו (משנה ברכות ט ה). ובתרמיל (תורת כהנים). וכתב הג"ר בן ציון אבא שאול: א. אם אפשר, לטבול לפני כן, ובמי מעין (רמב"ם, הלכות ביאת המקדש ג טז. מחוסרי כפרה ב ו. שם פ"ג). ב. להסיר כל חפץ או בגד שאינו נצרך מפני טומאת מת שלו, כגון שעון או ארנק וכן טלית קטן (וכן הגרי"ש אלישיב. קב ונקי א תרצב). ג. בסיום התפקיד לצאת במהירות האפשרית בלי להתמהמה לרגע. ד. לגלח שערות הראש מפני איסור פירוע ראש – לפחות פעם בשבוע, מלבד הפאות (שו"ת אור לציון ג ל ד).


ש: אם בעיר העתיקה אחד שואל אותי איך להגיע להר הבית, האם מותר לענות?

ת: לא. אם זה יהודי, איסור לפני עיוור, מסייע ומחזק ידי עוברי עבירה. אם זה גוי, אסור משום שמירת המקום. מפני הטומאה וזה סעיף ממורא מקדש. לכן לומר: איני יודע - כלומר איני יודע לזה היתר (מסופר על הג"ר אליהו לאפיאן, שכשנזדמן לו שבקשוהו לאכול ולא רצה לבייש את המזמין, היה אומר הרופא אסר עלי... וכמה פעמים הסביר בחיוך לתלמידיו: הנה תבינו שלא אמרתי שקר ח"ו, כי הרמב"ם הרי היה רופא! לב אליהו ח"א עמ' 18 ב"מתולדותיו").


ש: אם חייל דתי חייב להיכנס להר הבית, האם עדיף להשאיר משימה זו לחייל חילוני?

ת: ודאי שלא. כמו שאין ענין להשאיר לו משימה של חילול שבת. אדרבה, הוא יזהר יותר ממנו בקדושת המקום (דלא כמו שמותר לרופא ירא שמים להחליף שמירתו בשבת עם רופא חילוני כי אז הוא יחלל שבת בהיתר, מה שאין כן בנדון דידן).

  • פורסם בשאילת שלמה 541

==































==