שיעורי הרב שלמה אבינר

כיצד פותחים דלת נעולה?

[מ"ראשי יהודי"]

איך פותחים דלתות נעולות? איך פותחים את מי שכבר נסגר? כמו בכל עניין חינוכי – אין בזה פטנטים ותחבולות. צריך לחפש דרך לשנות את המצב. מעשה ברב שהלך ללמד בבית-ספר חילוני. התלמידים היו ילדים פרועים משכונות נחשלות, כולם עם מבטים מלגלגים, חסרי-אמון, לא אוהבים ללמוד, ובמיוחד מפי רב!… הוא פנה אליהם: "חבריה! עכשיו כל אחד יספר לכיתה מעלה אחת שיש בו. הנה אתה – איזו מעלה יש לך?". "לי? לא יודע. אין לי שום מעלה". הוא פנה לילד שני, ושאלו: "ולך יש מעלה?". "לא, לא, אין". לפתע פתאום כל התמונה התהפכה – הכיתה הרועשת הפכה לכיתה של ילדים מסכנים, שנדמה להם שאין בהם כלום ואינם שווים כלום. אמר להם הרב: "חבר'ה, תראוּ, זה לא ילך. לשיעור הבא כל אחד מביא דף ועליו רשומה מעלה אחת שיש לו". הם הביאוּ! אמר להם הרב: "עכשיו אני אעביר ביניכם דפים. על כל דף רשום שם של אחד התלמידים. עליכם לרשום בכל דף איזו מעלה יש לחברכם". צחקוקים בכיתה, בדיחות, אך הרב לא ויתר ובינתיים הדפים עוברים מזה לזה וחוזרים אליו. הוא חילק לכל תלמיד את הדף שלו... הכל התהפך! יום אחד, לאחר שנים רבות, הוזמן אותו רב-מחנך למשטרה. המפקח שישב שם קיבל את פניו: "שלום, זה אתה פלוני אלמוני"? "כן, זה אני. אפשר לדעת על מה הוזמנתי? לא ידוע לי שעשיתי איזה דבר רע". "אתה לימדת בבית-ספר פלוני?". "כן, מה העניין?". המפקח מוציא מכיסו ספר תהילים קטן ובתוכו דף ישן מקופל: "זה הדף שבו רשמו התלמידים את מעלותי. בזכותו אני בצד הזה של הסורגים". צריך לדעת איך לפרוץ את מחסום הניכוּר והשתיקה.

• פורסם בשאילת שלמה 275