שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

לימוד תורה - נושאים בלימוד (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־16:13, 4 במאי 2017 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]


מסכת דרך ארץ

ש: האם לימוד מסכת דרך ארץ הוא לימוד תורה?

ת: דנו בזה רבותינו לענין ישיבה בד' אמות של מתפלל, לימוד בשירותים, לימוד בלי ברכת התורה, סעודת סיום לענין בשר בט' הימים ועוד. ויש להחמיר לכאן ולכאן. ואם אין דרך ארץ אין תורה, לכן גם זה תורה (עיין שו"ת ודרשת וחקרת לגרי"ה גרוסמן ד יו"ד כב אות יא – מ"צ).


מהר"ל

ש: באיזה ספר להתחיל ללמוד מהר"ל?

ת: נתיבות עולם.


ספרי חסידות

ש: מה היחס לספרי חסידות וללימודם?

ת: הם חלק מהיהדות, אבל ללמוד אותם אחרי ספרים אחרים.


סיפורי גדולי ישראל

ש: האם קריאת סיפורים גדולי ישראל מכל הדורות נחשב לימוד תורה?

ת: כן, כמו ספרי מוסר. אך לא כמדרגת לימוד תורה בעמל והעמקה. עיין פסקי תשובות קנה 41.


לימוד שאינו נצרך עתה

ש: האם יש ללמוד תורה בדברים שאינם נצרכים, כגון קרבנות?

ת: ודאי, כמו שיש מצוה לקיים את הכל, יש מצוה ללמוד את הכל. סמ"ג הקדמה למ"ע. לימוד תורה אינו אמצעי לבד לקיום אלא מטרה עצמית. אך לימוד המביא לידי מעשה קודם, כגון מסכתות הנוגעות למעשה, וכן הלכה, תנ"ך, מוסר, אמונה. פס"ת קנה ג.


לימוד המביא לידי מעשה

ש: מי שאין לו זמן רב ללמוד את הכל, לאיזה לימוד תורה יש לתת קדימה?

ת: לימוד המביא לידי מעשה, כלומר הנוגע להלכות השייכות יום יום. ספר חסידים תתריא. שו"ת חו"י קכד. וכן דברי אמונה ומוסר. צוואת הריב"ש פי"א אות יג.


ש: למה בישיבות לומדים מסכתות מנשים ומזיקין?

ת: זה בראשית הדרך כדי לפתח את כשרון העיון אבל אחר כך יש להתעמק במה שנוגע למעשה. קריינא דאגרתא לגרי"י קניבסקי ח"ב מכתב א. ואם הוא למדן אבל נכשל בעבירות זה חילול השם. עיין פס"ת קנה ג.


גמרא או תנ"ך

ש: מה עדיף ללמוד – גמרא או תנ"ך?

ת: גמרא. וקצת תנ"ך (עיין קונטרס לימוד תנ"ך של הרב בסוף פירושו על יהושע).


חושן משפט

ש: אם איני מתעתד להיות דיין, בכל זאת עליי ללמוד חושן משפט?

ת: ודאי. א. יש ללמוד כל התורה כולה (שו"ת אגרות משה יו"ד ב קי. ד לו). ב. יש לדעת חו"מ כדי לקיים מצוות בין אדם לחברו.

[עיין אורות התשובה יג ה. ובהערת רבנו הרב צבי יהודה, הערה 6, שמציין ספר "הצדיק ר' יוסף זונדל סלנט" ששם מובא שהיה אומר שאי אפשר שתהיה לאדם יראת שמים אם לא למד חושן משפט, וקשה להיזהר בדיני נזיקין ומשפטים אם חסרות ידיעות בתורת המדות והמוסר – רשם מ"צ.]


ספרי מוסר

ש: מה עדיף ללמוד – מסילת ישרים או חובות הלבבות?

ת: קודם מסילת ישרים פעמים רבות, אחר כך חובות הלבבות שהוא ספר עמוק.


ש: האם ללמוד מוסר בהתפעלות ובהתרגשות, כמו שאמר רבי ישראל סלנטר?

ת: כן, אם זה עוזר לך להוסיף יראת שמים, והעיקר הוא חשבון הנפש.


לימוד מסכת מועד קטן

ש: האם יש חשש בלימוד הלכות אבלות או מס' מועד קטן?

ת: אין שום חשש. אדרבה עיין בספר חסידים רעא.

למקורות נוספים בענין לחץ כאן


לימוד נסתר

ש: לאור דברי מרן הרב קוק באגרות א עמ' רלב על הסכנה של גרסת נסתר לנפשות בוסריות, האם להימנע מלגרוס זוהר במוצאי שבת כמו הספרדים?

ת: זו רק קריאה בענווה.


דף יומי או לימוד בעיון

ש: מה עדיף ללמוד כל יום – דף יומי או גמרא בעיון?

ת: ודאי לימוד בעיון, שזה אגרא דשמעתתא סברא לעומת אגרא דפרקא דוחקא. ברכות ו ב ורש"י שם.


לימוד אגדות

ש: האם על לימוד אגדות שיש בגמרא יש להתעמק או לעבור מהר?

ת: באותה רצינות שלומדים את השאר. עיין הקדמת המהרש"א.


לימוד הלכה

ש: האם חייבים ללמוד הלכות חיי יום יום?

ת: ודאי. אם לא ילמד, איך ידע?! שו"ע או"ח קנה מ"ב ג. פס"ת הערה 16.


לימוד מרן הרב קוק

ש: האם אפשר ללמוד מרן הרב קוק בכיתה י'?

ת: פיסקאות נבחרות.

[בנו הרב צבי יהודה לא אהב את הביטוי "קטעים", מלשון קטוע – רשם מ"צ.]


לימוד מוסר

ש: האם יש ללמוד מוסר יום יום, או לסמוך על דברי מוסר שממילא מובלעים בשאר לימודי קודש?

ת: ודאי חייבים, כי צריך תשומת לב מיוחדת. לכן הרמב"ם כתב שמונה פרקים, וכן עוד גדולי עולם. והמלאך שהיה מתגלה לרבי יוסף קארו הזהיר אותו לקרוא דברי מוסר יום יום כגון חובות הלבבות. מגיד מישרים סוף פ' בהר. פס"ת קנה הערה 17. לתלמידי ישיבה, הרמח"ל כתב ללמוד לפחות שעה. המהרש"ל היה מזמין אצלו מוכיח להטיף לו מוסר שעה בכל יום. רבי יהונתן אייבשיץ כתב: שעה שעתיים. רבי יוסף זונדל מסלנט היה נוהג ללמוד שעתיים.


לימוד מוסר אחרי החורבן

ש: אחרי שהיה חורבן בגלל מידות רעות ושנאת חינם, למה לא לומדים חפץ חיים, שמירת הלשון ועוד ספרי מוסר? איני מבין!

ת: מעשה שטן. עיין הקדמת מסילת ישרים.


לימוד יומי

ש: אני עובד אך יש לי קביעת לימוד תורה יומית. ממה לכתחילה צריך להיות מורכב הלימוד היומי שלי?

ת: תנ"ך, משנה, גמרא, הלכה, מוסר, אמונה. פס"ת קנה ג.


דף יומי

ש: אני מעביר דף יומי לאנשים שזה לימודם היחיד ביום. האם די בכך?

ת: ודאי לא. לכן להשתדל לצרף לנלמד כמה שאפשר דברי הלכה ומוסר. פס"ת קנה הערה 16.


לימוד זוהר

שאלה: האם כל אחד יכול ללמוד זוהר?

תשובה: וודאי שלא. כתוב בש"ך (יו"ד רמו, ו) שאין ללמוד קבלה לפני גיל ארבעים. נזכור שכל השבתאות נבנתה על אנשים שלמדו זוהר ולא הבינו. יש יחידים שגם לפני גיל זה יכולים ללמוד, כמו האריז"ל, שנפטר בגיל שלושים ושמונה. אך ברור גם שאין הכוונה שבגיל ארבעים כולם יכולים ללמוד. כתוב במשנה במסכת חגיגה (ב, א): "אין דורשין. במעשה בראשית בשניים, ולא במרכבה ביחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו". תורת הקבלה מתאימה רק ליחידי יחידים, תלמידי חכמים גדולים שמילאו כריסם בש"ס ופוסקים, בכל התורה הגלויה. המקור הוא במסכת חגיגה (יד, ב), שם מסופר על ארבעה שנכנסו לפרדס: בן עזאי הציץ ומת, בן זומא הציץ ונפגע, אחר קיצץ בנטיעות ורבי עקיבא יצא בשלום. אעפ"י שהיו גדולי עולם, הם ניזוקו, קל וחומר אנו קטני הקטנים. זה לא שייך לנו. זו אזהרה מדורי דורות, מהרמב"ם ומה'שולחן ערוך' (שם). בכל דבר בעולם אסור לדלג. אסור לנהוג ברכב לפני שמסיימים את כל הבחינות. אסור להיות רופא לפני שלומדים. קל וחומר שאסור לעסוק בלימוד הנסתר לפני שמתכוננים כראוי. וכן כתב בשו"ת יחוה דעת ד מז.


לימוד על הרע

ש: האם מותר ללמוד כל מיני שיטות נגד התורה, לא כדי להימשך אחריהן חלילה, אלא רק כדי להכיר?

ת: ודאי לא. רמב"ם הלכות עבודה זרה ב ב-ג. ולפי הגר"א זהו חטא עץ דעת טוב ורע. פירושו על הזוהר פקודי. אלא יש להעסיק מוחו בדברים קדושים וטהורים.