שיעורי הרב שלמה אבינר

הירא מתלמידי חכמים

[הרב שלמה אבינר]

רבנו, הרב צבי יהודה, לימדנו לירא מפני תלמיד חכמים מכל הגוונים. מעשה בתלמיד שזלזל ברבנים חרדים וייחס להם אחריות על קורבנות בשואה. רבנו נזף בו קשות: קודם כל עליך לדעת מהו כבוד תלמיד חכם! והקדיש כמה שעות כדי להסביר לו.

וכל כך למה? מפני ש"משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים והם מסרוה לאנשי כנסת הגדולה" (אבות א א). בלי מוסרי תורה, אין תורה. אנו לא קראים, חס וחלילה. לכן, הכל בנוי על היחס ללומדי תורה, ורבנו עמל מאד על כך שיכבדו תלמידי חכמים, "חכמים מרבים שלום בעולם" - זו מהותם.

ראה איך רבנו תם, עמוד ההוראה באשכנז, כיבד את רבי אברהם אבן עזרא, וכתב לו בענווה עצומה:

"ואני עבד לאברהם למקנה / ואקודה ואשתחוה לאפיו"

וראה איך ענה לו רבי אברהם אבן עזרא בהערצה: "הנכון אל אביר עם, אל ורועם / להשפיל ראש במכתב אל בזוי עם / וחלילה למלאך האלהים / אשר יקוד וישתחווה לבלעם".

ולעומת זאת, "מי שמבזה תלמיד חכם, דינו כאפיקורוס" (סנהדרין צט, ב) ומשלו משל בתלמוד הירושלמי לכיפה של אבנים, כיוון שנתרועעה אחת מהן, נתרועעו כולן" (ירושלמי, סנהדרין י , א).

ואם תאמר שגדולי הדור שלנו אינם כגדולי הדורות הקודמים, ופעם, חכמים היו באמת חכמים, לא כעתה - לא מחכמה אמרת זאת. כי כבר לימודונו חז"ל: "ירובעל (גדעון) בדורו כמשה בדורו, יפתח בדורו כשמואל בדורו... ובאת אל הכהנים והלויים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם (דברים יז, ט) - וכי יעלה על דעתך שאדם הולך אצל הדיין שלא היה בימיו? הא אין לך אלא לילך אצל השופט שבימיו ואומר: אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה (קהלת ז, י; ראש השנה כה ב). אל תקשה קושיות על גדולי הדור, אם אתה רואה בהם חסרון. לו יהי כן, הרי אדם נידון על פי רובו, והחיסרון שלו בטל בששים, בטל באלף. מרן הרב קוק כותב שחכמינו לא נמנעו מלציין שגם לגדולי עולם היו חסרונות, אבות, מלכים ונביאים (מאמרי הראיה 509), והאריך בזה הרמב"ם (שמונה פרקים פרק ז).

אך אין זה אומר שלך מותר להטיח את הביקורת הזאת. תנאי בל יעבור לכך הוא, אומר הרב קוק, שאתה עצמך תהיה חכם וקדוש וטהור ונקי ללא רבב (עין איה ברכות פג, עמ' 97 אות כט).

יתרה מזו, כותב הרדב"ז, אפילו נגלה שרב גדול אמר דברי כפירה, אין זו סיבה לבזותו שהרי אפילו רבי הלל שאמר אין משיח לישראל, המשיכו לומר שמועה מפיו (שו"ת הרדב"ז ח"ד ס' קפז). וכתב מרן הרב קוק שאם באים לעשות סייג לחומת הדם, אין לגרום את ההרס היותר גדול שהוא ביזוי תלמיד חכם (מאמרי הראיה 56).

מחלוקת בין חכמים לגיטימית, גם מותר לך לשאול שאלות את גדולי הדור, העומדים בראשנו. אמונת חכמים אינה טיפשות, מותר לשאול, אך אסור לך לבזותם! ובכלל, אי אפשר להתהלך כפי כל החכמים גם יחד, הרי הם חלוקים ביניהם, לכן "עשה לך רב", אך כבד רבנים אחרים.

ובכלל, עצה טובה, כאשר הנך רואה מחלוקת, אל תכניס ראשך בין הרים גדולים, פן ירוצצו גולגולתך .

זה הכלל: אהוב וירא את אלה שמוסרים נפשם על התורה יומם וליל, שמתוך כך יש להם גם סייעתא דשמיא.

אמרו חכמים: מי שאוהב חכמים, יהיה לו בן חכם. מי שמוקיר חכמים, יהיה לו חתן חכם. מי שירא חכמים, הוא עצמו יהא חכם (שבת כג ב).

צא ולמד מיהושפט מלך יהודה, שכאשר היה רואה תלמיד חכם, היה עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו ואומר לו: רבי רבי, מורי מורי, (כתובות קג, ב). ורבי זירא, כשהיה נחלש מלימודו, היה יושב בפתח בית המדרש כדי שיוכל לקיים מצוה לקום מפני תלמידי חכמים (ברכות כח, א) (מובאים במסילת ישרים פרק יט, הוצאת אשכול עמ' צד).

אשרינו שיש לנו תלמידי חכמים, אשרינו שאנו אוהבים אותם, מכבדים אותם ויראים מפניהם .