שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

למה לא הכל נעים? (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־10:48, 17 ביולי 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (Maale העביר את הדף למה לא הכל נעים? ל־למה לא הכל נעים? (מאמר) בלי להשאיר הפניה)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

למה לא הכל נעים?

[הרב שלמה אבינר]


שאלה: למה הקב"ה אינו יכול לתת משהו טוב ושלם? כאשר קורה לי דבר טוב, בא אחר כך דבר רע שהורס הכל. למשל, אני מצליחה במבחן ואחר כך אני רבה עם אמי. כמעט אף פעם אין כיף שלם. למה?


תשובה: העולם לא נברא כדי שיהיה לך כיף. ריבונו של עולם אינו משרת שלך המקבל ממך משכורת כדי שיהיה לך נעים מבוקר עד ערב. העולם הזה אינו לונה-פרק ששילמת עבורו, וריבונו של עולם אינו מנהל לונה-פרק שמתחייב לדאוג לכך שתבלי בנעימים כל זמן שהייתך שם. להפך. את משרתת את ריבונו של עולם. אני עבד ואת שפחה. מובן שאם הקדוש-ברוך-הוא רוצה, הוא יכול לברוא עולם שכולו כיף, אך אין זה עולמנו, שהוא עולם של עבודה.

לפני חטא אדם הראשון היה עולם שכולו הנאה, וגם נחזור אליו, ועוד גבוה יותר, אחרי תחיית המתים. אבל עכשיו אנחנו בעולם של עבודה, "אדם לעמל יולד", כמו שמסביר הרמח"ל בספר מסילת-ישרים בהקדמה ובעוד כמה פעמים, ובכלל - ראוי ללמוד ספר זה מראש עד סוף עשרות ומאות פעמים, כי הוא ספר גאוני וענק שנכתב ברוח הקודש ומאיר את כל הבעיות באמונה ובעבודת ד'.

אנו בעולם של עבודה, ולכן השאלה אינה במקומה, כמו שחייל אשר ישאל את מפקדו בצבא, למה אין לו כיף כל רגע ייחשב למשוגע, שכן הוא נמצא בצבא למטרה מסוימת. כך ריבונו של עולם ברא את העולם לשם מטרה עליונה נשגבה, ועשה לנו חסד גדול בכך שרתם אותנו למלאכה אדירה זו.

אך האמת היא שעל-פי-רוב אנו זוכים לתנאי עבודה מעולים. רוב האנשים נהנים רוב הזמן, הם בריאים ויש להם מה לאכול. יש לזכור שלא חייב להיות כך, כדברי מסילת-ישרים פרק ח. יש גם אפשרות למות ממחלה או מרעב. לכן עלינו לפקוח עינינו ושכלנו להודות לד' יומם ולילה על כל הטוב שהוא נותן לנו, ולהודות לו יומם ולילה על החסד הגדול שעשה לנו בכך שזימן לנו אותה עבודה, כפי שאנו מזכירים בברכה לפני קריאת-שמע של שחרית "אהבת עולם אהבתנו". ובמה זה מתבטא? "חוקי חיים לעשות רצונך בלבב שלם" - וזהו האושר הגדול ביותר של האדם.


שאלה: אם יש לי באופן אישי הרבה דברים רעים, למה לא להתאבד? אם איני מסוגלת להתמודד אתם והם הורסים לי את מצב הרוח, למה לא להיפטר מהם?

תשובה: כי עלייך לעשות את מלאכתך. אם תברחי, תיענשי קשות ותוחזרי לכאן עד שתסיימי מלאכתך ואז תהיי מאושרת מאוד, אך אחרי הרבה תלאות מיותרות בדרך. אין דבר כזה 'דבר רע' שאי אפשר להתמודד אתו. אין הקב"ה שולח לאדם דבר שאי אפשר לעמוד בו. כל מה שקורה לאדם הוא על פי סדר ההנהגה הא-להית, כדי לתת לו אפשרות של עבודת ד' שהיא אושרו העליון של האדם. אם למשל נכשלת בבחינה, זה כדי שתלמדי ענווה וחריצות. אם רבת עם אמך, זה כדי שתלמדי לבקש סליחה, לעשות תשובה, להתגבר על הכעס, ללמוד ענווה ועוד. כאשר את ניצבת בפני קושי, עליך לשוש אלי קרב, כלומר, של התגברות על היצר הרע, לשם עבודת ד'. אחר-כך חשים עונג פנימי שאין דומה לו בעולם הזה, ורק בעולם הבא יש דומה לו. זה מעין עולם הבא. כמובן, איננו עובדים את ד' בשביל אותו תענוג פנימי עדין עליון, אלא לשמה, לשם עבודת ד'. זה רווח נלווה שד' נותן לנו בחסדו הגדול - שמחה של מצווה.


שאלה: הרבה פעמים התפילה אינה עוזרת, וגם מעשים טובים שעושים במשך זמן רב אינם מועילים, זה מתסכל, אז למה להמשיך. עובדים ועובדים וד' לא עוזר.

תשובה: עבודת ד' אינה מסחר, שמשקיעים לשם תמורה. עבודה מסוג זה אינה עבודת ד' אלא עבודת עצמו. ואז גם אם אדם ישיג מבוקשו, הוא יהיה מסכן שבמסכנים. כי העיקר חסר לו - דבקות בד' שהיא עצם החיים. לכן ריבונו שלעולם טורף בכוונה את הקלפים, כדי לאפשר את המציאות העליונה שעליה ניתן לומר שהיא העונג הגדול ביותר לאדם. המטרה העיקרית של התפילה אינה פניה ללשכת הסעד העולמית, אלא דבקות בד'. החיסרון מעורר אותנו להתפלל לד' ולהידבק בו. חז"ל מסבירים למה נתעקרו אמהות - כי אם חכמות הן, עשירות הן, יפות הן, והיו להן ילדים - לא יתפללו, והקדוש-ברוך-הוא מתאווה לתפילתם של צדיקים. התפילה אינה באה כדי למלא את החיסרון, אלא להפך, החיסרון בא לעורר תפילה. הקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים וגם הצדיקים מתאווים להתפלל לד'. אצל כולנו, הנשמה מתאווה להתפלל ונשרפת מרוב צימאון. גם המצוות אינן עסקות-חליפין אלא מתנות לשמה. גם הקב"ה אינו עושה אתנו מסחר, אלא עושה לנו חסדים מבוקר עד ערב, חינם, בלי שזכינו - "ערב ובוקר וצהריים, הטוב כי לא כלו רחמיך המרחם כי לא תמו חסדיך", גם כאשר מגיע לנו שכר עבור עבודתנו, הוא שכר מנופח מאד, הרבה מעבר לתמורה. כאשר במקום להודות לד' על מה שנותן לנו כל כך הרבה, אנו מתלוננים, אז יש סיכון שניענש ותחדל מתנת החינם. כל הנשמה תהלל יה. על כל נשימה יש להלל יה. זאת ראיתי במו עיני כאשר חבר שלי זכרונו לברכה, שהיה בבית החולים נחנק וביקש מסכת חמצן.

ואנו, אשרינו מה טוב חלקנו, מה נעים גורלנו.