שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

לא קל להיות עם גיבור

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

לא קל להיות עם גיבור

[נרשם ע"י יוסף אברמסון]


מדוע פחדנו בהיותנו על חוף ים סוף והמצרים מתקרבים אלינו למלחמה. הרי אנו מונו ששים רבוא עם נשק, "וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים" (שמות יג יח). האם לא יכלנו להשיב מלחמה שערה ולשים קץ לאיום המצרי? מדוע גם לא חשבנו על נצחון על טבעי. וכי שכחנו את הניסים הרבים במצרים?! אלא הניסים נטעו בהם אמונה לשעה. בטחון עצמי להילחם לא היה לנו כי היינו עבדים, ומתכונת העבד שאינו יכול להכות את אדונו.

במרד גטו ורשה היה עוז וגבורה. לא מרדו כדי לנצח אלא כדי לא למות כצאן לטבח. היה ברור שלא יכלו עם כמה אקדחים לנצח את כל הצבא הגרמני מתוך הגטו, אלא שרצו למות כגיבורים בקרב.

לכן היה צריך לשלוח אותנו לבית-ספר לגבורה. לחשל אותנו ארבעים שנה במדבר. מקום שרבים הנחשים והעקרבים וללא מזון ומים. נכון שהיה מן. אבל אסור היה להשאיר בלילה. נכון שהיה גם בארה של מרים, אבל בין שתיה לשתיה מהבאר לא היה מים. כך נעשינו גיבורים לכבוש את הארץ.

נכון שהיתה מסירות נפש להיכנס למים. המים לא נפתחו מיד לאחר נשיבת רוח הקדים כל הלילה כמו שמובא בציורים. אלא רק לאחר שנחשון נכנס ובעקבותיו כל שבט יהודה. נרטבו מגלים, המים הגיעו לברכיים אח"כ גם לכתפיים ומשה רבינו ממשיך לסמן לנו להמשיך. רק כשהגיע עד אפינו וגילנו מסירות נפש, המים נבקעו. אז עם גבורה כזאת לא ניתן היה לכבוש את הארץ? אלא אינה דומה גבורה פסיבית לגבורה אקטיבית. להילחם לא היה גבורה ובכך הקב"ה התחשב והוליך אותנו להכשרה לגבורה.

היו גדולי ישראל, גאונים בהלכה, אולם כאשר התנגדו לדעתם, התקפלו. אומר מרן הרב קוק שישנם יחידים מיוחדים שביחד עם גדלותם התורנית היו גם גיבורים בהחזקת עמדתם. כזה היה רבי שמואל מוהליבר. שלמרות כל ההתנגדויות וההשמצות לא זז כי הוא זה מעמדתו (מאמרי הראיה, גדול וגבור) . זה לא קל להיות גיבור בכל.

גם בארץ ישראל, כאשר התקרב רומל מרחק ארבע ימים מהארץ, אמר שבא לשחוט את כולם, המופתי אמר לו שאין צורך, הוא יעשה זאת בשבילו, היתה סכנה נוראה והיהודים התחלקו לשלוש קבוצות. חלק אמרו שיתחבאו במערות מדבר יהודה. חלק אמרו להתפלל. קבוצה שלישית אמרה שילחמו עד הכדור האחרון בביצורים שבנו בהר הכרמל. מאיפה הגבורה? מהצבא של ניקולאי הרשע. היה יהודי שבא לחפץ חיים ושאל אם מותר לו לחתוך את אצבע ההדק כדי להיפטר מהצבא הרוסי. תשובתו הראשונה היתה שאסור לאדם לעשות את עצמו לבעל מום. שנית, עתידה לקום מדינה ליהודים, ואם תתגייס בצבא נמצא שאתה מכשיר את עצמך ללוחם ועוד על חשבון הגוי! משם למדנו גבורה.

כאשר עם ישראל בימות יהושע והשופטים נלחם בארץ היה גיבור אך לקח לו שלוש מאות שנה עד שכבש את כל ארץ ישראל בימי דוד המלך. לכן מי שאומר שמדינת ישראל קמה קמעא קמעא אינו דובר נכון. כי בששים שנה הגענו להישגים אדירים שבימי כיבוש הארץ הראשוני לקח שלוש מאוד שנה! זה גם מהר יותר ממה שלקח לאמריקה להגיע במלחמותיה לעצמאות. אין לזה אח וריע!

מדוע משה רבינו לא נכנס ראשון לבקוע את הים כמו מפקד בראש הצבא? מדוע היה צורך שבני ישראל יכנסו במסירות נפש ואילו משה רבינו נשאר מאחור?

תירוץ ראשון, הגיע הזמן שבני ישראל גם יוכיחו שיש להם מסירות נפש. תירוץ שני, בדרך כלל האויב נמצא מקדימה. על כן על המפקד להסתער ראשון כדי להוות דוגמא לעודד את רוחם של חייליו. שונה הוא קריעת ים סוף. שהאויב היה מאחור.

חז"ל אומרים שבכניסה לים סוף היה וויכוח בו כל אחד אמר שהוא יכנס ראשון. אולם יש גם דעה נוספת שלא כך היה המעשה. אלא כל אחד אמר שהשני יכנס ראשון (סוטה לז א)! הסביר אדמו"ר אחד שאלו ואלו דברי אלוקים חיים. כל עוד והדיון היה תיאורטי כל אחד הצהיר שהוא יכנס ראשון. אולם כאשר הגיע למעשה, לרוץ למים הגועשים, כל אחד נידב את חבירו...

ד' אמר למלאכים: "מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה"!? אם כן כיצד אנו שמחים ואומרים שירת הים והלל על נס של טביעת המצרים?

תירוץ אחד, על פי דברי בעל ה"אש קודש": אנו לא כמו המלאכים. מלאך לא קיבל מכות רצח מהגרמנים, ולא דחפו אותו לתוך משרפות. לכן להם אסור לומר שירה אבל אנו בודאי יכולים לשמוח על מפלתן של הרשעים הארורים!

תירוץ נוסף מר' זלמן מוואלוז'ין, אחיו של ר' חיים מוואלוז'ין: המלאכים בקשו לומר שירה כדי להמית את המצרים שרדפו אחרי בני ישראל. בדומה לדרך בו אומרים חז"ל שמת מחנה אשור שצרו לכבוש את ירושלים. אמר הקב"ה שאין להשוות בין האויב אשור לבין המצרים. המצרים היו אכזריים הרבה יותר עד כדי השלכת תינוקות ליאור! לכן אמר להם "מעשי ידי, תינוקות בית ישראל, טובעין בים, הוטבעו, ואתם אומרין שירה, אתם מבקשים להמית אותם במיתה קלה"!?


  • פורסם בשאילת שלמה 272