שיעורי הרב שלמה אבינר

לימוד קודשים בזמן הזה

שאלה: האם צריך ללמוד בזה"ז את דיני קרבנות ואת עניינם הרוחני? הרי נושא זה נראה כ"כ רחוק ומי יודע אם יחזור?

תשובה: בודאי יש ללמוד כל התורה כולה, כי כולה דבר ד', כולל עניני קרבנות, על אף שאינם שייכים היום, כי אנו לומדים תורה לא רק כדי לדעת את ההלכות אלא בגלל שהיא דבר ד', ובגלל גדלותה השמימית גם נובעות ממנה הלכות, כדברי חז"ל "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" (קידושין לט, ב), והסברו של המהר"ל בתחילת נתיב התורה, שאין הלימוד מכשיר למעשה, אלא שבגלל אלהיותו הוא מביא לידי מעשה. וכבר כתב זאת הסמ"ק.

אבל ודאי שלימוד אחר קודם כדברי רש"י: "וקדשים נמי", כלומר יש ללמוד גם עניני קדשים, אחרי שלמדו את ארבעת החלקים האחרים שנוגעים לנו, זרעים, מועד, נשים ונזיקין.

יחד עם זה, אמרו חז"ל שעתה שאין קרבנות, כל הלומד על קרבנות מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב קרבנות. והסביר מרן הרב קוק שמדובר בלימוד עמוק בעיון ככל לימוד.

אבל הלימוד האמוני של עניני קרבנות בוודאי שייך לנו, הן הפסוקים שבתורה בספר ויקרא וגם בספר שמות. הקרבנות ענינם זכוך, כפי שרואים בדברים המופלאים שכתב מרן הרב קוק בפירושו על סידור עולת ראיה, בעניני קרבנות. כאשר דברים אלה יצאו

לאור אמר תלמד חכם גדול: עתה לא יוכל הגאון הרב קוק להסתיר שיש לו רוח הקודש.

[וכדאי להזכיר מה שסיפר רבנו הרב צבי יהודה על ספר לקוטי הלכות של החפץ חיים שהוא ספר הלכות על מסכתות של קדשים, כדוגמת הרי"ף. החפץ חיים ביקש מידידו הגאון האדר"ת, רב קהילת פוניביז' וחותנו של מרן הרב קוק – לכתוב הסכמה לספר. האדר"ת אמר למרן הרב קוק: "קיבלתי מכתב מר' ישראל מאיר, החפץ חיים, הוא מודיע לי שהוא מתכונן להוציא לאור מעין 'משנה ברורה' על קדשים, ומבקש ממני מכתב חיזוק והסכמה. אני רוצה למלא רצונו מיד, בלי להחמיץ. אך אתה רואה שזה בלתי אפשרי, כי טרדות הרבנות של העיר הגדולה ממש לא נותנות לי מנוחה בשום אופן. לכן אני מבקש ממך, עשה לי את הטובה הזאת: כתוב אתה. מה שתכתוב הוא לרוחי, כאילו אני כתבתי".מרן הרב קוק הכין את המכתב עבורו ונתן לו לחתום. בתוך המכתב הארוך, מלא רגשי קודש של צפייה לישועה והכנות לבית המקדש, הביא הרב את מאמר חז"ל: "רבי יוחנן אמר: אלו תלמידי חכמים העסוקין בהלכות עבודה, מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה מקדש בימיהם".

יש להבין שלהיות עסוק בהלכות עבודה, אין פירושו רק אמירה בעלמא, כפי שמודפס בסידור באמירת "אין כאלהינו". יש לדייק בדברי חז"ל שאמרו "אלו תלמידי חכמים העוסקין", כלומר, עסק בתורה בצורה שתלמידי חכמים עוסקים בה. דקדק לומר העוסקין, ולא הלומדים או הקוראים, והיינו ביגיעה ובעמל להעמיד הלכה על מתכונתה. אמר האדר"ת למרן הרב קוק: איך אוכל לחתום על הדיוק זה שחידשת, איך אוכל לגנוב את חידושיך? לכן הוסיף הארד"ת לפני החידוש: "ויפה העירני כ' הגאון הנודע לתהלה מו"ה אברהם הכהן נ"י הגאבד"ק בויסק". אכן, האדר"ת הוא החתום על המכתב, אך הוא נכתב על ידי מרן הרב קוק. בעז"ה בקרוב ה'משנה ברורה' של הקודשים ישמש הלכה למעשה כשייבנה בית המקדש במהרה בימינו – רשם מ"צ.]

• פורסם בשאילת שלמה 270