שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

לא תנאף!!! (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־05:03, 24 ביולי 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (Maale העביר את הדף לא תנאף!!! ל־לא תנאף!!! (מאמר) בלי להשאיר הפניה)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

לא תנאף!!!

[ראיין: הרב מרדכי ציון]


ש: בזמן האחרון נפרץ אתר בגידות, כלומר שירות היכרויות למטרת ניאוף, בו נרשמו 37 מיליון איש בעולם, מתוכם 170 אלף ישראלים, ונחשפו שמותיהם. מה יש לומר על זה?

ת: לצערנו אין שום חידוש. תמיד היה יצר הרע של גילוי עריות. זו אחת העבירות שבגללה חרב הבית הראשון וגלינו מארצנו. אנשי כנסת הגדולה בטלו את היצר הרע של עבודה זרה, אבל לא את היצר הרע של גילוי עריות. רק החלישו אותו בכך שאין אדם מתגרה בקרובותיו, - מלבד מקרים יוצאי דופן. אם כן, עדיין קיים היצר הרע של גילוי עריות, ויש מאוד להיזהר ממנו. בודאי שזה חטא ופשע נורא לארגן תעשיית בגידות. גם בלעדו, היצר הזה חזק ויש להילחם נגדו במסירות נפש.


ש: היום יש יותר בגידות בעם ישראל מאשר אז?

ת: קשה לדעת. אם מחפשים באינטרנט את הערך "אחוז הבגידות בישראל", מגיעים למספרים מחרידים, 30%, 50%, 85%. יש לקוות שאלה אינם מספרים אמיתיים.


ש: חז"ל אומרים: "רובם בגזל, מעוטם בעריות וכולם באבק לשון הרע" (בבא בתרא קסה). אם כן, זה רק מעוט?

ת: גם מעוט, זה דבר נורא ואיום. זו עבירה שחייבים עליה מיתה. והיא ביהרג ואל יעבור. גם גוי אסור בניאוף וחייב עליה מיתה, כשבע מצוות בני נח. זה גם הורס את הילדים. מרן הרב קוק במאמרו נחמת ישראל מברר באריכות שגילוי עריות אינו רק עבירה בין אדם למקום אלא עבירה בין אדם לחברו כי היא הורסת את המשפחה (מאמרי הראיה 279). אגב,לגבי "מעוטם בעריות", מסילת ישרים הוא מסביר שזה כולל לאו דווקא עריות ממש, אלא גם קרבה לעריות, וזה גם נורא ואיום .זה לשונו: "אין בכלל האיסור גופו של מעשה בלבד, אלא כל הקרב אליו. ומקרא מלא הוא (ויקרא יח): לא תקרבו לגלות ערוה" (מסילת ישרים יא).


ש: וכיצד נילחם נגד היצר הרע החזק הזה?

ת: כבכל מלחמה, יש להחזיק את האויב רחוק, להילחם בו בשטחו, ולא לתת לו להיכנס לשטחנו ,אפילו כמלוא נימה. יש פסוק במשלי: "היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה. אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה. כן הבא אל אשת רעהו (משלי ו כז-כט). אחד הפירושים הוא שיש כאן מדרון חלקלק: מתחילה קרבה קטנה אסורה וזה מידרדר לגילוי עריות החמור.


ש: אך מול אויב כה מסוכן, כיצד יהודי פשוט שלא למד הרבה תורה, ידע להיזהר?

ת:בשביל זה אין צורך ללמוד הרבה תורה. כל יהודי פשוט קרא מסילת ישרים כמה פעמים, ושם יש פירוט מדויק של איסור "לא תקרבו". הוא מוסר לנו רשימה.

א. מעשה - כלומר נגיעה וחיבוק. "ואמרו ז"ל: אמר הקדוש ברוך הוא, אל תאמר: הואיל ואסור לי להשתמש באשה, הרינו תופסה ואין לי עון, הרינו מגפפה ואין לי עון, או שאני נושקה ואין לי עון. אמר הקדוש ברוך הוא: ...אשה שאינה שלך, אסור ליגע בה כל עיקר וכל מי שנוגע באשה שאינה שלו, מביא מיתה לעצמו" (מסילת ישרים שם).

ב. ראיה – "כל המרצה מעות מידו לידה כדי להסתכל בה, לא ינקה מדינה של גיהנם". "שכל המסתכל באצבע קטנה של אשה וכו'". "ונשמרת מכל דבר רע, שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו היא פנויה, באשת איש אפילו היא מכוערת".

ג. דיבור – "כל המרבה שיחה עם אשה גורם רעה לעצמו".

ד. שמיעה – "קול באשה ערוה".

ה. עוד שמיעה ודיבור – "דיבור בדברי זנות או השמיעה לדברים האלה". "לא יראה בך ערוה דבר, ערות דיבור, זה נבול פה". כלומר דיבורים לא צנועים. "אפילו שיחה קלה שבין איש לאשתו, מגידים לו לאדם בשעת הדין".


ש: מה הכלל?

ת: "כל החושים צריכים להיות נקיים מן הזנות ומעניינו." "על דרך זה אסרו בענין זה של העריות כל מה שהוא ממינו של הזנות, או הקרוב אליו, יהיה באיזה חוש שיהיה".


ש: יש אנשים דתיים שטוענים שכל ההלכות האלה כבר לא שייכות לנו, ובמקום לברוח, יש להתמודד?

ת: חז"ל אומרים אחרת. וגם לצערנו המציאות של ריבוי הבגידות אומרת אחרת. גם מסילת ישרים אומרת אחרת: "ואם לחשך אדם לומר, שמה שאמרו על נבול פה, אינו אלא כדי לאיים ולהרחיק אדם מן העבירה, ובמי שדמו רותח הדברים אמורים, שמדי דברו בא לידי תאוה, אבל מי שאמרו דרך שחוק בעלמא, לאו מילתא הוא ואין לחוש עליו - אף אתה אמור לו: עד כאן דברי היצר הרע". "האמת הוא כדברי רבותינו זכרונם לברכה, שנבול פה הוא ערותו של הדיבור ממש".


ש: אכן יש כאן שאלה עקרונית: כל האיסורים האלה של תורה או דרבנן, הם איסור עצמי, טומאה עצמית, או כדי שלא להידרדר לגילוי עריות?

ת: גם וגם. "ומשום זנות הוא שנאסר ככל שאר עניני הזנות, חוץ מגופו של מעשה, שאף על פי שאין בהם כרת או מיתת בית-דין, אסורים הם איסור עצמם, מלבד היותם גם כן גורמים ומביאים אל האיסור הראשיי עצמו"


ש: דיברנו על מעשים. ומה עם מחשבות?

ת: נכון. שכחתי. "בענין המחשבה... ונשמרת מכל דבר רע, שלא יהרהר אדם ביום... ואמרו עוד: הרהורי עברה קשים מעבירה. ומקרא מלא הוא: תועבת ד' מחשבות רע"


ש: ובסיכום?

ת: להרבות בצניעות, להרבות בטהרה, להרבות בלימוד מסילת ישרים, להרבות בתורה.


  • פורסם בשאילת שלמה 403