שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

כניסה לסכנה להצלת חברו (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־19:37, 18 באוגוסט 2018 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''שאלה:''' ספורטאית שטה בירקון בסירה, הסירה התהפכה והיא כמעט טבעה. אנשים ראו וחששו לקפוץ למ...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

שאלה: ספורטאית שטה בירקון בסירה, הסירה התהפכה והיא כמעט טבעה. אנשים ראו וחששו לקפוץ למים בגלל הזהום שיש בירקון. בסוף אחד קפץ והציל אותה, אבל היא במצב קשה. האם אדם צריך להסתכן בכדי להציל את חברו?

תשובה: דבר זה שנוי במחלוקת אחרונים. אכן, כתוב "לא תעמד על דם רעך" (ויקרא יט, טז). הרדב"ז כותב שעל אדם להציל את חברו, אבל לא להסתכן. הרי ידועה האמרה "חייך קודמים לחיי חברך". אמרה זו הינה ע"פ הגמרא בב"מ (סב, א), מה מסופר על שני אנשים ההולכים במדבר ולאחד מהם יש קיטון מים. אם ישתו שניהם, שניהם ימותו. אם ישתה האחד, יגיע לישוב בשלום. פסק ההלכה: ישתה אחד.

כלומר, אדם לא צריך להציל את חברו על חשבון חייו. ק"ו הדבר אם יש קיטון אחד של מים הנמצא בידו, ודאי אינו מחוייב לתת את הקיטון לשני בכדי להצילו. לכן אומר הרדב"ז, וודאי מצווה גדולה להציל את חברו, אבל אדם לא צריך להסתכן. התורה דרכיה דרכי נועם ולא ציוותה את האדם להסתכן (ח"ג ס' תרכה ומובא בפתחי תשובה יו"ד קנז, טו). יש החולקים ואומרים שנכון שחייך קדומים לחיי חברך, אבל ספק חייך אינם קודמים לוודאי חיי חברך. כלומר, אם אינך עושה כלום, הוא וודאי ימות. אם תעשה משהו אולי תמות. הוודאי שלו קודם לספק שלך.

כך מובא בהגהות מיימוניות (מובא ב"י חו"מ תכו) ובכסף משנה (סוף פ"א מה' רוצח). מקור הדין הוא מהירושלמי בו מובא שפעם תלמיד חכם נתפס ע"י רשעים. אמרו: לצערנו, אפשר להכין לו תכריכים. אמר ריש לקיש: אני הולך להרוג או ליהרג. ב"ה ריש לקיש הציל אותו, אבל מכאן רואים שריש לקיש היה מוכן להסתכן בכדי להציל את חברו. לכן, זו מחלוקת. רבנו הרב צבי יהודה במאמרו "למצות הארץ" (לנתיבות ישראל עמ' קנז) סובר כשיטה שאדם צריך להסתכן. הוא מביא גמרא (סנהדרין עג, א) לגבי הרואה את חברו הטובע בנהר או חיה גוררתו או לסטים באים עליו, שהוא חייב להצילו – שנאמר: "לא תעמד על דם רעך". ע"פ רוב, כשיש נהר, חיה או לסטים, ישנו סיכון. יתר על כן, הרמב"ם שינה מילה: במקום 'נהר' כתב 'ים' (ה' רוצח א, יד), והים עוד יותר מסוכן.

יתר על כן, הרמב"ם כותב: "כל היכול להציל ולא הציל עובר על לא תעמוד על דם רעך". וודאי כל היכול להציל ולא הציל עובר!? אלא, הכוונה היא שהפטור היחיד לאדם שלא להציל הינו רק אם הוא אינו יכול.

במקרה הזה, לקפוץ למים זוהמים של הירקון, זה סיכון זעיר. אם אחד נכנס, הוא יכול מיד לקבל זריקה, חיסון למפרע, ולא יקרה לו כלום. זו התשובה של הג"ר עובדיה יוסף בשו"ת יחוה דעת (ח"ג ס' פד), תשובה הדנה בשאלה האם מותר לתרום כליה מאנשים חיים. אמנם הג"ר יוסף אוחז כשיטת הרדב"ז שאדם לא צריך להסתכן כדי להציל חברו, אבל לתרום כליה זה סיכון זעיר מאוד, וסיכון כזה, צריך לקחת. כלומר, גם לשיטת הרדב"ז צריך לקחת סיכון נמוך.

לכן, היו צריכים לקפוץ לירקון על מנת להציל את הספורטאית, ישר כוחו של מי שקפץ, הוא גיבור לאומי!