שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

לימוד תורה - כיצד? (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־13:58, 20 במרץ 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

כיצד לומדים תורה

[הרב שלמה אבינר]

שאלה: חשקה נפשי ללמוד תורה ולהתגדל בה. אך כיצד ובאיזו מסגרת ללמוד? באיזו צורה ללמוד?


תשובה: אשריך שהנך שואל את עצמך שאלה זו ולא רץ ללמוד על פי דחף פנימי לבדו. כמובן אין צורך להמציא את הגלגל מחדש שהרי כבר דורות חקרו את השאלה הזו.

המקום האידיאלי לכך הוא הישיבה. כבר בזמן משה רבינו למדו בישיבה, ואפילו אברהם אבינו למד בישיבה.

אך אנו מדברים על ישיבה כמו זו שייסד רבי חיים מוולוז'ין, כלומר ריכוז גדול של תלמידים בצירוף הדרכה.

לפני כן, למדו בבית המדרש שבכל עיר ועיר ולא הבינו מה הצורך בישיבה לִגלות לעיר אחרת ולפרנס אותה בתורה.

בבית מדרש ישבו זקנים וצעירים, בעלי בית ותלמידי חכמים, גם ילדים, וכל אחד למד לעצמו, עם חברותא או לבדו, לפעמים הקשיב לויכוחים של תלמידי החכמים והחכים. יש ושלחו שאלה לבית המדרש, כגון בית המדרש של ברוד, ותלמידי החכמים דנו בה לרוחב ולעומק ושלחו תשובה.

בדרך זו צמחו בני תורה ואוהבי תורה רבים, אך רק מוכשרים מאוד צמחו להיות תלמידי חכמים גדולים.

מה שאין כן בישיבה, בה יש תלמידים רבים, הכוונה והדרכה, מפי ראש ישיבה ור"מים, שם גדלים תלמידי חכמים רבים. כל הנכנס ולומד כראוי יוצא תלמיד חכם כפי דרגתו ומדרגתו.

וכמו שהיה שם סדר במקום הלימוד, כך היה סדר בעצם הלימודים ללא דילוגים: מקרא, משנה, גמרא, הלכה. הכל בסברא ישרה ומתוך עמל של תורה. זאת מסילה ברורה להתגדל בתורה.

בזמנים האחרונים, בהשפעת שילוב של המערב הנהנתני והמזרח הרחוק המיסטי, נוצר סגנון חדש של לימוד חוויתי עם התחברות רגשית.

צורת לימוד זו קיימת גם אצל הגויים. בשביל זה לא צריך מתן תורה. אצלנו התורה נקנית בעמל.

"ותן בליבנו בינה להבין ולהשכיל ללמוד וללמד לשמור ולעשות" (ברכות קריאת שמע של שחרית).

עמל! עמלה של תורה!

לא רק ללמוד כדי לדעת, אלא ללמוד כדי ללמוד, לדעת כדי ללמוד.

בית מדרש אינו בית כנסת. תפילה היא עבודת ד' שברגש, תורה היא עבודת ד' שבשכל. שתיהן קדושות אך אין לערבב. תורה זו תורה ולא תפילה, תפילה זו תפילה ולא תורה. "זמן תורה לחוד וזמן תפילה לחוד" (שבת י א). אך תורה היא מעל תפילה. "מסיר אוזנו משמוע תורה, גם תפילתו תועבה" (עיין שם). התפילה היא תוצאה מהתורה. התורה היא מלמעלה למטה, והתפילה מלמטה למעלה. התורה היא אלהית, התפילה היא אנושית. אל תעשה את התורה אנושית ואל תעשה את התפילה אלוהית.

שים לב לסדר השערים של ספר נפש החיים לרבי חיים מוולוזין. שער א': האדם. שער ב': התפילה. שער ג': האלהים. שער ד': התורה. מן האדם בוקעת תפילה, מן האלהים בוקעת תורה.

לכן התורה היא עמל להבין דבר ד' ולא חוויה אישית. אמנם אפשר למסור לאדם טקסט של קודש, ולבקש ממנו להסביר איך הוא מבין אותו מתוככי אישיותו. ויהיה כאן מבחן פנימי מעניין: אמור לי איך אתה מבין זאת ואומר לך מי אתה. הרי מבחן פסיכולוגי עמוק.

אך לימוד תורה הוא דבר אחר: מה באמת כתוב שם? אשר נתן לנו תורת אמת ומתוך כך - חיי עולם נטע בתוכנו.