שיעורי הרב שלמה אבינר

כניסה להר הבית

[אתר סרוגים]

שאלה: האם ניתן לעלות כיום למקומות מסויימים בהר הבית?

תשובה: כאשר הביאו לרבנו הרב צבי יהודה את הקונטרס "נויות ברמה - הר הבית וקדושתו" לרב שמואל הכהן וינגרטן (נדפס בתורה שבעל פה יא), הכולל חישובים על שטחים המותרים ואסורים בהר הבית, הוא אמר שכל החשבונות האלה הם עצמם עבירה של מורא מקדש וגדר של יריקה בהר הבית .הוא גנז את הקונטרס ואמר שאין לנו צורך בכל החשבונות האלה, יש חומה ואין לעבור אותה (ועיין בספר למקדשך תוב עמ' 14-11).

שאלה: שטח הר הבית הוא ת"ק אמה על ת"ק אמה, כלומר 250 מ', וזה הרבה פחות מהשטח היום. אם כן ברור, שחלק הוא מקום מותר?

תשובה: יש הרבה שיטות חישוב הסותרות אחת את השניה ואין בידינו שום דבר ברור.

שאלה: יש רבנים שמתירים הכניסה למקומות מסויימים?

תשובה: הם מיעוט קטן, אינם רוב מנין ורוב חכמה בדור. אחרי מלחמת ששת הימים פורסם כרוז בו חתומים חמישים רבנים הכוללים הרבנות הראשית וגדולי הדור שאסור. גם מיד לאחר שכבשו את הר הבית, מסופר על הגרי"י קניבסקי, שגם הכין כרוז לפרסם חומרת איסור הכניסה להר הבית ותלמידו אסף את חתימותיהם של גדולי ישראל החרדים, וכשכבר היה מוכן לדפוס יצא הכרוז של הרבנות והדיינים על חומר האיסור, ואמר שכבר אין צורך להדפיס את הכרוז הזה כיון שכבר יצא כרוז (אורחות רבנו ח"א עמ' שכד-שכח). וכן נוהגים כמעט כל שלומי אמוני ישראל.

שאלה: אבל יש יהודים שכן עולים?

תשובה: הם מיעוט קטן מאוד. ולא פוסקים על פי יהודים אלא על פי פוסקים גדולי הדור.

שאלה: הראב"ד סובר שהנכנס היום להר הבית אין בו כרת (הגהה על הלכות בית הבחירה לרמב"ם ז ז).

תשובה: הוא אמר שאין בו כרת אבל לא אמר שאין איסור תורה (עיין מאמר הגר"ב זולטי. תורה שבעל פה י). יתר על כן, נפסק כרמב"ם שגם בימינו יש איסור כרת (מג"א תקסא סק"ב. מ"ב שם סק"ה).

שאלה: המאירי כותב: "המנהג הפשוט להיכנס שם, לפי מה ששמענו" (שבועות טז א).

תשובה: עיין שו"ת ציץ אליעזר י א: א. אלו שנכנסו לא עשו זאת על פי הוראה הלכתית. ב. אולי לא נכנסו לשטח הר הבית אלא לשטח סמוך ומי שסיפר למאירי לא דייק בשמועתו. ג. אולי הגרסא הנכונה היא: לא ליכנס. ובמכתבי רבינו עובדיה מברטנורה משנת רמ"ח הוא מעיד שזה דבר פשוט שיהודים לא נכנסים לשם. נוסיף שהמאירי לא גר בארץ ישראל אלא בצרפת ושבזמנו כבר לא היה ישוב יהודי בירושלים, לכן זו שמועה רחוקה, הן במרחק והן בזמן. וכן כותב הכפתור ופרח שהיה מעט זמן אחרי המאירי שלא שמתקרבים רק עד הכתלים (מובא בהר הקודש עמ' קלא).

שאלה: יש ספר "קומו נעלה" שמביא הוכחות רבות להיתר כניסה?

תשובה: עיין מאמרו של הג"ר יצחק ישעיה וייס בשם הג"ר נתן לובארט בנוה ההיכל 249 שדוחה אותן לגמרי.

שאלה: בספר הנ"ל הוא מחדש שהרי יש מצות מורא מקדש, וכדי לקיימה יש להיכנס להר הבית כדי לירא?

תשובה: "אין לזה שורש וענף". הגרנ"ל שם. אדרבה מורא מקדש הוא שלא להיכנס שם.

שאלה: יש טוענים שההתנגדות להיכנס להר הבית היא בגלל "קושי רגשי של הדבקים בקדושת הכותל"?

תשובה: יש באמת קדושה לכותל בתור קיר תומך של הר הבית.

בסיכום, אלה שרוצים להיכנס להר הבית מסתמכים על הבנתם את הראב"ד שאין קדושה להר הבית או על הרמב"ם במקומות שהם לא הר הבית – אם כן, אם אין קדושה, למה רוצים להיכנס?! הגרי"י וייס כותב שם שזה מזכיר קושיית העולם: מדוע הגמרא כותבת שאם אביו ביקש ממנו להביא לו איזה מאכל וכן אמו, כיבוד אב קודם, שהרי גם אמו חייבת בכך (קידושין לא א) - הרי כיבוד אם הוא חיוב ודאי וכיבוד אב הוא מכח ספק, כי אולי אינו אביו (חולין יא ב)? ומתרצים: איזה כבוד ינחיל בכך לאמו, בכבדו אותה לפני האב, דשמא אינו האב?!

• פורסם בשאילת שלמה 358