שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

לא להיות יותר מידי מאוהב בעולם הזה

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־12:50, 20 בדצמבר 2015 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " == לא להיות יותר מידיי מאוהב בעולם הזה == [שיחת הרב בסוכתו בבית אל – חוה"מ סוכות תשע"ד] לכא...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

לא להיות יותר מידיי מאוהב בעולם הזה

[שיחת הרב בסוכתו בבית אל – חוה"מ סוכות תשע"ד]


לכאורה, יש סתירה בין שני דינים בהלכות סוכה:

הדין הראשון הוא ש"מצטער פטור מן הסוכה" (סוכה כו א. שו"ע או"ח תרמ ד), שמי שהישיבה בסוכה גורמת לו צער,פטור מחובה זו. הסיבה לכך היא "תשבו - כעין תדורו", כלומר, באותה ההתנהגות שאדם רגיל לנהוג כל השנה בקשר לביתו, כך הוא צריך לנהוג ביחס לסוכה. לכן, כמו שאדם הסובל ממגורים בביתו יוצא ממנו, כך מותר לצאת מן הסוכה אם מצטער בגללה (מ"ב ס"ק יג. עיין סוכה כח ב. שו"ע או"ח תרל"ט א). זהו דין מיוחד הקיים אך ורק לגבי הלכות סוכה.

לעומת זאת, ישנו דין שסוכה צריכה להיות דירת עראי (סוכה ב א). כלומר א. תהיה ראויה לדירה. ב. תהיה ארעית ולא עם תקרה מעץ או יותר מעשרים אמה גובה.

אם כן, לכאורה יש סתירה בין הדין שמצטער פטור מן הסוכה ובין הדין שהסוכה צריכה להיות "דירת עראי" שהיא דבר פחות נח מדירת קבע ואדם עלול להרגיש בה שהוא "מצטער".

התירוץ הוא שצריך שהסוכה תהיה עראית ויחד עם כך שהאדם לא יצטער. ואיך עושים את זה? ע"י זה שהאדם לא יהיה יותר מדי מאוהב בעולם הזה. אם אדם יותר מדי מאוהב בעולם הזה, הוא יצטער בסוכה וכל דין סוכה ייפול.

האדמו"ר ממונקאטש (בספרו נימוקי אורח חיים תרל"ט א} מוכיח את אלו שבארצות הקרות לא בונים סוכה עם תנור ובמקום זה עוזבים את הסוכה כי הם מצטערים בה. הוא מעיד שהחפץ חיים היה מכניס תנור חימום לסוכתו כדי שיוכל לישון שם. גם הגאון ר' חיים מבריסק היה נוהג לשבת בסוכה אף בזמן הקור, כיון שהיה לו תנור חימום בסוכה ולא היה מצטער מחמת הקור (ספר הסוכה עמ' תכז. סוכת הלויים עמ' רנד. פסקי תשובות תרלט הערה 28. מקראי קודש לרב משה הררי עמ' 629 הערה נה, 631 הערה סב).

כתוב במסילת ישרים פרק א שעולמנו אינו עולם של מילוי הנאה (כמו שאומרים במערב ולכן ממציאים שם כל הזמן הנאות חדשות), אלא עולמנו הוא עולם של מילוי חובה. אמנם, מוסבר שם שמותר קצת להנות כדי לתפקד טוב, אך ההנאות הן סיוע למילוי החובה, הן מרחיבות דעתו של אדם. אבל, אמר רבנו הרב צבי יהודה: צריך להיזהר כי לפעמים ההנאות מחריבות דעתו של אדם.

מי שלא טוב לו בסוכה, נידון הדבר בתחילת מסכת עבודה זרה. מסופר שם (ג א) שלעתיד לבוא, ד' מביא ספר תורה ,מניחו בחיקו ואומר: "מי שעסק בתורה יבא וייטול שכרו". מיד מתקבצים ובאים אומות העולם ומתלוננים שלא היתה להם את התורה אז לא יכלו לעסוק בה ולקבל שכר על כך. ד' מסכים לתת להם מצוה קלה - מצות סוכה. כל אחד ואחד מהגויים הולך ועושה סוכה בראש גגו .והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז ובגלל החום כל אחד מהגויים בועט בסוכתו ויוצא. נכון שמצטער פטור מן הסוכה ומותר לצאת ממנה במקרה של חום כזה, אבל יש הבדל גדול בין יציאה מהסוכה בצער לבין יציאה המשדרת מאיסה בסוכה - "בועט בסוכה".

לכן, מי שלא יותר מדי מאוהב בעולם הזה, אינו מצטער וטוב לו בסוכה.


  • פורסם בשאילת שלמה 358