שיעורי הרב שלמה אבינר

לא אלך לצבא!

שאלה: לא אלך לצבא! זה צבא גירוש! צבא גירוש מקטיף, צבא מכות בעמונה, צבא פינוי בחברון. החילוניים צריכים אותי כפועל שחור כדי שאמסור את הנפש ואיהרג, אבל לא יתנו לי לטפס בדרגות הפיקוד, אולי יסכימו שאהיה מ"מ ומ"פ אך לא למעלה מזה. לא אהיה פרייר, אשב בבית ולא אלך לצבא! אחרי כל מה שעשו לי, שיסתדרו בלעדי!

תשובה: אכן, אל תלך לצבא. אם כך אתה חושב, כך אתה מאמין, כך אתה מרגיש - אל תלך, כי רק תקלקל שם. אשתדל לשכנע אותם שלא יקבלו אותך, כי תביא נזק.

הישאר בבית, למד תורה, למד מקצוע, בנה בית נאמן, התנדב לעזרה לנפגעי טרור, עסוק בכל מיני מצוות, כך תביא ברכה.

אתה חושב כנראה שפה זה שוַויץ ושאין שלוש מאות מליון ערבים מסביב שרוצים לחסל את כולנו, להרוג אנשים נשים וטף ביום אחד ושללם לבוז. אגב, גם בשוויץ הולכים לצבא, ומערך מילואים שלנו נבנה גם על פי הדגם שלהם. פעם נשאל שר הביטחון של שוויץ: "אינכם נותנים אמון במדינות השכנות, גרמניה ואוסטריה, צרפת ואיטליה?" השיב: "לא!"

כנראה אינך מבין שבלי צבא, אין לנו עם, אין לנו ארץ, אין לנו עמונה, אין לנו כלום!

אתה אומר: "יסתדרו בלעדי!" אתה צודק. צה"ל יסתדר בלעדיך. אפילו אם כל הדתיים לא ילכו לצבא, כל החרדים וכל הדתיים לאומיים, צה"ל יסתדר בלעדיהם. אולי יהיה לו קצת יותר קשה, אבל הוא יסתדר, כי יש מי שתמיד יהיה שותף בצבא הזה: ריבונו של עולם! "כי ד' אלוקיכם ההולך עמכם להילחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם" (דברים כ ד). ריבונו של עולם ילך עם החיילים, גם אם אין להם כיפה על הראש, אלא רק כיפת שמים וכובע פלדה.

אינך עושה טובה לאף אחד, אלא עושה טובה לעצמך, שהנך שותף בקבוצה הנפלאה הזאת שנקראת צבא. להיות חייל זו לא רק חובה זו זכות. אני מכיר אדם משותק על כסא גלגלים שלחם בכל כוחותיו עד שהתקבל לצבא, ואדם עיוור שלחם וקיבלוהו, ואדם עם בעיות נפשיות מטופל בכדורים פסיכיטריים שלחם עד שקיבלוהו. שלושתם הביאו תועלת. להיות בצבא זו זכות. אתה צודק, גם אם לא תבוא, יסתדרו בלעדיך, אבל אתה הפסדת, חבריך יהיו שליחים של הקדוש ברוך הוא, ואתה תישאר בחוץ.

ומה זאת אמרת שאתה לא פרייר להיהרג בשביל אחרים?!

לחשוב שחילוניים לא נהרגים בצבא, לא מסתכנים בשביל כולנו, לא מקבלים עיטורי עוז וגבורה, כגון במלחמת לבנון האחרונה - זו כבר הוצאת שם רע על אנשים שמסרו נפשם אשר חלקם נהרגו!

ומה זאת אומרת, שאתה לא תלך לצבא בשבילם כאשר תישאר חייל פשוט?! וכי אתה הולך לצבא 'בשבילם'? או בשביל ריבונו של עולם?! אשר צוךָ להתגייס. אין אצלנו הגדרה כזאת: אם לא אהיה קצין גבוה לא אתגייס, אם לא אהיה תלמיד חכם לא אלמד תורה, אם לא אהיה חסיד לא אתאמץ במצוות וכדומה. לא! קצת ענווה ולא כל כך הרבה התנשאות!

אנחנו ניגשים לעבודת ד' בענווה, וגם אם אנחנו קטנים, אנו שמחים לעבוד את ד'. כמו שמסביר הרמב"ם במורה נבוכים, שגם אם אינך מלאך אלא סתם אדם, בכל זאת עבודת ד' שלך שווה הרבה. וכן בתחילת ספר נפש החיים, לרבי חיים מוולוז'ין שלא יאמר אדם: מי אני הקטן, הדל והחדל, ומה שווה עבודתי. לא! היא שווה הרבה מאוד, ויקרה מאד בעיני ד', וכל אחד כפי יכולתו, ו"לפום צערא אגרא" (אבות סוף פרק ה) ו"אחד המרבה אחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים" (ברכות יז א).

שהרי הצבא הוא מצוה, מצוה משולשת, כפי שהסביר רבנו הרב צבי יהודה קוק במאמרו "למצוות הארץ" שנכתב כדי לרומם את ההתגייסות לצבא לקראת מלחמת העצמאות לנתיבות ישראל א קיח).

1. זו הצלת כלל ישראל. אל תעמוד על דם רעך, קל וחומר על דם כל בית ישראל. פיקוח נפש - מצוה ענקית שדוחה כמעט את כל התורה כולה, (מלבד איסורים חמורים מיוחדים).

2. הצלת ארץ ישראל. מצות כיבוש הארץ, ושמירתה אחרי שנכבשה. זו כמעט המצוה היחידה שאנו נכנסים בה לכתחילה למצב של מסירות נפש ממש כדי לקיימה.

3. מצות קידוש השם: כאשר עם ישראל מסכן, מוכה, רדוף שבור ורצוץ - זהו חילול השם. כאשר יש לנו צבא, ואנו משיבים מלחמה שערה ומכים שוק על ירך - זהו קידוש השם! זה קידוש השם הגדול של כלל ישראל המוזכר על ידי יחזקאל הנביא (לז).

נכון שיש בעיות בצבא. נכון שהשתמשו בו כדי לגרש יהודים ולפנות בתים, וזה חטא ופשע. נכון שגם הכניסו בנות בכל מיני מקומות, וזו שטות וטפשות והבל וכסל ותהו וחרפה וסיכון. אבל בעולם הזה, שום דבר אינו שלם, שום דבר אינו בדיוק איך שהיית רוצה.

וכלל גדול אמר הרמב"ם: אדם נדון על פי רובו, מדינה נדונה על פי רובה, העולם נדון על פי רובו (הלכות תשובה ג). וכן צה"ל נדון על פי רובו. אל תגזים, ידידי, אל תקרא לצה"ל צבא גירוש, ושאר כינויי גנאי, זה לא ישר, זה לא אמת, זה לא צודק.

אתה לא רציני, ידידי, סלח לי שאני אומר זאת. אז מי אתה רוצה שילך לצבא? חילוניים? זו השקפת עולמך ביחס לתחיית האומה בארצה, שאנו נשב בצד?! או שמא נשלח לשם תאילנדים וסינים?! לא רציני. לא רציני.

לכן אני ממליץ לך לעשות תשובה, להבין ולהכיר מה זה צבא, לאהוב ולהוקיר את הצבא, ולהתגייס מכל הלב, מכל הנפש, מכל הרוח, מכל הנשמה.