שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

ייעוץ רב בבחירת שם

ש: האם יש להתייעץ עם רב בבחירת שם?

ת: לא. בדורות הקודמים לא התייעצו כמו שמתייעצים היום. ממילא האריז"ל אומר שכאשר ההורים נותנים שם, מתנוצץ בהם ניצוץ רוח הקודש...

שם לילד

ש: איפה יש מאגר של כל השמות המותרים לבן ולבת על פי ההלכה?

ת: כל השמות מותרים, מלבד שמות של רשעים ושם בן לבת ובת לבן. כמובן, ראוי שם עברי ולא גויי.

אבא ובן בשם יעקב וישראל

ש: לאשכנזים שמקפידים לא לקרוא אבא ובן באותו שם, האם מותר לאבא בשם יעקב לקרוא לבנו ישראל או להפך?

ת: כן. זה לא אותו שם.

שם של רשע

ש: האם מותר לקרוא לילד בשם של רשע?

ת: מעיקר הדין מותר לקרוא בשם שהשתמש בו רשע. וכי מפני שהרשע השתמש בשם, נאסר השם על-ידי כך? הרי אין הוא קרוי על שמו של הרשע, אלא משתמש בשמו של הרשע. מה שכתוב "שם רשעים ירקב", הכוונה שאסור להזכיר את הרשע עצמו.

אך נהגו מידת חסידות לא להזכיר גם את שם הרשע, כפי שחידשו התוספות, כי יכול להיות מזה גם זכר לרשע. לכן, אשכנזים וספרדים נהגו שלא לקרוא בשם של רשע. למשל, לא קוראים בשם אבשלום, כפי שמעירים התוספות. בגמרא מסופר על רב אחד שנקרא בשם אבשלום. תוספות אומרים שם (יומא לח, ב וכתובות קד-קה) שלא נקרא אבשלום, אלא אבישלום, כי אסור לקרוא בשם אבשלום. אך מעיקר הדין אין איסור, וזו רק מידת חסידות. לכן מצאנו בירושלמי שמות כמו אבשלום וטיטוס (תרומות ה, ג). יש ראשונים שלא הזכירו כלל איסור בכך, אפילו מחמת מידת חסידות, כמו הרמב"ם, ה'טור' וה'שולחן ערוך', ואכן יש עדות בישראל שלא נמנעו מלהשתמש בשם אבשלום.

תימנים לא חוששים. אם זה שם שמופיע גם אצל רשע וגם בהקשר אחר, אז מותר, כי קוראים על שם ההקשר האחר. למשל, אבשלום כשלעצמו הוא שם יפה - אב של שלום, ואין זה משנה אם פעם אחת היה אבשלום רשע.

קריאה על שם מי שנהרג על קידוש השם

ש: האם מותר לקרוא לילד על שם מי שנהרג על קידוש השם?

ת: מותר. אפילו יש בזה מצווה. רבנו הרב צבי יהודה היה אומר שמותר, משום שהעושה מצווה לא יאונה לו דבר רע (עיין נר באישון לילה 343-342).

[ונשאל הגרי"ש אלישיב: האם יש בעיה לקרוא על שם סבתא שנהרגה באושביץ בגיל 37? והשיב: "לא. זה לא מקרה, זה צרת רבים" (משנת איש עמ' קל). ומובא בספר דרך שיחה (ח"ב עמ' שטז), שנשאל הגר"ח קניבסקי, האם אפשר ליתן שם ע"ש הגאון ר' אלחנן בונם ווסרמן זצ"ל הי"ד, היות ונהרג בשואה, והשיב: אבא ז"ל (הגרי"י קניבסקי, ה"סטייפלר") סבר שהיות ולא היה זה אסון פרטי, רק כללי, אפשר ליתן שם ע"ש מי שנהרג בשואה. ועיין שו"ת אגרות משה יו"ד ב, קכב – רשם מ"צ.]

סיומת אל

ש: אם בשמי יש סיומת אל, האם עליי לצרף גרש?

ת: לא חייב. אפשר לכתוב רגיל. זה שם שלך ולא שם ד'.

[אמנם הגר"ע יוסף מתנגד לשימוש עם הסיומת "אל". שו"ת מעין אומר יב ח, אך לא משום שזה מעורר דינים אלא משום חשש לחילול שם ד' - רשם מ"צ.]

שני שמות

ש: האם יש להקפיד, כמו שמובא בשם החזון איש, שלא לקרוא לילד בשני שמות אם לא ייקרא כך גם בהמשך? כי אם אינו נקרא לאחר מכן בשני השמות אין לשם הנסתר משמעות, ואף נכנס לבעיות הלכתיות, כגון שמו בגט ('פאר הדור' ח"ד עמ' ר. 'תשובות והנהגות' א, תרח)?

ת: אפשר שם אחד או שניים או שלושה. לא משנה. מרן הרב קוק ב'עזרת כהן' (ס' כח) כותב שאין בעיה, שהרי משה רבינו היו לו הרבה שמות ונקרא רק באחד, וכן יתרו, וכן שלמה המלך. גם לאחיינו של החזון איש, הג"ר חיים קניבסקי, יש שלושה שמות: שמריהו יוסף חיים.

מספר אותיות בשם

ש: האם יש מינימום של אותיות בשם של בן אדם, כמו שלוש אותיות?

ת: לא. אפשר שם אפילו עם שתי אותיות, למרות שזה נדיר. הרי יעקב אבינו קרא לבניו בשמות עם שתי אותיות - דן וגד. אין דין כזה.

בן זוג ראשון

ש: האם מותר לאישה לקרוא לבנה מנישואין שניים על שם בעלה הראשון שנפטר, או בעל לקרוא לבתו על שם אשתו הראשונה שנפטרה?

ת: להימנע. זה עלול לעורר צער.

[בשו"ת 'עשה לך רב' (א, מה) השיב הגרח"ד הלוי על שאלה, שהנישואים השניים מפקיעים קרבת בן הזוג הראשון לגמרי ואין ראוי להראות סימני אבלות על הבעל הראשון בפני השני. כך גם איש אינו רשאי להראות סימני אבלות על אשתו הראשונה בפני השנייה. עיקר יסוד הלכה זו נעוץ בהרגשה הלא נעימה הנוצרת כאשר מראים עדיין קרבה נפשית לבן או בת הזוג הקודמים, כי כל דרכי התורה נועם ונתיבותיה שלום.

הגרח"ד הלוי ממליץ לאישה לשאול בעלה בזהירות רבה אם אין הוא מקפיד שיקראו את שם הבן על שם בעלה המנוח, ורק אם יביע הסכמתו מרצון ללא שום לחץ – אפשר לעשות זאת. אך אם יתנגד – הדין עמו – רשם מ"צ.]

קריאת שם על שם מי שנפטר לאחר לידתו

ש: האם מותר לקרוא לתינוק על שם אדם מי שנפטר מיד לאחר לידת אותו תינוק?

ת: אין בעיה.

[כתב בשו"ת דברי יציב יו"ד קסב): "ונראה דאין מן הראוי ליתן שם אחר מי שנפטר אחרי הלידה, כיון שבשעת לידתו עדיין לא הגיעה הנשמה לשורשה העליון... ובפרט שיש לחוש דריע מזליה, כיון שעדיין לו הגיעה למנוחתה, וכדאיתא שעד כלות ימי השבעה הנשמה משוטטת בעוה"ז, וחמירא סכנתא מאיסורא, ושומר נפשו ירחק מזה וטוב לו". וכ"כ בשו"ת משנה הלכות (ד קנב. י רסג).

אמנם מסופר שלפני קבורתו של הג"ר נתן צבי פינקל, ראש ישיבת מיר, היתה ברית מילה בירושלים, וביקש אבי הבן לקרוא על ילד "נתן צבי" על שם רה"י. השאלה הגיעה אל בית הגר"ח קנייבסקי, שהשיב כי אין כל מניעה לקרוא על שם ראש הישיבה, גם אם טרם נערכה הקבורה עצמה – רשם מ"צ.]

שמות משותפים בין בנים לבנות

ש: האם מותר לקרוא לילד בשם משותף לבנים ובנות, כגון טל, אביה, שמחה, יונה וכדומה?

ת: מעיקר הדין אין איסור לתת שם בן לבת או להפך. הג"ר חיים קניבסקי מביא בספרו 'טעמא דקרא' (עמ' קיט-קכא) שכתב ב'שו"ת דברי מלכיאל' (ג, עה) שאין לקרוא לזכר בשם של נקבה או להפך, ויש בזה כמה חששות. זכר לדבר "לא ילבש גבר שמלת אשה" (וכן הביאו בשם ס' המצרף ס' פד). אבל כתב הגרח"ק, שנראה מדברי הפסוקים, חז"ל וראשונים, שלא חששו לזה, ומביא שישים וחמש מקרים, בתנ"ך, גמרא ופוסקים, שכן נהגו לקרוא לבן בשם בת ולהפך.

אמנם היום נהגו שלא, וכן ראוי לנהוג. אבל אם זה שם משותף לבן ובת, אין כפיה. כן נהגו לגבי השמות שמחה, יונה, מיכל וכו', אם כי יש תמיד לשקול שמא זה עלול להיות לא נוח לילד שיש עמימות בזיהוי אם הוא בן או בת.

קריאת בן ובת בשם דומה

ש: האם מותר לקרוא לבן ולבת בשמות דומים כגון יוסף-יוספה?

ת: מותר. אין מקור לאסור.

[פסק הגר"ע יוסף בספרו 'שובע שמחות' (ח"ב עמ' פד): "מותר לקרוא לבנו ולבתו באותו שם בשינוי מועט, כגון לבנו יוסף ולבתו יוספה וכיוצא בזה". וכ"כ ב'שו"ת ציץ אליעזר' (יא, נו) שמותר לקרוא לבנו ליב ולבתו ליבא.

אחרי פטירתו של הג"ר מיכל יהודה ליפקוביץ, ראש ישיבת פוניבז' לצעירים, אברך אחד שאל את הג"ר חיים קניבסקי, האם הוא יכול לקרוא לבן, שנולד לו במזל טוב, בשם מיכל יהודה, כשיש לו בת שקוראים לה מיכל? הגרח"ק ענה: "אין שום בעיה. מדובר בשני שמות שונים. אחד לבן ואחד לבת. אדרבה, תקראו, וזכותו של ראש הישיבה תעמוד לבנכם עד עולם" – רשם מ"צ.]

קריאת בת על שם איש

ש: ראיתי שאמר הגרש"ז אוירבך בס' 'ועלהו לא יבול' (ח"ב עמ' קמב) שאין לא טעם ולא ריח לתת שם לבת על שם איש, וכתב ב'שו"ת ציץ אליעזר' (ז, מט אות יג): "לפי עניות דעתי דבעל נפש יחוש לעצמו ולא יקרא לנקבה אחרי שם של זכר".

מה דעת הרב אם יש לאיש שם משותף, או אם אפשר להפוך אותו לשם של בת, כגון נחום-נחמה, יוסף-יוספה, ציון-ציונה?

ת: הרי שזו חומרה למחמירים, אבל מן הדין מותר.

על שם הפרשה

ש: האם טוב לקרוא לילד על שם הפרשה שנולד בה?

ת: חשבון אישי.

[האגדה הרווחת מספרת על אחד שהתייעץ עם הג"ר חיים קניבסקי על קריאת שם לבתו. הוא רצה לקרוא לה שירה, כי היא נולדה בשבת שירה. אמר לו הגרח"ק: ואם היתה נולדת בשבת פרה?...

אמנם מובא ב'דרך שיחה' (ח"א עמ' לב-לג) שבאו לשאול את הגרח"ק איזה שם לקרוא לילדה, והשיב: שם מן הפרשה. כשנשאל כי באותה פרשה, פ' כי תצא, לא נזכר שם של אישה, השיב: כתוב: "האחת אהובה ואחת שנואה" – יתנו לה את השם אהובה, שגם בזה יש עניין, אף שלא נכתב בפרשה בתור שם. כהאי גוונא, בפרשת "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה", נותנים את השם ברכה.

ב'דרך שיחה' (ח"ב עמ' שיט), מספר הגרח"ק: פעם אחת, בפרשת קדושים, נולדה בת, ונשאלתי איזה שם ליתן לה ששייך לפרשה, ואמרתי ליתן השם ציפורה, על פי דברי הגמרא (מועד קטן טז, ב) על הפסוק בהפטרה "הלא בני כושיים אתם". וכי כושיים שמן? והלא ישראל שמן! אלא מה כושי משונה בעורו, אף ישראל משונין במעשיהן מכל האומות. ושם, "על אודות האשה הכושית" וכו', הכוונה לצפורה שמשונה במעשיה. א"כ, "כושיים" שייך לציפורה – רשם מ"צ.]

שם של בעלי חיים

ש: האם אפשר לקרוא לילד אריה, על שם סבו, או שיש בעיה כי זו בהמה טמאה?

ת: אין שום בעיה. גם בבהמה טמאה יש מעלות. השבטים התברכו על שם אריה, זאב וחמור, ובמרכבה יש אריה ונשר, וכן בכל הדורות נקראו בשמות של בעלי חיים, כגון דבורה ודב.