שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

לידה (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

מקורות ע"י הרב מרדכי ציון


הסתרת הריון

ש: האם לאישה בהריון מותר לגלות זאת או שעליה להסתיר?

ת: כפי מה שנוח לה (וכן הגר"ח קניבסקי. סגולות רבותינו 263 – מ"צ). יש מחמירים, אך אין לזה שום מקור קדום (ואמר ת"ח אחד מישיבת קול תורה: והרי הקב"ה עשה כך שרואים... – מ"צ).


סגולה בדוקה להריון

ש: כל כך הרבה שנים אני נשואה ואין לי ילדים. יש סגולה?

ת: תפילה. אמותינו היו עקרות כי הקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים. יבמות סד א. כמובן, תפילה אינה קסם. עיין ברכות לב ב.


פרסום הריון

ש: מותר לספר למשפחה ולאחרים שאישה בהריון או יש להסתיר?

ת: אין שום הדרכה ביהדות בנדון. זה חשבון אישי. ועיין ט"ז יו"ד קפב סק"ב (שהביא מעשה באישה שילדה שלוש פעמים בחודש השמיני וחששה שעין הרע גורם לה לזאת, והסתירה עיבורה מבני ביתה ושכנותיה. וכן בספר יגדיל תורה סי' ס' כתב שאישה מעוברת לא תפרסם את הריונה עד שתכנס לחודש חמישי. והביאו הגר"י זילברשטיין בספר תורת היולדת פרק ס עי' ח עמ' תיט. אך הגר"ח קניבסקי השיב: "כרצונה". סגולות רבותינו עמ' 263. הרב יצחק שטסמן מישיבת קול תורה, אמר על החשש לפרסום הריון: "והרי הקב"ה עשה שרואים"... – מ"צ). ש: מותר לשקר אם מתביישת משום מה שידעו שהיא בהריון? ת: כן. מדין פוריא (יבמות סה ב).


קידוש על הבת

ש: מה המקור של קידוש על לידת בת?

ת: שבוע הבן. ב"ק פ א. וכן שבוע הבת. מכילתא מובאת באורחות חיים. מובא בנטעי גבריאל הלכות נדה חלק ג תקצט (אמנם מובא שם בהערה כח בשם הסטייפלר שאי עשיית קידוש לבת מונעת אותה משידוך, אך קשה שפעם נשאל בנו הגר"ח קניבסקי: הייתי בלאס-אנג'לס, והיה שם בבית הכנסת קידוש בשבת על בת שהיא כבר בגיל כ"ה שנים, כי לא עשו קידוש בזמן לידתה, ובשם אביו הקהילות יעקב אמרו שלכן לא הולך לה בשידוכים... אמר הגרח"ק: "מי המציא זאת, וכי לא הייתי שומע זה בבית? מעולם לא אמר לעשות קידוש במשפחה"! דרך שיחה א לג. וכן כתב הגרב"צ מוצפי בשו"ת דורש ציון: זה שקר גמור, ואמותינו לא עשו עבורן קידוש והן נשואות באושר - מ"צ).


יציאת יולדת בלילה

ש: אסור ליולדת שלא עברו ארבעים יום מהלידה לצאת החוצה בלילה?

ת: הבל.


פתיחת הארון בחודש התשיעי

ש: מה המקור למנהג פתיחת הארון על ידי הבעל בחודש התשיעי?

ת: אין מקור קדום. כף החיים קלד יב בשם החיד"א.

[ונשאל הגרי"ש אלישיב: בדבר המנהג לפתוח את ארון הקודש – מי שאשתו מעוברת בחודש הט', כמה פעמים צריך? והשיב: פעם אחת מספיק (מפי האיש עמ' רל). אמנם הגר"ח קניבסקי השיב: המנהג הרבה פעמים (אמרי מאיר עמ' כא). ונשאל הגר"ח קניבסקי: יש סגולה - כך אומרים וכך נוהגים - ליתן למי שאשתו בחודש ט' לעיבורה פתיחת הארון להוצאת הספר תרה, האם יש למנוע ליתן פתיחה למי שאשתו למשל בחודש ה' לעיבורה שאולי יגרום שתלד אז לפני זמנה? והשיב: אין לחוש (שו"ת מים חיים קפד) – רשם מ"צ.]


מין העובר

ש: האם יש עניין לא לגלות מין העובר?

ת: מותר לגלות. זה חשבון אישי.


אמבולנס או רכב פרטי

ש: יולדת בשבת, אמבולנס או רכב פרטי?

ת: מה שנוח לה (שמירת שבת כהלכתה לו ו, ח).


משכך כאבים בלידה

ש: האם כדי לחוות את הלידה יש סיבה לא לקחת אפידורל?

ת: אם סובלים, וודאי לקחת, וגם איתו חווים את הלידה (ואמר הגר"א נבנצל: מותר ליולדת לקחת תרופות למניעת כאב בשעת הלידה ואין בזה משום התערבות לא רצויה במעשה ד' שכתב "בעצב תלדי בנים". שהרי הקב"ה אמר לאדם "בזיעת אפיך תאכל לחם", ובכל זאת המציא לנח ולרבים אחריו כלים לעבודת האדמה. משנה ברורה עם ביצחק יקרא ח"ו בסוף עמ' ח).


לידת בית טבעית

ש: האם לא עדיף ללדת בבית עם מילדת באופן טבעי ולא בבית חולים? אחותי ילדה כן והיא מאושרת.

ת: ודאי יותר נעים בבית. אבל אם יש איזה סיבוך לתינוק או לאם, אז יכול לקרוא אסון. אסור לקחת סיכון. הסיכון פי 3 למותו של הילוד. מחקר של AJOG כרך 201.


הנקה וילודה

ש: האם לסיים הנקת תינוק מוקדם כדי לזרז לידת התינוק הבא?

ת: לא. להניק אותו מה שהוא צריך. עכשיו זה התור שלו.


לידת זכר

ש: האם יש עדיפות במקורות ללידת זכר?

ת: יש עדיפות מסויימת לזכר ויש עדיפות מסויימת לנקבה.


לידת בת

ש: יש לנו 5 בנים נפלאים אך אנו משתוקקים לבת. מה אפשר לעשות?

ת: תשובה תפלה וצדקה. סינון זרע בבית חולים.


בדיקות טרום לידה

ש: האם לבצע בדיקות טרום לידה או עדיף בטחון בד'?

ת: בטחון בד' זה רק במה שד' הודיע לך בפירוש שידאג לך בלי שתתאמץ. אם לא, הרי ציוה שיש להשתדל בדרכי רפואה (ע' רבי אברהם בן הרמב"ם, המספיק לעובדי השם, שער הבטחון. קובץ תשובות מהגרי"ש אלישיב ח"א).


ש: אלו בדיקות חייבים לבצע?

ת: את אלה שקופת חולים מממנת. זה סימן שהן חיוניות.


ש: אם יש בעיה חלילה, מותר לבצע הפלה?

ת: תלוי מה הבעיה, פני לרב שלך (שו"ת שאילת שלמה ב שיב).

[ועל תשובה זו, כתב בפניני הלכה ג 221: "לפני כמה שנים פרסם הרב אבינר תשובה בה הוא ממליץ לנשים מבוגרות לבצע בדיקת מי-שפיר, כדי שאם יתברר להן שעוברן חולה, יוכלו להתייעץ עם רב, ולהחליט אם ללכת לפי השיטה המחמירה או המקלה. בכמה בתי חולים תלו תשובה זו על הקיר. ובזכותה, מספר לא מבוטל של נשים בסביבות גיל ארבעים שעד אז חששו להיכנס להריון, שמא יוולד להם ילד חולה, העזו להיכנס להריון, וכך התרבו נפשות בישראל" – רשם מ"צ.]


עצבנות אחר לידה

ש: אחרי שילדתי, נעשיתי עצבנית, עם מצב רוח ירוד, רגישה לכל דבר, חסרת סבלנות לסביבה. יש סגולה לתיקון?

ת: לא צריך. תופעה ידועה של דכדוך אחר לידה, 15-10%, עקב כל המעמסות הכבדות. אם זה לא עובר, לפנות לפסיכולוגית, אך כמעט תמיד זה עובר מעצמו תוך כמה ימים.


קניה לפני לידה

ש: יש בעיה לקנות עבור התינוק לפני לידתו?

ת: אין שום בעיה (נר באישון לילה 123).

[ואמר הגר"ח קניבסקי: העולם מקפידין משום עין הרע (שאלת רב ח"ב עמ' נח).]


זירוז לידה

ש: האם מותר לעשות זירוז לידה?

ת: כן. אם יש הוראה רפואית – לעשות, משא"כ לנוחות.

[ב'האפריון' עה"ת מבעל קצשו"ע תמה (פ' תולדות): משום מה התארך הריונה של רבקה אמנו עד גמר ט' חודשים למרות שהיה קשה, ואילו הריונה של תמר היה קצר, וילדה לאחר ו' חודשים למרות שהיה קל? ותירץ שבבטנה של תמר היו ב' צדיקים ולמה תתעכב יציאתם, ולכן ילדה בגמר ו' חודשים. אולם רבקה שבבטנה היה גם עשו וביום שמלאו לעשו י"ג שנה מת אברהם אבינו, כדי שלא יצטער בראותו יוצא לתרבות רעה, ונתקצרה ה' שנים מחייו, ולכן אילו היתה יולדת בגמר ו' חודשים, היו מתקצרים חיי אברהם בג' חודשים נוספים, עכ"ל. מכאן אנו למדים שזמן הלידה מחושב ומדוקדק בשמים ואין להקדימה. אא"כ יש הוראה מרופא. תורת היולדת פ"א בהתחלה – רשם מ"צ.]


ש: אין זה משנה לגבי הנשמה?

ת: זה רצון ד' שנעשה על פי הרופאים (שו"ת אגרות משה יו"ד ב עד. הגר"ע יוסף בטהרת הבית נט. שו"ת שבט הלוי ו רכח).


ש: אבל אמרו שאין סיכון אם עובר תאריך?

ת: אין על זה מחקרים, כי אי אפשר לעשות ניסויים בזה, אבל לא כדאי לקחת אפילו סיכון רחוק.


תינוק לא אהוב

ש: כל כך ציפיתי לתינוק לפני ההריון ובזמן ההריון ועכשיו אני מרגישה שאיני אוהבת אותו וכל הטיפול בו הוא סתם מעמסה, ואני סוחבת. בכלל, אני לא נהנית מכלום. במה חטאתי?

ת: לא חטאת. זה דכאון אחר לידה, תופעה ידועה, 10% עד 15%. פני לפסיכולוגית. הכל יסתדר.


מניעת לידה מוקדמת עקב יחסי אישות

ש: אם יחסי אישות גורמים ללידה מוקדמת מאד עם סיכון לתינוק בעל מום חמור, האם מותר בהריון הבא, לשמש בכובעון?

ת: באופן כללי, שימוש בכובעון אסור, אבל בלית ברירה התיר האחיעזר כאשר נשקפת סכנה לאם מההריון, כיון שלדעתו שימוש בכובעון הוא איסור מדרבנן והוא נדחה בגלל מצות עונה (שו"ת אחיעזר ח"ג כד).

וכן התיר הגרא"י ולנדברג שימוש בכובעון במקרה שיחסי אישות גורמים הרגשה קשה מאד של צריבה לאשה. ואמנם לא נשקפת לה סכנה, אבל הנימוק של האחיעזר עדיין תקף שזה איסור דרבנן והוא נדחה מפני מצות עונה (שו"ת ציץ אליעזר ח"כ נ).

לכאורה הנדון שלנו הוא באמצע, שאין סכנת נפשות לאם, אבל זה יותר מכאב, כיון שנשקפת סכנת מום חמור לתינוק הנולד טרם זמן. אבל אין זה דומה, כיון ששם (בבעיית הצריבה למשל) מדובר בבעיה תמידית, וביטול גמור של מצות עונה, מה שאין כן אצלנו שמדובר בתקופת המתנה של כמה חודשים, וזה טבע העולם שבני זוג מתאפקים מסיבות שונות במשך כמה חודשים. לכן אי אפשר להתיר כובעון.

באשר לכובעון מחורר שנעשה נקב בקצהו, נראה שאיסורו יותר קל מאשר כובעון רגיל, שהרי סוף סוף זרע כן מגיע, אמנם בכמות מצומצמת אך בסופו של דבר, תמיד ביחסי אישות חלק מן הזרע הולך לאיבוד; אף על פי שזה שונה, כי שם מדובר ביחסי אישות רגילים כדרך כל הארץ, ופה יש חסימה ואין זה כדרך כל הארץ. אבל בשעת הדחק, כשיש עוד זמן עד הלידה, וקשה לזוג לחכות, אולי אפשר להתיר. אבל יש פתרון עדיף, והוא שבשעת יחסי אישות, לא תהיה כניסה עמוקה, בשעת פליטת הזרע, אלא רק בפתח הנרתיק, שזה נקרא יחסי אישות כדרך כל הארץ, כי אין גדר כמה הכניסה צריכה להיות עמוקה, ודי בכך כדי לפתור את הבעיה שלנו, בדרך זו אין נוזל הזרע מגיע לצוואר הרחם, ואם מגיע, אז הכמות קטנה מאד, מה שיכול לקרות גם עם כובעון מחורר ואף עם כובעון רגיל שיש בו אחוזים ניכרים של כשל.

לסיכום: בשעת הדחק אפשר אולי להיעזר בכובעון מחורר והפתרון המיטבי הוא כניסה שטחית בשעת יחסי אישות.


לידה קשה

ש: אני אחרי לידה קשה עם הרבה תפרים ורוצה לנוח אצל אימי, אך בעלי מתנגד כי הוא רוצה שהברית תהיה אצל הוריו. מה לעשות?

ת: את קודמת. כשבעלך ילד אחרי הריון, הברית תהיה אצל הוריו.


שארית הטבור

ש: כשנופלת שארית הטבור מן התינוק, מה לעשות איתו?

ת: לפח.